מקום שונה ומקסים

לכל מי ששאל חקר דרש ולא מצא אז :
נשיא סוריה בתקופת מלחמת ששת הימים היה :
נכון מאוד ,ניחשתם :
נור אל אדין אל אתאסי

קול פכפוך מי אהבתה
נבלע באיוושת הרוח המלטפת
גופה פרכס למגע חבלו הרטוב
ונרעדה קלות למגע אצבעו באפרכסת אוזנה

הרוח איווש בערבי הנחל
וקרני שמש מופזות רקדו על עורה
הצפרים כמו זמרו לה :
בואי בואי כלה
וקבלי באהבה את צליפת השוט.

זבובי הקיץ של אמצע יולי
התישבו על שבילי הדם בעכוזה
כאומרים : חן חן על הארוחה
היא חשקה שפתיה והזדקפה
ואמרה :
אכן עשית זאת הפעם עם כוונה
והרבה אהבה
אהבתיך אדוני

זמן רב אנו מכירים וענין הסשן עמד באויר.
קבענו ליום שישי בבוקר. המקום בחיק הטבע באויר הפתוח במקום פסטורלי.
חורשת עצים מבודדת ובתוכה מעיין קטן.
הגענו כל אחד במכוניתו.
היא הגיע לפני וחיכתה בסבלנות.
כאשר ירדתי מהמכונית הביטה ושאלה : האם לא הבאת איתך דבר פרט לחבל ?
חייכתי ואמרתי : "אין צורך להביא דבר. יש כאן מה שצריך"
היא צחקה ואמרה : "אתה מתלוצץ"
היא פשוט לא ידעה עד כמה אני לא מתלוצץ.
ציוויתי עליה להוריד את מכנסיה ואת תחתון החוטיני שלבשה.
פקדתי עליה לחבק את אחד העצים וקשרתי את ידיה כך שלא תוכל לזוז.
מבטה היה חצוף ותמהה.
"מה עכשיו ? " שאלה
העכשיו הגיע מיידית
קטפתי ענף אקליפטוס עבה למדי ועוד אחד דק ארוך וגמיש.
לחימום העכוז התחלתי עם הענף העבה.
חבטתי בישבנה וצליל פגיעת הענף בישבנה נשמע עמום. נראה היה שהכאב היה סביר והיא צחקה ואמרה : " זה אפילו לא מרגש אותי"
אך זה היה רק חימום.
המכה הבאה היתה כמו במשחק טניס עם שתי הידיים.
הפגיעה בישבנה מילטה מפיה צעקת כאב והשאירה על ישבנה סימן אדום
שאלתי אותה : "לא שכחת משהו ?" " אני צריך להיות המזכירה שלך ?" "איך אדע כמה מלקות קבלת ?"
תתחילי לספור ובקול רם.
המכה הבאה ניחתה על שני פלחי ישבנה וסחטה ממנה יללה ואת המספר אחד
ואז באו ברצף עוד 4 מכות שהשאירו סימן אדום בצורת X על ישבנה.
את מקומו של הענף העבה תפס הענף הדק והגמיש.
אחזתי בקצהו ובתנועה חדה הצלפתי בישבנה.
רחש הזרד החותך את האויר נשמע בבירור ומיד אחריו פגיעתו בבשרה.
המכה כאבה וצרחה נשמעה מפיה ומיד אחריה : 6.
"יפה את מתחילה להבין"
ההצלפות גברו כאשר אחרי כל הצלפה נאמר מספרה.
ישבנה היה אדום כאש וסימני ההצלפות ניכרו היטב על ישבנה.
כל הצלפה סחטה ממנה צעקה רמה שנשמעה היטב ובין לבין נאקותיה הן מכאב והן מהנאה
אחרי ההצלפה ה : 21 נתמלטה מפיה מילת הבטחון.
נעמדתי מולה והבטתי בעיניה.
עיניה אמרו הכל :
" כאב לי כהוגן "
ופיה דיבר :
"מתנצלת שזלזלת ביכולתך"
שחררתי את ידיה.
התפשטי והכנסי למים הוריתי לה.
היא צייתה התפשטה עירומה כביום היוולדה ונכנסה למים.
מגע המים בבשרה היה כמו אש והדגיש ביתר שאת את סימני ההצלפה.
לאחר כשתי דקות היא יצאה מהמים.
נגבתי אותה ובדקתי את ישבנה.
הישבן היה מלא בסימני מכות הזרדים
זכרי לך בכל פעם שתתישבי שגם כך מקבלים את השבת בחיק הטבע

שבת שלום ומבורך

עומד בסופר ליד מקררי הגלידות וחושב מי מביניהן תפנק את בני מעי :
שמנת תות -שוקולד ?
או :
וניל נטיפים ? או וניל איטלקי ? או וניל גורמה בתוספת פירורי מקל וניל ?
ואולי :
סורבה תות לימון ?
קרמיסימו שלושה שוקולדים ?
קרמיסימו "פרפרים בבטן" בטעמי פנקוטה ולבנדר ?
ושמא אבחר ב:
גלידת מלאבי עם מי ורדים וקוקוס ?
גלידת בקלאווה - שמנת עם פיסטוק מעוטרת בשערות קדאיף קרוקנט וסירופ דבש ?

היה קשה ובסוף החלטתי וקניתי :
קרטיב לימון
(הכי פשוט מוכר וטוב)

מקבל אותך כמו שאת :

קילו יותר או שניים פחות
חצאית מתפוצצת או מכנסיים נופלות
גברים ונשים בנים ובנות
מחשבה אחת את מוחם טורדת
ימים כלילות.

קילו פחות במקום הנכון
את מצב הרוח ישפר המון
ושניים יותר במקומות מוצנעים
יספקו בעיקר את רב הגברים.

גוף שרירי או חטוב
תשעים שישים תשעים
ממש כמו שבספרים כתוב
אך חלום הוא
ובדרך כלל רטוב......

כבר שנים יש לי חלום .
עוד מימי התנועה
חלום קטן והוא כולו לבן
חולצת בד פשוטה עם כפתורים וכיס.
החולצה מזכירה את ימי שישי בתנועה ואת הילדה שאהבתי.
לקראת החג פינקתי את עצמי וקניתי לעצמי מתנה.
חולצת בד לבנה קצרת שרוולים פשוטה בדיוק כמו שחלמתי.
ועכשיו אני טווס בלבן.
חג שמח לי ולך ךי ולך לי ולך.......

ויהי היום וישכב שלמה תחת תאנתו בגנו לנום את תנומת הצהרים , ושני שומרי ראשו עומדים עליו דומם מראשותיו ומנפנפים במניפות , להשיב מעליו את הזבובים .

ויהי אך נאחזו שמורות עיני המלך ותעבור דבורה קטנה משוטטת, והיא לא השגיחה במניפות , ותרד ותשב על אף המלך ותעקצהו.

וייקץ שלמה ויתר ממקומו . וידע את אשר נעשה לו , ויחר אפו, כי חד הכאב מאוד – כפי המאכלת ! וגם אפו בצק ויאדם כרימון. ויבקש שלמה את בת המרי לייסרה כזדונה ; ויחפש וימשש – ואיננה , הפוחזת נמלטה על נפשה ותעלם .

ואף המלך עודנו תופח, ויפרוץ לרוב, עד היותו כקישוא , ויזעף לב המלך בקרבו וכל פניו הפכו חומץ.

אז יצווה המלך בחמתו להבהיל אליו את כל הדבורים אשר בגנו ואשר בכל סביבותיו, הקרובים והרחוקים.

ויחרדו מכוורותיהם כל הדבורים וירדו אל המלך כולם שוקקים , משתאים לדעת : מה הדבר? מה זה ? ועל מה זה ?

והמלך בחרות אפו רקע ברגל ויקרא : הס!

ודממת אלוהים נפלה פתאום בכל המחנות . אין נודד כנף ומזמזם . אז הכירו וידעו כולם כי אכן גדול ועצום האף , עצום ורב עד מאוד.

מי בכם בן הבלייעל או בת נעות המרדות אשר מלאו ליבו , או מלאה ליבה לעשות למלך כה? ראו מה עוללתם למלך!

ותעבור המיה חרישית ממחנה אל מחנה , מי הוא זה ? ואיזה הוא?

ועוד הם מזמזמים ותעבור קטנה התנשאה מקרב המחנה, ותעף עד לפני המלך ותעמוד ותאמר:

הנני בידך אדוני המלך !אנוכי החוטאת !

את? נהם שלמה .

חלילה לבת אמתך מפגוע בזדון באף משיח ה' , כי רק מאיוולת ומבלי דעת .

ואני דבורה קטנה ורכה, ימי מספר, וסכלה , סכלה אני מאוד.

לא למדתי עוד דעת להבחין בין אף לפרח ובין פרח לאף , ואף כי אף אדוני המלך, אשר ריח לו כשושן ומראה לו כתפוח .

התחשב לדבורה, אם בשוטה אחרי עיניה חמדה רגע אחד בליבה אף נהדר ומפואר כזה, ותעט עליו למוץ ממנו קורט צוף?

בחומץ פני המלך נדמה כי באחד מן הקמטים אשר מסביב לזוויות שפתיו כאילו חתרה לעלות גם בת שחוק כל שהיא.

אין זאת כי אם ישרה בת הדבורה החרוצה בעיני המלך .

והדבורה הוסיפה אומץ ותדבר : "ומי יודע אם לא יבוא יום ומצא אדוני המלך חפץ ומועיל גם בקטנת ארץ כמוני והשיבותי גמול לאדוני המלך "

הדברים האלו הצהילו את לב המלך ויאמר : "אי עזת מצח ! הבך ימצא המלך חפץ ומועיל ? אם את תגמלי לו? נוסי כרגע.."

עוד הדבר בפי המלך והדבורה הקטנה פרשה כנפיים ואיננה.

ויהי מקץ ימים , ותבוא מלכת שבא מארצה ואנשיה עמה, ומשאותיה בידה, לראות את שלמה בהיכלו ולנסותו בחידות .

ותיתן ביד הנערים והנערות אשר הביאה עמה מארצה אגודות פרחים, כולן מעשי ידי אדם מלבד האחת מעשה שמים.

ערכה אותם לפני המלך ותאמר: הנה לפניך המלך שלמה , בידי הנערים והנערות אגודות פרחים,

מהם פרחים חיים ומהם פרחים מלאכת ידי אדם. הלא תכר נא המלך, למראה עיניים בין אלה ובין אלה.

ויבט שלמה , ויתבונן עד בוש , ולא ידע להכיר. ויצר לשלמה מאוד וירע לו רעה גדולה.

עודנו מתמהמה , והנה לקחה אוזנו , אוזן המלך לבדה , כקול המיה דקה עולה מעבר לחלון . ויסב המלך את עיניו אל מול העבר ההוא, ויצהלו פניו פתאום , וילחש לאיש ימינו :

פתח מהר את החלון .

החלון נפתח ואל החדר נחפזה לבוא דבורה קלת כנפיים , אשר לא ראה איש זולת המלך , ותרד הדבורה כרגע ותעמוד על אחת

מאגודות הפרחים .

על שפתי המלך זרח צחוק קל, ובהורותו באצבע על האגודה אשר ירדה עליה הדבורה קרא בשמחה , לתימהון מלכת שבא

וכל הניצבים שם :

- היא אגודת הפרחים החיים !

ככה השיבה הדבורה גמול למלך .

ובלילה ההוא הוסיף שלמה על משלי חכמתו אשר כתב על ספר גם את המשל הזה :

"בז לדבר יחבל לו" .

"הטובים לטייס והטובות לטייסים" אימרה מפיו של אחד מגדולי החרמנים עזר ויצמן עליו השלום.
בשם האחידות נאסר על פרחי הטייס לגדל זקנים ופיאות.
אין ספק שהוראה זאת מזכירה ,להבדיל אלף אלפי הבדלות, ימים אחרים חשוכים שבהם גולחו זקניהם ופיאותיהם של יהודים.
אך בהחלט בשם האחידות הייתי ממליץ לראש להק כח אדם בחיל האויר לקבוע קריטריונים חדשים למועמדים לקורס טייס.
גובה : 180-185 ס"מ
משקל : 75-80 ק"ג
שיער : בלונד/שטני
אף : סולד קלות
עיניים : ירוקות/כחולות
שיער גוף : מעט פלומה בחזה וכמובן מגולח למטה
נעליים :44
זין : 20 ס"מ ומעלה
אשכים : 3-5 ס"מ קוטר כל אחד
שק אשכים : גדול בהתאמה
יהלום : 35 קראט מותקן בקצה הזיין
השכלה : אינה חשובה
אישיות : עם נתונים כאלה היא חסרת משמעות.
מהכירותי מספר פרחי טייס הם אכן עומדים בכל הדרישות שצוינו לעיל אם כי למיטב זכרוני רק אחד לא עמד בקריטריון של היהלום 35 קראט. היה לו רק 28 קראט.
האם ישנה מישהי מכן הקוראות המוכנה להתפשר ולקחת פרח נחות כזה ???
או שמא ראוי להדיחו כבר בשלב המיון ????????????

לפעמים היא חמה ורכה
רטובה עד מאוד
מפתה ריחנית ענוגה
כמו אומרת :
בו וטמון את זרעיך בתוכי.

פעמים היא קרה כקרח
יבשה אפילו ללא טיפת לחלוחית
קשה כמו אבן ולא נענית
ואינה מאפשרת לחדור לתוכה
ואינה מאפשרת להוציא דבר מקירבה

שעותיה הטובות הן דווקא שעות הבוקר המוקדמות
שעות בהן אני עודי ישן
אז היא ממתינה שרק אבוא
אבל אני פשוט ישן וחולם.......

שעות אחר הצהריים בהן יש לי חשק עז
וגם רצון
הן שעותיה הקשות.
לאחר יום תמים בשמש
היא קשה ויבשה ורק מחכה לסוף היום.

אתמול אחר הצהריים
זחלתי על ארבע על גופה
חמוקיה החומים היו נוקשים לחלוטין
טיפת רטיבות לא ניכרה בגופה
כל נסיונותי לעקור מקרבה את העשבים
עלו בתוהו

לבסוף נואשתי ופשדוט כסחתי את הדשא שעלה פרא בגינה
ואצלי האדמה רק תחביב ולא מקור פרנסה ואורח חיים

היא לא יפה אבל מקסימה
היא לא משכילה אבל היא חכמה
היא לא חתיכה אבל היא סקסית
היא לא דוקרת אבל היא עוקצנית
היא לא מצחיקה אבל משעשעת אותי
לפעמים פניה כפני אבן
ולפעמים דמותה כשושנה
והכי חשוב -
יש לה נשמה.