את לא קובעת כלום.
את לא קובעת אם זה קשר. את לא קובעת אם זה יהיה קשר. את לא קובעת מה יהיה בקשר הזה. את לא קובעת לפי מה שטוב לך. את לא מבינה כמה זה מצחיק אותי.
למה... עוד פעם את עם השאלות שלך... איך מצאתי אחת שרק שואלת כל הזמן...
קודם כל, מישהו סיפר לך פעם שאת יודעת מה טוב לך. את לא. אין לך בכלל מושג.
פפפ... הפמיניזם הזה הרג כל חלקה טובה, גם אצל כאלה שזה היה יכול להצליח אצלן.
אבל לא רק בגלל שאת לא יודעת מה טוב לך את לא קובעת. זה באמת זניח.
את לא קובעת כי אני קובע. אם את יכולה לזכור דבר אחד בראש שלך, זה הדבר הזה.
ובכלל, מה היה שווה לך אם את היית קובעת, חסרים לך כאלה? כל מיני רכיכות בפרוטה כמו אלה שהסתובבת איתם עד עכשיו? סתמי, כאן את לא צריכה לדבר. בכלל, התקשורת שלנו צריכה להתבסס על קצת יותר שתיקות מהצד שלך, את מקלקלת לי את המחשבה ככה.
לא היה שווה לך אם את היית קובעת, תסמכי עלי.
אני טוב לך ככה, ככה את צריכה לקבל אותי.
את בכלל יודעת למצוץ?
לפני 16 שנים. 4 במאי 2008 בשעה 8:16
