להחשף בלי להתפשט

כל היום ניסיתי להיות כלבה טובה, דיווחתי לבוש בצורה מלאה וגם ביקשתי רשות לצאת עם החברות ברגע שנודע לי ...אבל הדיווח אחד והיחיד ששכחתי מרוב לחץ בזמן בגלל הפגישות המאוחרות .. ועל זה נענשתי . בנוסף לכל ה"חגיגה" גם התחצפתי למאסטר , במקום לענות לשאלה הסתמית שלו ירדתי עליו בצורה של נאום על מה ואיך צריך לשאול שאלות . בקיצור בלגן שלם הבאתי על עצמי .

בחזרה הביתה מאסטר אסר עלי להוריד בגדים , להתקלח , להשתין ולאכול בלי אישורו. הבנתי שאני בצרות, אבל לקחתי בחשבון שאולי הוא רק מפחיד אותי עם הגזרה הזאת . מסתבר שיש עונשים שמאוד מתסכלים ולא כל כך נהנים מהם , גם בהמשך הבנתי שהוא לא מתבדח איתי .

נכנסתי הביתה ..דבר ראשון שרציתי זה להוריד ממני הבגדים שהייתי איתם כל היום . החזקתי את עצמי בקושי רב לא לעבור דרך המקלחת והשירותים. נשאלתי גם, למה אני לא מורידה בגדי עבודה ונשארת כך מה שלא אופייני לי כלל. בגמגום קל עניתי שאין לי כוח להוריד בגדים והתיישבתי לצפות בטלוויזיה..

כאילו מה נותר לי לעשות? למטבח לא יכולה לגשת כי ארצה לאכול או לנשנש, בחדר שלי לא אתאפק ואוריד בגדים, במקלחת ברגע שאפתח מים בכדי לשטוף ידיים ארצה פיפי ..

התסכול והכעס עטפו אותי, ניסיתי להתרכז בתוכנית "ארץ נהדרת" שבדיוק שודרה ולהתחרמן על איל קיציס וההומור שלו. השלפוחית שלי לחצה לי והרגשתי שאני ממש על קוצים...שום דבר לא עניין אותי באותו הרגע ..רק פיפי ומקלחת ..להימצא תחת המים החמים ולהתנקות מכל היום העמוס שהיה לי.

שלחתי למאסטר בקשה לגשת להתפנות, קיבלתי סירוב חד משמעי ..הייתי בהלם. מה הוא באמת מתכוון שאשאר כך? לא ידעתי מה לעשות .

הזמן לא עובר ונראה כמו נצח, לאחר חצי שעה בערך אני מקבלת הוראה "להיכנס למקלחת עם הבגדים שלי ולהשתין איתם..רק אז מותר לי להתקלח"

לקח לי כמה שניות לעכל מה שקראתי אבל מרוב שרק רציתי פיפי ומקלחת לא עניין אותי התוספות המוזרות שאאלץ לעבור.

נעלתי את הדלת אחריי, ווידאתי שאף אחד לא ראה אותי נכנסת למקלחת עם הבגדים ..פתחתי מים בתקווה שיש מספיק מים חמים לכסות את כולי ..עמדתי שם כמה דקות לא מעיזה להיכנס לדוש. מה אני באמת הולכת לעשות את זה? לעמוד בדוש עם כל הבגדים עלי? לא האמנתי שאני מסוגלת לבצע דבר כזה. הפיפי כבר צעק "הצילו" , אמרתי לעצמי שאין לי הרבה בררות: או שאני משתינה על הרצפה או מתחת למים החמים. דחפתי את עצמי לדוש עם הגי'נס שלי, החולצה המכופתרת שגיהצתי בבוקר, חזייה והתחתון נעמדתי במקלחת והשתחררתי ...

הרגשתי אושר והחיוך על פניי .. לכמה מעט לפעמים אנו זקוקים בכדי להרגיש מאושרים ושלווים .

הפיפי התערבב עם הזרם של המים כך שלא שמתי לב מתי הוא נגמר. הסתכלתי על עצמי , נראיתי מאוד מצחיקה עם הבגדים הדבוקים עלי , שמעולם לא תיארתי לעצמי שיתכבסו על גופי עם הדוש במקלחת ..

התיישבתי על הרצפה והתחלתי ממש לקלף אותם ממני ..

החלטתי לגשת לחולצה שממש נדבקה אלי , השרוולים השמיעו רעש כאילו גירדתי ממני נייר דבק . העפתי אותה ממני ובאותה נשימה הורדתי חזייה שהייתה ספוגה והכבידה על שדיי.

המשימה הקשה עוד חיכתה לי עם הגינס. הרגשתי אותו כמו חליפת חתול , אטום ודבוק אלי , מסרב לשחרר . לאט פתחתי חגורה , מכינה את עצמי פיזית ונפשית להרגשה הלא נעימה בשבילו לרדת ממני . נשכבתי על הרצפה כולי והתחלתי להסיר אותו ביחד עם התחתון , כל פעם עוד סנטימטר ועוד צעד.. מקללת אותו ובמקביל מתחננת שירד כבר . כך הגעתי לברכיי , דרך ארוכה ללא ספק עברה על מותניי ויריכיי , כל גופי מתפתל ועוזר לי להלחם עם הגינס . בברכיים כבר לא היה אכפת לי לקרוע אותו , העיקר להתפטר ממנו כמה שיותר מהר .. גם אותו העפתי על הרצפה אפילו בלי סחיטה . נשארתי כך לשכב על הרצפה כאשר המים שוטפים אותי, את גופי הערום, סוף סוף , איזה תענוג !

ריחפתי מהשחרור , כאילו בכל בזמן הזה אבדתי כמה קילוגרמים ועכשיו אני כל כך קלה ..

ממש אושר, מחייכת ושואלת את עצמי: מי היה מאמין שאני מסוגלת לבצע הוראה כזאת ?

מעולם לא דימיינתי לעצמי שאסכים לגחמה כזאת של מאסטר ,

עונש קשה , מעצבן ומתסכל ,

השליטה המנטאלית הזאת המוכיחה לי שאני בסה"כ כלבה