שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

היא לא דומה

היא לא דומה לאף אחת אחרת
לאף אחת שעוברת ברחוב
היא משונה וכשהיא מדברת
קולה עושה לי משהו קרוב.

היא לא רואה
אני כאן כל הלילה
עומד בצד ומסתכל
איש מאוהב,
עומד בצד ומסתכל.

והלילה העיניים עייפות עד אור הבוקר
השפתיים לוחשות ללא מנוח
היא לא דומה לאף אחת.
לפני 16 שנים. 27 באפריל 2008 בשעה 9:33

איך משחקים את המשחק הזה, אני יודעת.

אממה, אני לא סובלת אותו, את המשחק.

ככל שאתה רוצה יותר, אתה צריך ללכת עוד צעד אחורה ולהזהר מעצמך, לקרב את הגבולות שלך, לבצר את עצמך. ככל שאתה רוצה יותר, אתה צריך להשמר מעצמך שלא תניף את עצמך מעל לחומה שבנית ותצא אל פלאי העולם הגדול.

העולם של הצורך, של הרצון. העולם שבה אתה בודק כמה אתה יכול ומוכן לפרגן לך חוסר שליטה תמורת טירוף.

ואז מתבצר גם הצד השני, והופך זהיר יותר. לא מוכן לתת סנטימטר אחד בלי לדעת שהוא קיבל או יקבל משהו בתמורה. והאגו מדבר שם בקול.


כשאני שואלת אותו: מה בכלל אתה רוצה ממני

הוא עונה: זה לא עניינך

וגם: את בסה"כ מועמדת לזיון

וגם: למה יש לי להתגעגע


והתסכול הזה מייצר לך רצונות של תסכול, טקטיקות של לוחמת גרילה.
התסכול הזה מייצר סוג של אלימות פנימית שמתפרק רק באוננות מיוזעת. וגם זה ל-5 דקות.

ואני נעה מהרצון לשבור את הכלים (כבר קרה, לא?), לבין הרצון לזנוח את ה"משחק" ולהגיע אליו נקיה למרות הקושי העצום.

אבל הוא שחקן מצויין. הוא לא באמת קורע את החבל, אבל לא משאיר אותו רפוי.
אני מגלגלת את החוט, והוא מתנגד. אני משחררת חוט שוב. הוא נרגע, ואני שוב אוספת חוט.
מדי פעם אני אומדת את המרחקים - אם הוא התקדם לכיוון המזח, וגם - האם הוא מתעייף קצת ונכנע בתוך עצמו. דיג מצריך פתיון, רגישות, סבלנות ואהבה לדגים.... : )


הכל מתחיל ונגמר במה אנחנו מפרגנים לנו.
הכל מתחיל ונגמר בכמה אנחנו מוכנים לשלם בשביל זה.


וכשאין ברירה,
כשאין ברירה אני מוכנה אפילו לשחק את המשחק : )




}{



זאלופון​(שולט) - הבעיה במשחק היא שהוא נהיה משעמם מרגע שמבינים את הפרינציפ.
מצד שני, אני אף פעם לא הבנתי איך דייגים לא מתחרפנים מלשבת שעות ככה עם החכה. פעם אפילו שאלתי דייג אחד. ההסבר שלו לשאלה מה כיף בזה היה שזה כיף. זה מאד הגיוני איכשהו, אז אולי הבעיה בי.
לפני 16 שנים
אחת כזו - זה לא מדויק, זאלו.
זה נכון שזה כבר משעמם כשאין שם אתגרים לשני הצדדים, ושהכל ברור וידוע.

זה משעמם לשחק משחק מחשב נניח, שאתה מגיע לסיום שלו שוב ושוב. עכשיו צריך משחק חדש נוסף.

מצד שני, אתה יכול להבין את העקרון, אבל לא לדעת אם ההבנה הזו תייצר לך את המצב שאתה חושק בו. אם יש לך את הכלים, את אורך הרוח, את התכונות הנדרשות.

ואז אתה חייב להתנסות שם. לקום וליפול, ליפול ולקום ולנסות שוב..
לפני 16 שנים
זאלופון​(שולט) - צודקת. פשוט בשביל גברים המשחק האדיש הזה כמעט תמיד עובד :-)
לפני 16 שנים
אחת כזו - לשחק בדחיה זה תמיד רב כוח.

גם בשביל נשים זה עובד בדר"כ.

אנחנו רוצים להשיג בעיקר את מה שאנחנו לא יכולים, או את מה שנראה לנו שאנחנו לא יכולים. אחרת מה.
לפני 16 שנים
מתפתח - מה אומר ומה אדבר,
אשרייך שיש לך כוח (ומשיכה) לדברים האלה.
שחקנית משובחת גם, ללא ספק.
מצד שני, הזדהיתי עם הנ"ל ודוגמתו על החכה.
משעמם, ת'כלס. יש דרכים מענגות יותר להוציא אנרגיה.
אבל מה שעושה לך טוב, כמובן. כלומר, רע.
לפני 16 שנים
אחת כזו - (:

אז אתה לא אוהב לדוג. יש עוד משחקים.

רוצה טטריס?
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י