שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

טעימות

טעימות מחיי הבדסמים ובכלל...
לפני 15 שנים. 14 ביוני 2009 בשעה 18:53

לפני כמה שנים פגעתי מאוד ב"אדון יקר". סיפרתי לכל החברות שלי וכל מי שהרגיש לי קרוב, שאני ו"אדון יקר" היינו במצבים אינטימיים ביחד. והוא, ששמר בקנאות על התדמית הדתית שלו ואת תדמית שומר הנגיעה, נפגע מאוד כאשר חברה אחת חסרת טקט או כלבה (עדיין לא החלטתי) סיפרה לו את אשר היא יודעת וזה חזר אליי כמו בומרנג. "אדון יקר" סירב לדבר איתי חודשים, מאוד נפגע והרגיש שהוא לא יכול לדבר איתי יותר כי פגעתי באמון שלו. אני הייתי שבורה מאוד , הייתי רגילה לדבר איתו מספר פעמים ביום ולהפגש כמה פעמים בשבוע. גם אחרי שהסכים לחזור ולדבר איתי, נגמרו ביננו כל שיחות הנפש והשותפויות מצידו וזה החמיר להיות קשר תלותי חד צדדי. היום, כשאנחנו מדברים לעיתים נדירות הוא תמיד מדבר איתי בשטחיות,בקודים, לא אומר כלום. ביחס אליו כבר הבנתי שאסור לי לשחק באש אבל עדיין לא הפנמתי את זה לגבי כל האינטרקציות שלי עם אנשים. אני רוצה לציין שמדובר תמיד בסודות שלי על החוויות שלי. אם מישהו יבוא ויספר לי משהו על עצמו או על אנשים אחרים אני אשמור את הסוד. רק כאשר מדובר בי אני פתאום מרגישה את הריגוש בלספר, כאילו לפי הסיפורים העסיסיים יותר יאהבו אותי, וכן, אני יודעת שזה בולשיט אבל זה עדיין קורה.
לפני כמה ימים פגשתי מישהו, הוא הסביר לי מה שאני יודעת אבל צריכה כבר להפנים, צריך לשמור דברים לעצמנו כי לא יודעים איך דברים יתפתחו ומי עלול להפגע מזה. הייתי רוצה שהוא ילמד אותי את הנושא עד הסוף, עד שאפנים.שיהיה לצידי שלא אשבר ואהרוס את זה. אז אני לא אוכל לספר לכם עם מי אני חוווה ומה אני חווה בימים אלה, אני רק אספר לכם שאני חווה רגשי חיבה, קנאה, שמחה וחשש גם יחד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י