כל האופציות פתוחות בפני הפטישיסט

יש לי שתי כוסות קפה שחור בכיור
לא שטפתי עוד מאתמול כשלא באתם
מתי יתחלף הצהוב של הקיץ בעמק
בירוק המטהר ובלבן של מישיגן
מתי ידע הלב כי זה הנכון ועד עולם

האופניים בלי אויר הוונטיל מקולקל
בלי ניידות זה חרא זה עושה אותי נכה
מתי יגיע הרגע שלי לסופר היי וואיי
אוחז בהגה ואסע מחוף לחוף
מתי ארגיש את החופש הממכר

את בטח זוכרת את הנסיעה ההיא
כשידך היתה מלטפת את גבי
אך זכרונות כאלה הם לאספני האשליות
אני רוצה את האמת שבמציאות שבעתיד

אז ככה
לא כתבתי כבר 30 יום. חזרתי למרות שעדיין אני לא מרגיש שאני ממצה את עצמי פה, משהו עדיין חסר לי.
מאז לפני חודש מצאתי עבודה, בסופר של הקיבוץ. עשיתי כבר כמה מבחנים והגשתי כמה עבודות ככה שיש לי עוד שני מבחנים ושתי עבודות סמינאריוניות להגיש עד ה 22 בדצמבר, המועד המיוחד שנתנו לנו בגלל המלחמה ימח שמה.
אני מדי שבועיים מטלפן לארה"ב ומברר מה המצב שם לגבי ההגעה שלי אליהם בינואר ומתכנן מה לעשות שם כשאגיע. אני מרגיש מן שיוויון נפש ביחס לארה"ב , מן תחושה של אני רוצה מאד מאד להיות שם אבל כבר הייתי שם 4 שנים אז זה לא מרגש אותי כמו פעם.
*
שיר שכתבתי בעבודה היום :
אני נזכר בריח של תפוח וקינמון
פלאשים של נסיעה על ה 95
דארטמות' עם מועדון החשפניות והוול מארט שממול.

רוצה לחזור לשם
להריח את המלוח של הים
והעוצמה שבחופש הבלתי מוגבל
הרגשה של הכל יכול בלחיצה על דוושת הגז

ראובן שטיין מציע לי טרמפ
על הטרקטורון האדום
אבל אני הולך ברגל כדי לחשוב
סופג את האבע , מניע את החיים

בואי ואראה לך את הארץ המובטחת
את השלכת של ורמונט
פרצופי דלעת צוחקים להם על החלון

אני כל כך מבולבל.
מצד אחד אני רוצה לעבור למרכז , למצוא שם דירה ועבודה כדי לתת ביטוי לתואר בתקשורת שלמדתי. מצד שני אני לא יכול לממן מעבר למרכז עם השכרת דירה ומציאת עבודה באותו זמן כי כאן אין עבודה בעזרתה אחסוך למטרה זאת.
זה נראה כמו מילכוד 22 וזה בדיוק מה שזה.
יש שאומרים כי עוד מלחמה באופק...מה שיתן מכת נוק אאוט סופית שלכל מה שנבנה פה בצפון.

אני יושב בבית של ההורים שלי כי המחשב החליט שהוא לא מדבר עם המודם ושאר העולם. ממש חיזבאללון קטן.
אני שותה את מה שאת כותבת. שותה ואין לי רוויה. את מה שאת מבקשת למצוא, את נקודת האיזון החמקמקה הזאת אני מאמין שאמצע, במוקדם או במאוחר השנה.
*
לפי תורת המספרים זוהי ספירת 9 השנים שלי שבהן אפרוץ קדימה, אבנה בסיס חזק לעתיד. יש לי המון רעיונות , אנשים שאני מכיר היכולים לעזור לי , אבל מאף אחד אין ישועה , הדלתות חסומות. אני כמו מי הנהר המבקשים למצוא סדק בסכר. יום אחד הטבע יתגבר על האדם ומי הנהר ישטפו את העמק, יביאו לזרימה הנכונה של הדברים.
*
אוף נמאס לי לקטר ולהרגיש את התיסכול הנוראי הזה אבל זה המצב פה בעמק. אני כבר רוצה לעבור למרכז אבל חוסר עבודה גורם לי רק להעמיק את מה שאין ולהתרחק מהיש.
*
היום אני אלך למעבדת מחשבים ואראה כמה ירצו על התיקון...אני מקווה מאד שאוכל עמוד בזה.
בחמישי סוף סוף יש לי תור אצל האורטופד. ירדו המים והקשת שבה לברך אותנו. רק שנהיה כולנו בריאים

עוד 20 דקות יוצא טו' באב נכנס ט' בז'
פעולה קרקעית נרחבת עם מספר הרוגים לא ידוע ותוצאה בלתי מושגת מלכתחילה מובטחת.
סטודנטים חסרי אמצעים, חסרי יכולת, חסרי כסף וחסרי עבודה מגרדים שברי זיכרונות וחסכונות, מנסים לזכות בחסד של בירוקראטים.
אמא עם תינוק בכפר סבא שנתונה לאיומי פיגועים ושיעמום קודר מתגעגעת לבית המופצץ בטבריה שברחה ממנו. גלות ארצישראלית של 2006.
שישי הזה זה יום הולדת שלי ה31 . בא לי לשבת באי יווני על כוסית אוזו או קוניאק וצלחת גבינה טובה, להאזין לסיפורי הגלים על היופי שבמעמקים, לתהות על השמש המנקה כל כך של האיים. למה השמש שלנו כל כך אכזרית.

אחרי שקראתי והבנתי (כנראה) מה היה עם אותה בחורה, אני עדיין בדעה כי חבריה שרצו בטובתה העלו את עניינה בצורה הגרועה ביותר שאפשר. מי מספיק מטומטם כדי להעלות מקרה אונס בכללי בצ'אט ???
* תסלחו לי אם אני לא מציג את זה בצורה צינית , כי אין לזה מקום פה.
*זה הבלוג שלי ואני אכתוב מה שאני מרגיש וחושב.
* אני כן אגן על הליין מסיבות של אמילי, כי חשוב שיבינו שזה לא באשמתם
*אני כן אגן על הליין מסיבות שלי בחירוף נפש כנגד כל שמועה, בין אם היא נכונה או לא. שמועות הן רעות . במיוחד כשהן פוגעות באנשים אחרים. כדאי שתכניסו את זה כבר טוב טוב לראש. מה שאומרים פה בכלוב גם יכול לפגוע באנשים, זה לא שהכל פה וירטואלי אז מותר לעשות מה שרוצים וכלום לא יקרה.
*תצאו כבר מהבועה המזורגגת שלכם ותתחילו להבין שאתם פוגעים בעצמכם בזה שאתם נותנים לשמועות כנפיים, במקום שהעניין יטופל בצורה אחראית. חברים זה סבבה אבל לא במקרה הזה.

מיאו....איזה זמנים נוראים. תודה למקולרת שלי שגורמת לי לחייך :)

מחיר דמים כבד נאמר בחדשות
ארבעה חיילים נהרגו מפגיעת טיל נ"ט.
מבצעים חשאיים מבצעים גלויים
אין סדר מלבד מסדרים צבאיים.
*
[color=red]מחיר דמים גבוה זועק גופי בלי גופך,
יציבות הנפש העדינה והחיפוש המתמיד אחר הטוב והנכון.
את שולחת הודעה אני עונה את שולחת עוד אחת אני שלך,
טכנולוגיה חוצצת בינינו ומחברת בין האין לאפשר[/color].
*
מחיר דמים גבוה ואין גבול לדימיון,
אם רק היה זה כל כך קל להעביר אותו אל הנייר.
המשך הדרך אינו ברור, אינו ידוע,
אבקש לי נקודת איזון קטנה להישען עליה.

חזרתי למאורת הארנב, בצפון הרחוק, מעבר למוצמוצ, למעבר הגבול על הירדן, ולכביש הישר בין אשדות יעקב לצמח, אותו כביש שאומר לי שאוטוטו אני בבית שלי.
למרות שנפרדתי מהמקולרת בנשיקה וחיבוק אתמול אחרי הצהריים אני מתגעגע אליה, רוצה אותה פה במאורה איתי. קו 835 לוקח אותי רחוק ממכם, רחוק ממך, רחוק ממה שאני רוצה לעצמי.
*
טבריה נראית כמו עיר רפאים, אפילו יותר מכפי שהיא נראית בדר"כ. איזו עיר מגעילה. תמיד נכנס לי ליכלוך לעינים כשאני עומד ב'תחנה של העמק', לפחות הגלידה טובה.קוקוס, טריפל שוקולד ודובדבן בוופל, יאמי.....:)

אני פוחד
להיות לבד
להיות עם מישהו שאני לא רוצה להיות איתו
שאשתגע
שיהיה לי סרטן
שיהיה רע יותר ולא יבוא שלום לעולם
שאהיה נכה כי הגוף שלי במצב נורא
שלא אצליח לסיים מה שהתחלתי
שלא אגיע לאן שרציתי
שלא יהיה לי מי לדבר איתו ברגעים הקשים
שלא אצליח להגיע ממקום למקום
ממוות
מהחושך המוחלט ומה שמאחוריו
מסרטים תקופתיים על התקופה הוויקטוריאנית
מאנשים נורמלים
מאלה שיודעים הכל
ממי שבא להזיק
מפסימיסטים
מקפה שחור לא טרי
ממאכליי ים עם מחושים
מכל מה שלמעלה ובמיוחד מעצמי