לפני 15 שנים. 11 באוקטובר 2009 בשעה 22:20
אני רוצה לשתות קפה כשברק מבליח לתוך הקשת בענן. }{ }{ }{
טעימות
טעימות מחיי הבדסמים ובכלל...לפני 15 שנים. 29 בספטמבר 2009 בשעה 21:38
מחר אני עוזבת את הדירה.
בנתיים מעבירה הכל אל ההורים וגם אהיה שם כמה ימים, עד שאמצא איפה לשים את הראש בלילה.
קיימת אופציה בפ"ת לדירה נחמדה עם שותפה מקסימה.
אבל אי אפשר להכנס אליה מבלי שנמצא שותפה שלישית.
אז אם אתם מכירים בחורה סוטה ונחמדה תפנו אותה אליי...
(: תודה!
לפני 15 שנים. 22 בספטמבר 2009 בשעה 18:31
בעוד שבוע אני עוזבת את הדירה ועדיין אין אופציה ברורה באופק, מה עושים?
לפני 15 שנים. 19 בספטמבר 2009 בשעה 10:21
"לא גבה לבי, ולא רמו עיני, ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני"
פשוט נראה לי מתאים... }{
ד"א:
אישה+ 2 = ערפד
"וכך האריה התאהב בכבשה...."
"איזו כבשה מטופשת...."
"והאריה מזוכיסטי חולה..."
(מתוך "דימדומים")
ד"א:
"אחרי הכל... אני רק בחורה עומדת מול בחור... מבקשת ממנו לאהוב אותה."
(מתוך "נוטינג היל")
לפני 15 שנים. 11 בספטמבר 2009 בשעה 23:05
ידעתי שיש כאלה שקוראות לעצמן חתולות אבל לא חשבתי שזה אופי כמו כלבה. להיות כלבה התנסתי הרבה פעמים, העניין של ללכת על 4 ולנבוח ולרייר ולהתחכך וללקק אבל מסתבר שאפשר להיות גם חתולה וליילל ולהתכרבל בסלסלה ולשחק עם כדור צמר ולהסתובב עם קולר שיש בו פעמון. לא, לא התנסתי בזה היום אבל היום בדייט הוא סיפר לי על כל העניין הזה, ולדבריו העיניים שלי נפתחו. כן, זה מאוד כיף להתפנק ולהתלטף ולהתכרבל ולהיות חתולית. במהלך הדייט הוא דווקא שידר שהוא לא ממש מעוניין בי ובקושי חייך אז אמרתי לעצמי: נו טוב מגיע לי אחרי שלא ממש הראתי לו התלהבות מלהפגש. אבל לפני שהיינו צריכים להפרד כל אחד לדרכו הוא פתאום שינה את היחס שלו אליי והתחיל לחייך והוא אמר לי שיש לי עיניים יפות וחתוליות ושאני חתולה קטנה ויפה.לא הפסקנו להתלטף והוא גם העניש אותי על זה שהתנהגתי לא יפה כשהתלבטתי אם להפגש איתו. כיף לי עכשיו, אחרי שהבנתי שכל כך טעיתי. כלבה רעה, אבל חתולה מתוקה...
לפני 15 שנים. 4 בספטמבר 2009 בשעה 22:04
אבד עמוד שדרה חזק של שפחה קטנה וחלשה.
כל המוצא יבוא על שכרו... מתגעגעים אליך בבית, חזור!
לפני 15 שנים. 3 בספטמבר 2009 בשעה 20:39
אדוםם, צהוב, כחול, ירוק , כל הצבעים!!!! }{
לפני 15 שנים. 2 בספטמבר 2009 בשעה 18:43
בנתיים מזדיינת בהמון סבלנות ... }{
לפני 15 שנים. 30 באוגוסט 2009 בשעה 20:35
אתמול בלילה היה לי קשה להרדם. היום כשקמתי בשלהי הצהריים נזכרתי בשיר הזה שמתאר קצת מה שעובר עליי בימים אלו. בשני אנשים בחיי המילים יגעו, שניהם לא יהיו מרוצים שהעלתי את השיר. אחד שרוצה שלא אעלה את הנושא שעליו מדבר השיר ואדחיק אותו, והשני גם ירצה שלא אעלה את השיר כדי שאהיה יותר קרובה אליו. אז הנה לכם השיר והוא שיר יפה בלי קשר למצב ונחמד לשמוע אותו אז תהנו:
לפני 15 שנים. 29 באוגוסט 2009 בשעה 11:23
הבוקר שלי התחיל בצהריים. אני יושבת עם הלפטופ בסלון כששותף שלי יושב בשולחן ליד ולומד. מידי פעם אנחנו מעבירים חילופי דברים. אני משתדלת לא להפריע לו אבל מידי פעם שואלת את דעתו על דברים. זה נחמד לא להיות לבד. זה גורם לי להזיז את עצמי לעשות דברים. יתכן שזה פגם בייצור. והכי מוזר זה שככל שאני מתבגרת אז הופך להיות יותר ויותר קשה. יש את העניין הזה של "התבודדות" ביהדות, בנצרות, אולי גם בבודיהזם?! אני חושבת שאם הייתי מנסה את זה הייתי מתחרפנת. בלי אנשים, בלי מחשב, בלי מוזיקה. זה בטח אומר משהו על עצמי. גם כדי לקרוא ספר אני צריכה את השקט הנפשי כדי להתחיל, לכן אתמול בלילה זה לא היה אופציה.פעולות כמו לבשל ולנקות יכולות להיות גם אופציות טובות אבל אני צריכה להתחיל אותן לפני שאני נכנסת לתוך הרגשת הדיכאון הזו ואז בעצם למנוע אותה. או שפשוט למצוא כבר אהבה! אז בהצלחה לי... מחכה כבר למוצ"ש }{