היא לא דומה

זו פגישה שהחלטנו שהיא תהיה "ללא מגע יד אדם". זוכרים את המשפט הזה שהסביר שמדובר במפעל עתיר טכנולוגיה שמבקבק את הבקבוקים ע"י מכונה כזו, ולא ע"י עובדים בשכר מינימום?

אז החלטנו שאנחנו מבקבקים ככה. או שלא מבקבקים, או שכל אחד יבקבק את עצמו. העיקר שלא נבקבק במגע יד. בכלל.

אבל תתכונני אלי, הוא אמר. תתכוני כמו שצריך להתכונן אלי.

להתכונן? אני עושה עצמי לא מבינה. מה יש להתכונן? זו הרי פגישה שלא נוגעים בה כלל.

אני לא צריך להגיד לך איך, הוא פוסק. את לא רוצה שמגבלה חיצונית לא תאפשר לך להשתעשע ברעיון שאולי, שבכל זאת.. שמגבלה חיצונית תעזור לך לסייג את עצמך, כי אחרת מה זה מעניין.

להתכונן לפגישה ללא מגע, ללא נגיעת יד ביד. איך עושים את זה.

אצל הקוסמטיקאית אני מתערבת במבנה הגבה. נדמה לי שאחת קצת יותר גבוהה מהשניה. זה מרגיז אותי. היא מתפלאה, אני הרי לא עושה עניין משטויות מהסוג הזה אף פעם.

ללא נגיעה - ממילא אני מגיעה במגפיים גבוהים וסגורים למהדרין, אבל גם הפדיקוריסטית מקבלת אותי בוחנת מהרגיל. מתנהלת אפילו מלחמה קטנה על צבע הלק,( לא, את לא רואה שהאדום הזה נוטה לסגלגל? אני נראית לך רוסיה כמוך?), זה שממילא לא יראו אותו. אני מרוצה מהתוצאה..:))

ממילא לא נוגעים - מריחת לק גם בכפות הידיים. עוד שכבה. יופי.

ממילא לא נוגעים, אני נוהמת לעצמי כשאני מתפשטת לפני המקלחת.

ממילא לא נוגעים. אני נשכבת על הגב ומפרקת את עצמי. אסור לבוא לשם טעונים. גומרת, יופי. ואז שוב, ליתר בטחון. ואז שוב.

לא נוגעים, הרי לא נוגעים, ואני לא מותירה שערה אחת באף מקום לא ראוי.

לא נוגעים - שטיפה וגינלית. לא נוגעים - שטיפה אנאלית יסודית.


ממילא לא נוגעים - מריחה של חמאת גוף. צחצוח שיניים שלישי.

לא נוגעים לא נוגעים לא נוגעים לא נוגעים. זה כבר הפך לזמזום. זמזום עם החלטות אישיות איך לא נוגעים למרות ההכנות שמייצרות ציפיה גופנית.

ייבוש שיער. לא נוגעים. איפור. לא נוגעים.


יצאתי.