טעימות

לא פשוט להבין שזהו שיר שנכתב רק עכשיו למרות שרצה להיוולד כבר מזמן
לא פשוט להבין מדוע אני מחפשת קנאה,הזדהות, הסכמה.
לא פשוט להיות פה בגופך ברוחך או במצפונך
אז מזל שאתה לא אדון שלי מזל שאתה לא האדון.

אז לאט לאט אני לומדת לענות אבל זה לא פשוט זה לא.
לא פשוט הבעייתיות ולא פשוט הפחד.
לא פשוט לקחת אחריות על חיי, לקבל החלטות בעצמי, להיות שם בשבילי,
לחבק אותי לשקוע לתוך הרכות שיש לי לתת לילדה שבי, לא פשוט.

האם זה מנוגד או מקביל, הם זה רק משחק או רק לא פשוט
לא פשוט לשלוט ולא להישלט לא פשוט לתת ולא רק לקבל
לא פשוט שצומחות השיניים
לא פשוט אז אתה שותק בנתיים

ישעיהו פרק ד א:" ו?ה?ח?ז?יקו? ש??ב?ע נ?ש??ים ב??א?יש? א?ח?ד ב??י?ו?ם ה?הו?א ל?אמ?ר ל?ח?מ?נו? נ?אכ?ל ו?ש??מ?ל?ת?נו? נ?ל?ב??ש? ר?ק י?ק??ר?א ש??מ?ך? ע?ל?ינו? א?ס?ף ח?ר?פ??ת?נו?."

מאז סופ"ש לא נכנסתי לכלוב ומספרים לי כי התעוררה בהלה גדולה בקרב הבנות.
כל הבודדות מחפשות בנרות אדון שיקח אותן למסיבה הכ"כ מדוברת ויש כאלה שאפילו
מקלרות את עצמן באדון שדיברו איתו פה ושם בצ'ט מבלי באמת לקבל את הסכמתו.
אני לא הולכת עם האדון שלי}{ - הוא לא הולך למפגשים בדסמי"ם פומביים כי הוא לא מוכן להחשף.
אני הולכת עם ידיד טוב שיצא לנו לחוות סשנים ביחד ויצא לאדון שלי להכיר אותו ולאשר אותו.
קיבלתי עוד הצעות אבל אני כבר התחייבתי לראשון שמיהר להציע ברגע שקיבל את ההזמנה.
כל הקודם זוכה!!!

מצרכים:
חבל דק
חבילת אטבי כביסה מעץ
גאג מאולתר מגרב וסרט דבק
2 שדיים יפים

כלים:
זוג ידיים מיומנות
שיודעות להכאיב ולחבק

אופן ההכנה:
מחברים את החבל לרוחב השדיים בעזרת אטבי הכביסה.
לאט לאט מושכים בחוט תוך כדי חיבוק קטן לעידוד.

יוצא: דה-לי-קה-טס!!!

יצאתי לדייט שני עם מישהו שהתחיל איתי ברחוב ליד העבודה.
בדייט הראשון יצאנו לבית קפה-מסעדה והוא עשה רושם נחמד.
בדייט השני הוא הגיע לאסוף אותי ואמר שיש 3 אפשרויות: לשבת אצלו לצפות בסרט, לשבת בבית קפה בין אנשים זרים ולא מענינים או לקנות קפה ולשבת באוטו ולשמוע מוזיקה ולדבר.
כמובן שאוטומטית בחרתי לשבת בבית קפה. והתגובה שלו היתה: טוב, אם זה מה שאת רוצה למרות שיכול להיות ממש נחמד עם המוזיקה שלי וכו כו. ועדיין בחרתי בית קפה.
ואז בשלב מסויים הוא עצר את האוטו בצד ואמר: תראי, אין לך מה לחשוש אני לא מתכוון לגעת בך אם מזה את חוששת.
אז הסברתי לו שאני לא חושבת שהוא יעשה משהו שלא ארצה או שיעשה משהו בכוונה תחילה אבל דברים יכולים לקרות בלי שמתכננים.
ומפה לשם הוא שכנע אותי לשבת באוטו ולשתות קפה שקנינו בתחנת דלק.
ואחרי שיחה די ארוכה הוא התחיל ללטף לי את הרגל ואני מצידי לא עצרתי אותו ומשם עברנו להתמזמזות ואח"כ המשכנו לדבר אבל אז כבר הייתי מבולבלת והתחלתי לשתף אותו בכמה זה לא היה צריך לקרות למרות שזה בכלל לא משנה מה הוא חושב עכשיו כי אני הרגשתי שפישלתי. ופתאום הוא גם התחיל לדבר בבלבול על איזה קשה זה זוגיות וילדים וצריך לקום בשבילם בבוקר ולהכין איתם שיעורים ממש כאב ראש. ואז אמרתי לו שזה ממש מדהים שהוא מדבר אחרת מאיך שהוא דיבר לפני ההתמזמזות. והוא אמר שבאיזשהו מקום אני צודקת. אבל זה לא עזר לי להתקדם איתו לאנשהו. בהרגשה הזו עליתי הביתה איך דייט של 6 שעות ( מ21:00עד 3 בלילה) וכתבתי לו סמס בסערת רגשות: "תודיע לי מחר אם אתה בנוי לזוגיות" ומאז לא שמעתי ממנו...

תמיד יש את הפחד הזה שלא נשלים לפני שיגמר אבל לא ממש מביאים את זה לתודעה. והנה זה קרה. למרות שממש לא התכוונתי להכאיב לך ועכשיו שם למעלה את בטח יודעת את זה. את זו שנתנה לי להכיר מקרוב יותר את העולם הזה ואת המסיבות ובעיקר את אחד החברים הקרובים לי ביותר ועל כך אני מודה לך עד מאוד. אדוני הזכיר לי הבוקר שיר יפה שדווקא עכשיו הוא נראהלי מתאים:

כבר מזמן ביקשת שאכתוב לך מכתב על כל נושא שאני אבחר. וכנראה "ברגעים שטוב לי אני לא יכול לכתוב". ביום שישי סיימנו את השיחה בתחושת אכזבה שלך ממני וברגשות אשמה שלי. ביום חמישי עשיתי משהו שכבר ברביעי ביקשתי אישור לגביו ולא הסכמת. במהלך חמישי לא ענית לי ומאוד רציתי שתאשר לי אבל לא היית זמין. אני יודעת שלא הייתי צריכה לעשות את זה מבלי לקבל אישור אבל הייתי חלשה. אני לא מתחרטת על המעשה כי מאוד נהנתי ויתכן שאפילו יהיה לזה המשך אבל אני מאוד מצטערת על זה שלא התאפקתי ולא חיכיתי שתאשר לי. אני אוהבת אותך }{

מחר אני עוזבת את הדירה, יותר נכון מודחת.
מסיבה אולי דיי דומה למעיין. לא ממש עקבתי אחר התוכנית אבל מה היא עשתה שם?
שפכה מים על אחת הדיירות? משהו בסגנון. והאח הגדול לא יכול לסבול אלימות אז...

נ.ב: יום הולדת שמח לטיפוס!!!

איזה כיף לראות את השם שלי משוייך. ניסינו להמנע מפומביות באתר כדי להשאיר לי אופציה פתוחה למצוא רווק פוטנציאלי אבל כרגע לא אכפת. אני רוצה פסק זמן, לא מחפשת להתאהב, מחפשת להרגע ולאהוב עד אין סוף את אדוני. היום אני מרגישה קרובה אליך מתמיד וכ"כ שמחה שהסכמת שארשום את שמך לצד הכינוי שלי. }{

לפעמים שעולה בדעתי לכתוב פוסט אני שוקלת אם לכתוב אותו פה כי אולי הוא לא קשור לבדסמ.
אבל בעניין הזה מצאתי את הקשר:
השותפה שאלה אם אני יודעת להכין אורז אז אמרתי שכן הרי כבר כמה פעמים טובות יצא לי לבשל אורז, אבל בכל זאת אני נכנסת למין לחץ כזה שאני חייבת שייצא כמו שהיא מצפה. אז עשיתי הכל בזהירות וכמובן אחרי שסיימתי לא הייתי שלמה עם התוצאה. אז באתי אליה בגישה של אני לא יודעת, אולי זה לא יצא טוב. אז היא באה ואמרה שחסר קצת מלח וצריך להוסיף כרכום למרות ששאלתי אותה אם אורז לבן זה בסדר מבחינתה. והרגשתי הכי קטנה בעולם והכי רציתי את החיבוק של האדון שיגיד שהכל בסדר.

בחצר הצמודה לבית של ההורים שלי ישנה חתולה עם 4 גורים מתוקים שההורים שלי כל הזמן
דואגים להאכיל וכידוע זה דבר לא קל כי הם דורשים עוד ועוד.

אני מצידי הבנתי שהפתרון היעיל כרגע הוא לעקר את האמא כדי שלא יהיו עוד פיות להאכיל. אבל ההורים שלי חשבו אחרת וביקשו מבעל הבית למסור את הגורים לאימוץ ולהשאיר את האמא ואת אחד הגורים שהם אוהבים. הבנתי שהדבר לא יהיה קל בשבילהם ובמיוחד בשביל אמא שלי אבל הם התעקשו והיום זה אכן קרה.

התעוררתי ל7 בבוקר לקול התרצצויות בחצר ואת אמא שלי מזכירה להם שוב ושוב להשאיר את הגור שהם אוהבים.

בצהריים כשחזרתי מחתימת חוזה לדירה החדשה הבנתי מהם שבטעות השאירו גור אחר לא ידידותי במיוחד ששורט כל פעם שמתקרבים אליו. אמא שלי מאוכזבת ואני מאוכזבת בשבילה וגם קצת בשבילי למרות שאני עוברת לדירה החדשה תוך ימים ספורים.