אתמול הייתי בתל אביב , ועוד במשך היום , שזה דבר נדיר.
אחרי חודש שאני עם כאבי גב חזקים, מריחת משחת בן גיי, כדורים, תרגילי מתיחות ושאר מרעין בישין הצלחתי לשרוד (בקושי) את ההצצה החטופה למרכז העיניינים.
****היה לי ראיון עבודה בחברה בשם מדייה פרופשיונלז'. הם נותנים השמה בהפקות טלוויזיה בעיקר , תמורת 55 $ רק להיות במאגר ועוד 190 $ על כל עבודה. נשמה הרבה? צודקים, זה באמת הרבה. הענין הוא שבשביל לעבוד בהפקות אני חייב לעבור למרכז. אז ברגע שיש לי עבודה אני צריך להיות במרכז, ובשביל להיות במרכז אני צריך לשכור דירה, ובשביל לשכור דירה אני צריך עבודה במרכז. נשמע מסובך? צודקים, זה מסובך. רק אם אני אמצא אנשים טובים שיש להם איזה חדר שאני יכול לשכור או לבשל או להוציא את הכלב אני אוכל למצוא דירה ולעבוד באותו זמן.
*****אחרי שיטוט קדחתני בעזריאלי מצאתי שתי חולצות ברנואר שנראה שאוכל ללבוש, אני נורא בררני בבגדים. אני יותר גרוע מאישה בקטע הזה. אחרי "הסיוט הממוזג" עברתי לNOX לסיוט מדידת הבגדים שרק ילדים אנורקסיים בני 16 יכולים להיכנס אליהם. למה אין מידות של בגדים כאלה בארץ לבני 31 עם כרס קטנה שאומרת כבוד? וכן , אני מנסה להוריד אבל עד שכאבי הגב לא יעברו כל כושר זה סיכון. בסוף קניתי מכנסיי כותנה עם ניטים, רצועות , ריצ'רצ'ים, ומין וילונות כאלה שמכסים על התחת והזין, אני אוכל לרקוד עם זה "ים השיבולים שמסביב"....
*****תודה אייר על האירוח הנפלא , היה כיף!!!
*****תודה לקארינה שאת קיימת, חבל שלא יצא לנו להתראות
*****עכשיו מבחנים ואני חייב להשלים את התואר. חייב חייב. אין הרבה ברירה היום , אתה חייב להתקדם לתואר שני ולדוקטורט. נראה לי דבר טבעי לחלוטין שאני אלך ללמוד בחו"ל תקשורת, בעיקר מעניין אותי צורות תקשורת בתוך תרבויות שוליים ובינן לבין חברת הרוב. עבודה בהפקה היא אחלה של דבר, אני אוהב להיות בשואו ביזנס, אוהב ליצור אמנות, אוהב להפיק מסיבות, השאלה איך למכור משהו שאין לאף אחד אחר. ככה שלימודים גבוהים נראים לי כמו תעודת ביטוח טובה.
*****שבת שלום לכולם , שיהיה לנו שקט בנשמה ובמדינה
לפני 18 שנים. 30 ביוני 2006 בשעה 23:08