טעימות

די די די כבר. אני לא יכולה יותר עם הלבד הזה. אני רוצה שתרביץ לי ,לא חשוב מי אתה, אני רוצה שתרביץ לי חזק. אני רוצה להרגיש. כל כך הרבה שנים סביב החרא הזה. נמאס לי! דייי! אני רוצה לנוח. לא רוצה לישון. אני רוצה חיבוק. דייי. אני לא יכולה להיות לבד בבית הזה. זה מחרפן אותי. אני משתגעת. אני לא יכולה לשמוע את השקט הזה. לאא לא רוצה גלגלצ לא רוצה עוד פרק באינטרנט לא רוצה להתחבר לחיים של מישהו לא קיים בספר. לאאא רוצצצהההה!

אז חזרתי לענינים עם סשן מעניין שבו נשארתי עם תחתונים וחזיה וצוותי לנקות את החדר מגרעיני פופקורן על ארבע באמצעות הידיים כאשר הרצפה מלאה אבק תוך כדי קבלת הצלפות בתחת. זה היה בהחלט משעשע. לאחר מכן, קרצפתי את הרצפה על ארבע עם מטלית לחה מרצפת מרצפת עד שסיימתי. לאחר מקלחת משותפת שכבתי על הבטן על ברכיו וקיבלתי ספאנקים עם היד ואח"כ עם מברשת שיער. ולא שכחתי להגיד תודה }{

לא שזה כ"כ מעניין אתכם אבל זרקתי אותו...

הוא נחמד. מתכנת.חנון. קצת מלא אבל עובד על זה לטענתו ולטענת הביקורים שלו בחדר כושר.

אני לא יכולה להגיד שאני לא אוכל להתחבר לטיפוס כזה כי מטיפוס שכזה יצאתי לפני רגע.

אז על מה מדברים בדייט? התחביב העיקרי ונושא השיחה המעניין אצלי לאחרונה הוא הבדסמ.

אז על מה לעזאזל אני אמורה לדבר בדייט? היו הרבה רגעי שקט ואם הייתי מעיזה לדבר על בדסמ אני בטוחה שהיה לי הרבה מה להגיד להסביר ולספר.

אבל באותה מידה הייתי גם מפחידה את הבחור, מכניסה אותו להלם והוא היה רוצה לאמא.

למה לו מותר להעיז ולשלוח ליטופים לשיער ולירכיים ולי אסור לדבר על מה שעושה לי את זה?

אגב, ביקשתי בנימוס שיזיז את היד. זה מוקדם לי מידי. כל הרכות הזו... בררר...

פגשתי את "אדון יקר" היום, חצי מהדברים שאמרתי אליו הוא לא שמע או עשה כאילו לא שמע. היו שם 2 אקסיות שלו. הוא צודק, להיא באמת יש יופי מיוחד ואיך שהיא רוקדת ברחבה ללא עכבות. אבל הוא מצא כבר את מלכת בדולינה האמיתית שלו. במהלך החופה הוא דיבר עם חבר ואז אמרתי לו שבחופה שלי הוא לא ידבר. ואז חשבתי על רעיון אחד קדימה. אני רוצה שהוא יהיה בבמה בחופה שלי. האמת, שיש כמה דברים יפים בחתונה דתית ואפילו חשבתי לקחת כמה רעיונות. מסיבת הרווקות (שתהיה לאו דווקא לנשים בלבד) תהיה בדסמית לחלוטין... 😄 ולא, אין עדיין חתן אבל מה אכפת לי לפנטז...?!

ואם הגבול שלי לא מתאים לו?
זה אומר שאנחנו לא יכולים להיות ביחד?
בתור אדון הוא לא יכול להתחשב בגבולות שלי?

דיברנו במסנג'ר והוא הודיע לי שהיום זה היום האחרון שלנו ביחד. אני לא חושבת שאלך יותר למסיבות, בלעדיו. אני לא חושבת שאהנה במסיבות האלו בלי לעבור סשן אחד לפחות במהלכן.
ועד שאכיר מישהו ברמה כזו טובה שאתן לו לסשן אותי במסיבה יקח קצת זמן.
בנתיים יש לי מסטר חדש- מסטר בייט... 😄

המסטר חולה וזה עצוב לי. הממ נכון. אתם לא אמורים לדעת שיש לי מסטר בכלל. האמת שהוא עדיין לא המסטר שלי (אווו שלא יכעס עליי עכשיו). אני פשוט בשבוע נסיון שיגמר ב"ה ביום חמישי. מה הכנסת עכשיו את אלוהים לעסק? לא נורא, שיהיה במזל.

אני יודע שאת רוצה.

אני לא אומר שאני לא רוצה.

אני אומר שאני לא בא.

אתם עדיין יכולים להשפיע. תשכנעו אותו בבקשה בתגובות.

כבר נהייה מאוחר, סגרתי את המחשב והלכתי לישון. לא נרדמתי, חשבתי על מחר. בערב אנחנו נפגשים בחתונה של חברה והתחלתי להריץ תסריטים בראש. לא גרנדיוזים, את זה אני משאירה לחבר'ה מאתר. תסריטים כמו המילים שנחליף ביננו בערב שלם, משערת שלא הרבה. ועלה לי בראש שיר של שלמה ארצי:

גם אם דיי יצאתי מזה, שירים כאלו מחזירים לי את הצביטה בלב. ואני כבר יודעת להבחין שזה לא אתה אלא אני, זה אני המאוהבת בך אולי אפילו מבלי לדעת בכלל מה זה אתה. אבל כיף לי לחשוב עליך, ולחשוב על שירים כאלה, ומספיק לי שזה מפריש את החומרים נכונים הגוף כדי לעשות אותי רגועה ו"מאוהבת". נשיקות.