|
|
|
בוקר בהיר 06:45 בכביש קטן ופסטורלי בין ההרים
צינת בוקר נעימה
ברקע מתנגן השיר :
קרנבל בנח"ל.
אני נכנס לאוירת הקרנבל
מרגיש את המים
שוצפים
קוצפים
סוחפים.
ואז בחוצפה ,ברוטליות,חוסר התחשבות תהומית
כמעשה נבלה נדחפה לשיר וקטעה אותו פרסומת :
הקש על ההההההה( כדי לא לשתף פעולה איתם )
הקש על ההההההה ( אהההההההה )
ואז גמלה החלטה בליבי :
אני בקרנבל שלהם לא אשתתף ויהי מה !!!!
מייקל פלפס אין ספק הגדול מכולם !!!
8 מדליות בזהב.
אבל
עדיין בשבילי
אריק זאבי
הספורטאי מספר אחד
והוא משלנו
כחול לבן
ולא אמריקאי
ביום שישי הגעתי למסקנה - אני מתחלף.
אני כבר לא אבא סתם הפכתי להיות אמא פולניה ממין זכר !
קמתי מוקדם בבוקר כדי להספיק את סידורי לפני שאני מעיר את הבנות.
לשתיהן הי צריך להיות שיעור נגינה בבוקר ולאחת מהן גם בחינת תיאוריה בנהיגה.
הערתי את הראשונה כדי שתתחיל להתארגן ותוך כדי כך בררתי מה תרצה לארוחת בוקר.
הערתי את השניה וגם אותה שאלתי מה תרצה לאכול.
בנתיים הראשונה סיימה להתארגן והלכתי לוודא שהשניה התעוררה.
הכנתי להן ארוחת בוקר ובמקביל לכל אחת את הסנדויץ האהוב עליה.
לוחות הזמנים היו צפופים ובתחילה הקראתי זמנים כל 10 דקות.
סוף סוף יצאנו !!!
את הראשונה הורדתי אצל המורה לתופים 3 דקות לפני הזמן.
נסענו למורה לגיטרה.
מורה חדש ולא מוכר..
שיחת הכירות גישושים ראשוניים והשיעור החל.
החנתי את תגובת הבת ויחס המורה ואחרי כרבע שעה נרגעתי.
הילדה מרוצה !!!
לפתע טלפון השעור של הראשונה הסתיים ואני עדיין לא הגעתי לאסוף אותה !!!
אמרתי לה לחכות כמה דקות ובנתיים להתכונן למבחן התיאוריה בנהיגה.
הסתיים השיעור השני וכחץ מקשת רצתי לאסוף את הילדה למבחן התיאוריה.
הגענו למקום הרשמה זריזה תשלום האגרה וחיבוק ונשיקה להצלחה.
המבחן ערך כחצי שעה המתנתי עם הבת השניה .
הלכנו למכולת שכונתית ואני הצקתי לה בשאלה מה תרצה !!
התשובה היתה : כלום .
אז קניתי לה כלום בשקית ובקבוק שתיה גדול לכל אחד מאתנו.
היה כיף לשבת על הגדר לשתות מהבקבוק ולשוחח עם הילדה על ענינים ברומו של עולם.
אופס חלפו 25 דקות וצריך לחכות לנבחנת כדי שאם לא עברה במקרה לא תרגיש נטושה.
חיכינו ליציאתה ו..........
הילדה עברה !!!!
נוהל חיבוק נשיקה וטלפון לספר לחברה
ומיד למכולת פעם נוספת .
איזה ארטיק או גלידה תרצו ?
רק שלגון !
אבל הפולניה שבי : אולי טילון? אולי מגנום? קסטה? יש סוגים אחרים נהדרים!
"אוףףף איתך אבא ,אנחנו רוצות קרחון וזהו "!!!!!!
אלו היו רק שלוש שעות מבוקר יום שישי!
ומסקנתי היתה שאני כנראה באמת מתחלף ונהייתי אמא פולניה ולא אבא פולני
הוא גדול !
הוא חזק !!
הוא ענקקקקקקקקק!!!
הוא פשוט יחיד ומיוחד
אריק זאבי
הספורטאי מספר אחד !!!!!!!
עם או בלי מדליה
ולמרות שהפסיד בשלושה קרבות
האיש ספורטאי למופת
סמל ודוגמה הראויה לחיקוי
יישר כוחך איש יקר !!!!
הארץ שלנו קטנה אבל נופיה מגוונים.
צפון ירוק דרום ומזרח צהוב וחום.
חציתי אתמול מצפון לדרום לאורך בקעת הירדן וכמו מעבר משני צידי חומה לאחר בית שאן משתנה הנוף בחדות.
ההרים משתנים : הרים גבוהים ותלולים המזדקרים מעליך
לעומת הרי הצפון העגולים והמתונים
הסלעים נהיים חומים חשופים
בעוד שבצפון הם לרוב ירוקים ובעלי תכסית של שיחים ועצים
הסלעים משוננים וחדים ונראים כמו קוצי אבן
ובגליל הסלעים מעוגלים והקוצים הם קוצים חיים.
לקחתי טרמפ מספר אנשים בדרכי.
כל אחד קטע החל מבית שאן ודרומה
כל איש וסיפורו הוא.
הסתכלתי עליהם היטב
ואפילו מראם החיצוני היה שונה :
אנשים רזים יחסית
ידיים גרומות
עור צרוב שמש
דבורם קצר וחד
ממש כמו הנוף!!!!!!!
ולפעמים
החגיגה נגמרת
כיבוי אורות
החצוצרה אומרת שלום לכינורות
אשמורת תיכונה נושקת לשלישית -
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב
לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב
לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית.
מבראשית
את עולמך בבוקר תמיד לברוא:
האדמה, העשב וכל המאורות
ואז מן העפר, בצלם אנשים
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר...
גם אצלך החגיגה נגמרת
ובחצות הביתה את הדרך
קשה לך למצוא
מתוך החשכה אנחנו מבקשים -
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית
מיום שהכרתי אותך לא חדלתי לתהות על קנקנך.
את גאה וענווה
מתוחכמת ותמימה
את עמוקה כמו הלילה
צלולה כמו ראי
יוקדת כמו השמש וקפואה כמו הלבנה
את חוזרת אל המסורות העתיקות
וממציאה כללים חדשים
את נמצאת בהווה
משייטת בעבר
ופנייך כבר אל העתיד
את אישה וגבר
יחידה וריבוי
תנועה ודום
ככל שאני מטיב להכירך כך אני נדהם מהאינסוף שאת מכילה בתוכך.
ולעומתך ???
אני אוהב אותם עגולים !!!
אני מעדיף אותם גדולים !!!!
בדרך כלל הם יפים כשהם שחומים !!!!!!
כבר בתור ילד צעיר אהבתי להשתעשע איתם !!!!!!!!!
לא תמיד אמא הרשית לי לעשות זאת !!!
בדרך כלל היינו משתעשעים בגינה מאחורי השיחים כאשר איש לא ראה
לפעמים הדבר היה נגמר בכאב ובבכי
אך אני לא למדתי מכך דבר
ותמיד תמהתי איך זה להתעלס עם קפודה.
היום ראיתי קפוד שחצה את דרכי והוא שהזכיר
לי את ימי נעורי
הבוקר נסעתי כדרכי לעבודה.
חלונות פתוחים ורוח צוננת מלטפת את גופי .
שקוע במחשבותי ובשרעפי מחשב את הזמן והמרחק .
לפתע הבחנתי בפס רטוב המתמשך מהרמזור והלאה.
ניתוח זריז של המראה אמר : ידידי אתה מיד נתקע מאחורי משאית עגבניות.
הרמזור התחלף ואחרי כשלוש דקות אכן ראיתי את המשאית לפני !!!!!
נוסעת לאיטה בעליה.
אויר הבוקר הצונן התחלף בסרחון עגבניות.
הרוח הצוננת השתנתה לעשן צינור הפליטה של המשאית.
חישובי הזמן שלי נטרפו לחלוטין
וכל מחשבותי הנעימות על נסיעת בוקר השתנו ל: איך אני עוקף את פצצת הסירחון הזאת.
ולסיכום : גם סימנים קטנים יכולים לשנות את כל היום כאשר הם מופיעים בזמן ובמקומות הלא נכונים.
לאחר פרק זמן שהיינו ביחד ולאחר לבטים קשים גמלה בליבי ההחלטה :
אנחנו נפרדים.
יצאנו ביחד לכל מיני מקומות בילויים וארועים משפחתיים אך לאחרונה כבר חשתי מחנק.
לא היה נעים לי להודות בכך אך זהו .
כבר לא נעים לי כל כך כמו פעם.
אני מוצא כל פעם סיבות מדוע לא וממש שלא בסתר ליבי אני מעדיף משהו יותר גדול.
החלטתי סופית ומהיום אני מחפש .
אז היו שלום כל מכנסי מספר 42 אתן תמסרו אחר כבוד לאחרים.
אני עובר למכנס מספר 44 ואתן תשארו בבחינת נוסטלגיה לימים עברו בהן הייתי רזה יותר בכחמישה ק"ג.
נעמתן לי מאוד וחן חן על התקופה שבילינו יחדיו.
