מקום שונה ומקסים

לפני שנים היה קיים אצלנו המושג ילד מפתח.
היה זה ילד שהוריו עבדו וסימן ההיכר שלו היה מפתח של הבית שהיה תלוי על צווארו.
רחמנו מאוד על אותם ילדי מפתח שהיו חוזרים הביתה ונאלצים להיות לבדם בבית עד שהוריהם היו חוזרים מהעבודה.
גם הורי היו אנשים עובדים .
אימי עבדה בחצי משרה אך תמיד כאשר חזרנו הביתה היא כבר חיכתה בבית וארוחת הצהריים היתה מוכנה לקראתנו.
אבי עבד והיה מגיע הביתה לקראת השעה שש וחצי ואז היינו יושבים ובודקים שיעורים או מכינים יחדיו ארוחת ערב.
היום כאשר אני מסתכל על "ילדי המפתח" אני מגלה שההורים מגיעים הביתה בשעות מאוחרות בדרך כלל המרדף אחרי הקריירה גוזל את מרבית שעות היום
והמפתח פשוט נהיה גדול וכבד יותר !
כולי תקווה שאוכל לפצות את ילדי על כובדו של המפתח בתשומת לב הראויה להם ובזמן החופשי שנותר להקדיש להן את המגיע גם להן.