יצאתי לדייט שני עם מישהו שהתחיל איתי ברחוב ליד העבודה.
בדייט הראשון יצאנו לבית קפה-מסעדה והוא עשה רושם נחמד.
בדייט השני הוא הגיע לאסוף אותי ואמר שיש 3 אפשרויות: לשבת אצלו לצפות בסרט, לשבת בבית קפה בין אנשים זרים ולא מענינים או לקנות קפה ולשבת באוטו ולשמוע מוזיקה ולדבר.
כמובן שאוטומטית בחרתי לשבת בבית קפה. והתגובה שלו היתה: טוב, אם זה מה שאת רוצה למרות שיכול להיות ממש נחמד עם המוזיקה שלי וכו כו. ועדיין בחרתי בית קפה.
ואז בשלב מסויים הוא עצר את האוטו בצד ואמר: תראי, אין לך מה לחשוש אני לא מתכוון לגעת בך אם מזה את חוששת.
אז הסברתי לו שאני לא חושבת שהוא יעשה משהו שלא ארצה או שיעשה משהו בכוונה תחילה אבל דברים יכולים לקרות בלי שמתכננים.
ומפה לשם הוא שכנע אותי לשבת באוטו ולשתות קפה שקנינו בתחנת דלק.
ואחרי שיחה די ארוכה הוא התחיל ללטף לי את הרגל ואני מצידי לא עצרתי אותו ומשם עברנו להתמזמזות ואח"כ המשכנו לדבר אבל אז כבר הייתי מבולבלת והתחלתי לשתף אותו בכמה זה לא היה צריך לקרות למרות שזה בכלל לא משנה מה הוא חושב עכשיו כי אני הרגשתי שפישלתי. ופתאום הוא גם התחיל לדבר בבלבול על איזה קשה זה זוגיות וילדים וצריך לקום בשבילם בבוקר ולהכין איתם שיעורים ממש כאב ראש. ואז אמרתי לו שזה ממש מדהים שהוא מדבר אחרת מאיך שהוא דיבר לפני ההתמזמזות. והוא אמר שבאיזשהו מקום אני צודקת. אבל זה לא עזר לי להתקדם איתו לאנשהו. בהרגשה הזו עליתי הביתה איך דייט של 6 שעות ( מ21:00עד 3 בלילה) וכתבתי לו סמס בסערת רגשות: "תודיע לי מחר אם אתה בנוי לזוגיות" ומאז לא שמעתי ממנו...
לפני 14 שנים. 16 בינואר 2010 בשעה 17:32