התבקשתי אתמול לכתוב מכתב תשובה בנושא תשלומי שכר לימוד.
ברוב טובי הסכמתי .
שאלתי מספר שאלות ,בקשתי את המכתב המקורי שאליו הייתי צריך להתיחס ושאלתי מה רוח הדברים המבוקשת.
ישבתי ונסחתי מכתב תשובה לפי מיטב הבנתי.
אחרי כ-40 דקות סיימתי וקראתי למבקש המכתב שיבוא ויראה.
הוא הביט ואמר : " פה אני רוצה לשנות"
"פה התכוונתי אחרת"
"את זה אני לא רוצה"
כאן צריך לשים פסיק"
צריך לסגור את הרווח בין השורות"
שמעתי בסבלנות ושיניתי.
הוא הציץ וכל ההערות הקודמות חזרו על עצמן
עדיין בסבלנות שיניתי
ושמח וטוב לב הראיתי.
הוא כרכם את פניו ואמר : "זה לא מספיק טוב צריך לשנות את הנוסח והתוכן"
הפעם כבר לא הייתי סבלן במיוחד והושבתי אותו לידי.
כתבנו יחד את המכתב לשביעות רצונו.
ממש לפני שעשינו : שלח
הוא קרא אותו פעם אחרונה והחליט: שבעצם המכתב מיותר !!!
אבל יהיה לו מכתב אחר שהוא ירצה לכתוב.
לפני 16 שנים. 25 בספטמבר 2008 בשעה 3:11