שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תקשורת

למי שאין מנוי יכול לייצור איתי קשר דרך הבלוג
לפני 3 שנים. 29 באפריל 2021 בשעה 17:52

דווקא יודעת להתנתק לרוב. אך בחיים לא העליבו אותי ככה בעבודה. 

אין לי בעיה עם ביקורת כאשר זה נכון ועל החלקים שצודקים מעולם לא היה לי בעיה לומר סליחה, לא שמתי לב ושאתקן. וזה מעולם לא העליב אותי או פגע כי מה שנכון נכון ועל הזין שלי.

אבל על משהו שהוא הפוך לגמרי מהמציאות, ועוד כאשר סמכתי על בן אדם ושיתפתי איתו חומר עסקי שפיתחתי והתייעצתי איתו לגבי כל פרט ושמחתי שסוף סוף יש עם מי לפתח רעיונות ולקדם דברים, שלא היה לי כזה אף פעם.

תמיד כל רעיון מפתחת לבד ולא מוצאת שום עזרה משום סוג, וסוף סוף הרגשתי שכן ושיתפתי והתייעצתי.

ואז לשמוע שאני טיפוס שחושב שיודע הכל, שלא מקבל עזרה מאף אחד ולא מיישם דברים כאשר כל דבר שייעץ לי שיניתי כבר באותו יום.

ועוד לומר שאמר כמה פעמים על דברים שלא נאמרו כמה פעמים.

הכי גרוע הבנתי ממי הייתה רוב הרוע וזה לא ממנו, אישה דווקא ולא ממנו.

מי שגייסה אותי לחברה ניפחה דברים מחוץ לפרופורציה,  (זה מה שהוא אמר להגנתו כאשר שאלתי אותו בפנים איך ולמה אמר דברים שכאלה)

נשים זה לרוב השטן בהחגלמותו ולרוב לא מתרגשת.

אך איך היא הציגה את הדברים, שכל המנהלים חושבים ככה גרם לי להרגיש כמו יריקה בפרצוף.

אני יושבת כל יום, אבל כל יום אחרי העבודה ועובדת שעות בבית על שיפור מוצר ללא תשלום או תגמול משום סוג.

סתם כי פאקינג אכפת לי. ומתייעצת ומייאשמת ואז כזו יריקה לפרצוף.

פשוט בכיתי בעבודה. מזל שיש מסכה. לא הצלחתי לעצור דמעות שעה.

וכמובן עשו זאת לפני סימולציה שהייתי צריכה לעשות אז דמיינו מצב שאתה בוכה על אוטומט אבל אמור לייצב קול ולתפקד.

בחיים לא העליבו אותי ככה.

הכי מצחיק אבל שאני בבית כבר מהצהריים, המון זמן להרגע.

ויש לי מלא עבודה ושיפורים שחייבת להכניס ולסדר עד יום ראשון, כרגיל ללא תשלום על כך כי אני מטומטמת שתמיד משקיעה מעצמי לאנשים שלא מגיע להם בסופו של יום לאחר הכרות מעמיקה.

ואין לי מוטיבציה בשיט. נעזוב שעדיין משום מה בוכה כל פעם שנזכרת ובמצב מבועס כמו שלא הייתי כבר המון זמן.

פשוט מרגישה מדוכאת. 

ועכשיו דמיינו אנרגיה זו ותנסו לבנות סימולציה עם רוח חיים חיות ושמחה, שזה מה שנעלצתי לעשות היום ואלוהים יודע איך.

מאוכזבת. אבל זה לא חדש.

הבעיה זה לסמוך מלתכילה על אנשים.

עם ניקח את כולם מלתכילה כטיפוסים שאין לסמוך אליהם ודברים גם ככה יעברו שינויים בין המציאות למה שהיה בפועל, אז הכל יהיה בסדר.

בסופו של דבר אפשר לסמוך רק על עצמך, כי אנושות זה פח אשפה ענק.

ועדיין בוכה. למה כיבינימט עדיין בוכה. לרוב מצליחה להתנתק כך בקלות. מאוכזבת כל כך

 

לפני 3 שנים. 24 באפריל 2021 בשעה 11:32

זה שבאים אלי בהפתעה בלי אישור והתראה מוקדמת.

זה אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי בעולם.

ואתמול בחצות, אני במקלחת לאחר ריב רציני נכנסת לנקות ראש מעצבים שהוא הביא לי, ופתאום הוא דופק בדלת.

לא יצא לי ללמוד בכלל הסופ"ש, ביקשתי במיוחד שלא יגיע הסופ"ש בכדי שאלך לישון מוקדם, שאצליח ללמוד ולא אלך לישון ב4 בבוקר כרגיל כי לא אצליח לקום ביום ראשון.

ועד שהצלחתי השבוע עם הקורס לתקן שעות שינה, מגיע בהפתעה בלי הזמנה לאחר ריב ודופק לי כל מה שבניתי השבוע.

כמובן הלכנו לישון לפנות בוקר וקמתי בצהריים.

אם לא הייתי אוהבת היה בא לי להרוג אותו על מה שעשה.

השלמנו. אבל עשה נזק רציני בכל מה שניסיתי לבנות השבוע ולהמנע ממנו בכדי להתחיל שבוע חדש טוב.

בכנות, בא לי עכשיו תקופה חופש בלי להתראות שוב, להתרכז בעבודה ולנוח מכל זה.

והשלמנו טוב, מאוד אוהבת אותו והוא אותי, אבל כל כך דפק אותי במה שעשה.

 

לפני 3 שנים. 23 באפריל 2021 בשעה 18:23

גם לטוב וגם לרע, כמו כל דבר בחיים.

המון נקודות לטוב. בעיקר לטוב.

אבל לרע, גרוע בתקשורת קונפליקטים מכל הסוגים.

ממש גרוע בלהרגיע. אפילו יותר גרוע מבפתרון קונפליקט.

הדרך שלו להרגיע זה לדבר בקול כועס שבא לך להביא לו מחבט לפרצוף.

לא בכוונה, כן? ברור לי. בקטע של להפסיק משהו ולומר שהכל טוב, אבל הדרך? 

גורם לך לומר לעצמך: אחי, הבנתי, רד ממני אלך להרגע לבד לך לחפור לקיר כי איתך זה לא הולך מסתבר.

ידיד נפש תקשורתי אך רק בטוב, שיהיו לנו בעיות בעתיד אלוהים יודע עם מי אפטור אותם כי לחלוטין לא ניתן איתו.

 

לפני 3 שנים. 21 באפריל 2021 בשעה 15:37

הבייבי ואני השלמנו ובגדול, מפגש חוויה מתקנת ליום קודם.

שהוא רוצה להיות מתוק, הוא הולך עם זה עד הסוף בסגנון נצחון בפרס נובל.

ניסה להשתפר בהכל בבת אחד, וללא קשר הרים דרגה דביקות ואהבה והיה פשוט הדבר הכי מקסים אלי אדמות.

בקורס החדש הולך לי ממש טוב, מבסוטית מהעבודה, מבסוטית מהבן זוג, מהדירה, מהכל האמת.

אפילו הפסיכופט הקטן בבית התחיל לעשות פחות בעיות ופשוט כיף לנו :)

מה צריך יותר מזה

לפני 3 שנים. 17 באפריל 2021 בשעה 2:21

קצת נשבר הזין. מתגעגעת לאנשים שאשכרה יודעים מה לעשות שם.

צריכה הפסקה.

והתייאשתי לא כי לא בא לי, אלה כי זה פשוט מכבא.

גם לפעמים, באמת שעדיף לשתוק ולא יעזור לדבר

לפני 3 שנים. 13 באפריל 2021 בשעה 23:20

גם הוא גם אני השקענו בחג הזה סביב 1600 ש''ח, ל4 ימים בילוי יחד.

הוא מביא בשר ב700 שח ואלכוהול שזה עוד תוספת לא קטנה ואני ארגנתי את השאר שכולל מה שקניתי היום עבר את ה800, על שטויות שאפילו אי אפשר לראות על מה הלך כל הכסף.

ובתקופה שממש אין מאיפה לדברים כאלה.

אבל נו, 4 ימים יחד וחג אז שווה.

וכך הרבה הכנות וכל כך ציפיתי למחר, והערב הצליח לעצבן אותי בשעה אחד בלבד כל כך, שלא בא לי על מחר יותר בכלל

 

לפני 3 שנים. 13 באפריל 2021 בשעה 14:18

4 ימים של על האש עם הבייבי שלי בחג העצמאות המוצלח ביותר ככל הנראה.

בשר סקס אלכוהול ואהבה כל המשפחה יחד.

מה צריך יותר מזה?

מבסוטית ^_^

לפני 3 שנים. 12 באפריל 2021 בשעה 7:18

לא תכננתי לעשות זאת, מעולם לא עשיתי גם. אך לא היה לי מאיפה למצוא טלפונים של ממליצים קודמים והחברה לא רצתה לחפש אותם בעצמה, ואני לא מצאתי.

אז החברה שהמליצה לי על המקום אמרה שאתן לחברה שלה לדבר כממליצה.

ונפלתי. רק בגלל זה.

הסמנכ"ל של החברה אמר שאני בפנים ואז אני נופלת בגלל מטומטמת אחד.

בחיים לא חשבתי לעשות דבר כזה. אך אמרה לי שככה העולם מתנהל ואין מה לעשות ושהן עושות זאת כל הזמן.

ובגלל שאני מטומטמת, אבל ממש מטומטמת, הסכמתי.

מוסר השכל?

לא לסמוך על אנשים אחרים.

כאשר אתה סומך על עצמך דברים מצליחים.

שמערב אנשים אחרים עם מוח של ציפור, נופלים.

וכן, אני יודעת. אני אשמה פה.

לפני 3 שנים. 9 באפריל 2021 בשעה 19:55

וידעתי מראש אך קיוויתי לשמוע את זה ממנו.

יש בחירות שהם נכונות ואני בעצמי הייתי בוחרת לפעול כך אך יש הבדל בין לבחור משהו במודע ותוך כדי שיתוף הבן זוג, לבין לשקר בפועל.

קיוויתי לשמוע ממנו לבד הסבר על מדוע שיקר והחליט כך, אך כנראה זה הטבע שלו.

לא בטוחה שאצליח לסלוח על כך.

אם יש דבר אחד ששונאת ממש זה שקרים. לכן אני לא משקרת כי זה משהו שלא יכולה לסלוח על כך.

לילה טוב, פרשתי.

לפני 3 שנים. 5 באפריל 2021 בשעה 10:38

בעצם לא כזה הרבה זמן שחושבים על זה חחחח אך מרגישים שנצח יחד.

סוף סוף בבוקר ובכתב. הגיע הזמן.

המצחיק התעוררתי כאשר רשם אך חזרתי לישון, לא שמעתי צפצוף ולא הבנתי מדוע התעוררתי.

פוחדת מכמה דברים בקשר אך בכל קשר יש דברים שצריך לעבוד אליהם והגיוני.

יש מן קטע כזה, לא ברור לי למה אך ברשת בכל מקום רואה בנות שבוכות שגברים היו איתם ונעלמו ישר אחרי, או שלא רוצים לקדם מערכת יחסים ולא רוצים לגור יחד או ילדים.

ולי משום מה קורה הפוך, פוגשת את כל הגברים שהשעון הביולוגי שלהם מתקתק כאשר שלי מקולקל כנראה.

כולם רוצים לעבור לגור יחד מהר מדי ואני די מבסוטית מהמצב הקיים ופוחדת להתקדם מהר מדי.

מקווה שלא עושה טעות שוב, כרגיל. כי עם יש משהו שאני אלופה בו, זה דילוג שלבים וקפיצה למים עמוקים מדי רק בכדי להזכר שלא יודעת לשחות.

יודעת לשחות, מטפורה.