זמן רב אנו מכירים וענין הסשן עמד באויר.
קבענו ליום שישי בבוקר. המקום בחיק הטבע באויר הפתוח במקום פסטורלי.
חורשת עצים מבודדת ובתוכה מעיין קטן.
הגענו כל אחד במכוניתו.
היא הגיע לפני וחיכתה בסבלנות.
כאשר ירדתי מהמכונית הביטה ושאלה : האם לא הבאת איתך דבר פרט לחבל ?
חייכתי ואמרתי : "אין צורך להביא דבר. יש כאן מה שצריך"
היא צחקה ואמרה : "אתה מתלוצץ"
היא פשוט לא ידעה עד כמה אני לא מתלוצץ.
ציוויתי עליה להוריד את מכנסיה ואת תחתון החוטיני שלבשה.
פקדתי עליה לחבק את אחד העצים וקשרתי את ידיה כך שלא תוכל לזוז.
מבטה היה חצוף ותמהה.
"מה עכשיו ? " שאלה
העכשיו הגיע מיידית
קטפתי ענף אקליפטוס עבה למדי ועוד אחד דק ארוך וגמיש.
לחימום העכוז התחלתי עם הענף העבה.
חבטתי בישבנה וצליל פגיעת הענף בישבנה נשמע עמום. נראה היה שהכאב היה סביר והיא צחקה ואמרה : " זה אפילו לא מרגש אותי"
אך זה היה רק חימום.
המכה הבאה היתה כמו במשחק טניס עם שתי הידיים.
הפגיעה בישבנה מילטה מפיה צעקת כאב והשאירה על ישבנה סימן אדום
שאלתי אותה : "לא שכחת משהו ?" " אני צריך להיות המזכירה שלך ?" "איך אדע כמה מלקות קבלת ?"
תתחילי לספור ובקול רם.
המכה הבאה ניחתה על שני פלחי ישבנה וסחטה ממנה יללה ואת המספר אחד
ואז באו ברצף עוד 4 מכות שהשאירו סימן אדום בצורת X על ישבנה.
את מקומו של הענף העבה תפס הענף הדק והגמיש.
אחזתי בקצהו ובתנועה חדה הצלפתי בישבנה.
רחש הזרד החותך את האויר נשמע בבירור ומיד אחריו פגיעתו בבשרה.
המכה כאבה וצרחה נשמעה מפיה ומיד אחריה : 6.
"יפה את מתחילה להבין"
ההצלפות גברו כאשר אחרי כל הצלפה נאמר מספרה.
ישבנה היה אדום כאש וסימני ההצלפות ניכרו היטב על ישבנה.
כל הצלפה סחטה ממנה צעקה רמה שנשמעה היטב ובין לבין נאקותיה הן מכאב והן מהנאה
אחרי ההצלפה ה : 21 נתמלטה מפיה מילת הבטחון.
נעמדתי מולה והבטתי בעיניה.
עיניה אמרו הכל :
" כאב לי כהוגן "
ופיה דיבר :
"מתנצלת שזלזלת ביכולתך"
שחררתי את ידיה.
התפשטי והכנסי למים הוריתי לה.
היא צייתה התפשטה עירומה כביום היוולדה ונכנסה למים.
מגע המים בבשרה היה כמו אש והדגיש ביתר שאת את סימני ההצלפה.
לאחר כשתי דקות היא יצאה מהמים.
נגבתי אותה ובדקתי את ישבנה.
הישבן היה מלא בסימני מכות הזרדים
זכרי לך בכל פעם שתתישבי שגם כך מקבלים את השבת בחיק הטבע
שבת שלום ומבורך
לפני 16 שנים. 13 ביוני 2008 בשעה 19:08