מקום שונה ומקסים

הבוקר בדרכי לעבודה ראיתי מרחוק מולי שיירה יוצאת דופן.
ניידות משטרה בתווך משאית של הצלב האדום סגורה מכל עבריה ועוד שלוש ניידות אחריה.
זאת היתה המשאית הראשונה עם גופותיהם של המחבלים שהוחזרו בתמורה ( נורא להשתמש במילה תמורה לדבר כל כך נורא) לגופות חיילינו ז"ל.
כאשר הבנתי מה אני רואה אחזה בי צמרמורת נוראית רעדתי מזעם ושערותי סמרו.
פרצי כעס ושנאה עזים תקפו ולצערי לא עמדתי בצומת כלשהי שאותן גופות מנוולים עברו דרכן.
תגובתי היתה לרגום את המשאית הזאת באבנים או בעגבניות לאות מחאה.
אותם מחבלים ראויים לקבורת חמור ושגופותיהם לא יזכו למנוחת נצח לנצח.
מקרב לב אני מביע את צערי על מותם של אהוד ואלדד ומקווה שמשפחותיהם לא ידעו עוד צער וכן כל בית ישראל
יהי זכרם של אהוד ואלדד ברוך ונשמתם תזכה לגן עדן.