לסוסתי

קשה מאד למצא זמן לכתוב בבלוג שלי כי בדרך נמצאים כל כך הרבה בלוגים מענינים...ביניהם אחד של חברה באתר ששלחה לי הודעה ביום הראשון שהתצרפתי .אני מודה לה מאד.עקבתי אחרי הבלוג שלה כי יש בה מה שהוא טבעי,רגיל.נקשרתי לדמות הזו.פעם אני רואה שהאדון שלה עזב אותה,חשבתי אולי זה הזדמנות...ופתאום אני מגלה:הכל כל כך רגיל:בעל וילדים.כאב לי.נכון ,ראתי בבלוג אחר עבד שמתאר איך שהגבירה שלו כופה עליו להסתכל כשהיא נבעלת על ידי האדון שלה עצמה.אני יודע גמכן איפה אני נמצא ובכל זאות זה כאב לי.יכ נקשרתי לדמות הזאות,קצת מסורתית,כל כך ישראלית...
הרי אני מחפס דרך לפתוח גן תענוגים אלה של הכנעה,רידוי(לרדות בפרך)וכאב גם למי שבא מעולם התורה.התורה הרבה יותר כוללת ממה שחושבים.(למשל:עבד עברי[לא נוהג בימנו]אסור להשתמש בו כעבד,מפני שנפשו שפלה במכירה;אבל ישראל שלא נמכר מותר להשתמש בו כעבד...זאות אומרת:יש מקום לתענוגים אלה...אבל המגבלה הרצינית ביותר(בלי לדבר על משכב זכור,שאיסורו אף יותר חמור)היא אשת איש,שהרבה זוגות מודרניות,אם זה בהסכמה,כבר נראה להם כהתר.(החלפת זוגות...)ודוקא ההסכמה עושה הבעיה הכי גדולה:לא נחרבה ירושלים אלא על נר עם שתי פתילות...
לסוסתי ברכבי...המשך יבוא,עוד מאט מנחה...

כל תקופת הימים הנוראים,החגים לא היה לי רגע אחד להכנס ל"כלוב".חזרנו לשיגרה?אפשר שלכתוב ב"כלוב" הוא שיגרה?
התצלחתי סוף סוף למלאות פרופיל.עד עכשיו לא היתי שלם עם המילה "שולט".שבת "בראשית" פתחה הבעיה:בפסוק נאמר:...ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך.בתרגום:ישלוט בך.אז ב"מי אני" מלאתי :"מושל". התלבטתי לכתוב :"רודה" או :"רודן" בגלל הפסוק שנאמר בו:...ורדו בדגת הים...בתרגום:ושלוטו....בעברית,נראה לי ש"רודה" או "רודן" יותר מתאים כי הוא מופיעה בפסוק:...לא ירדנו בפרך לעיניך.(מדובר בישראלי שמכר את עצמו לגר תושב;שמשפחתו מצווים למנוע מהגר תושב להעבידו בפרך)לשלוט בו.
סוף סוף מצאתי מילה עברית.באמת מפריעה לי כל הבלבול האנגלו-סקסי מסביב לתענוג שבכאב והרידוי.העולם של עבדים והשפחות אפילו בהבנתו העכשווית לשם הנאה לא המצאיוהו דה סד,סכר מזוך ופולין ראג.במקורות שלנו זה נלמד לפרטי פרטים.מיד אחרי מתן תורה פרשת "משפטים" מתחילה:ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשבעית יצא לחופשי חנם.התורה נכנסת לכל מקום,לנבכי הלב והכליות ואפילו יותר למטה ושם שם לו חוק ומשפט.

לסוסתי ברכבי...

חבל שאינני זוכר ממי השיר הזה(כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם).יותר עמוק...במעמד הר סיני השם כפה עלינו את ההר כגיגית:קבלו את התורה,אם לא,פה תהיה קבותכם.לפי חז"ל זה היה אונס,ולפיכך אנו קשורים אליו לצמיתות(כמו המגפיים של ברוך,תפורים לעצמות[הכוורת]כאן אני זוכר כי יש לי דרשה שלמה על הנושא)ברצון או שלא ברצון.כל זה ידוע:הרי נאנסת אסור לגרשה.מדרש אחר גם ידוע:בשתי דיברות הראשונות פרחה נשמתינו,והשם היה מחיה אותנו,עוד פעם פורחת,עוד פעם מחיה אותנו...לא יכלנו לסבול אז אמרנו למשה אתה תדבר...האם זה לא דחילו ורחימו,פחד ואהבה,כאב ועונג...אבל יותר חזק,יותר עמוק:מוות וחיים,מוות וחיים...אילו היינו מתאמצים הגאולה היתה כבר!
מי מתאמץ בימנו,לסבול עוד ועוד...הנשלטות.נכון האדון שלהן בשר ודם,אבל הזעזוע נפשי נמצא!רק צריך לכוון אותו לאדון עולם!!
זה לא אומר שצריך לעזוב את האדון הקטן,הmaster,נשלטת יקרה מפז,אלא לדעת שאת העיקר,זאת שעליה,בגלל המאמץ,הרצון למלא מצוותיו,תחול הנבואה...
שאנו מצפים לחזרתה בקרוב

ורחימו ודחילו...המשך נמצא בסידורי תפילה ספרדים או חסידים.הביטוי נילקח מספר הזוהר ומופיע לפני עשית מצוה.המובן:בפחד ובאהבה ובאהבה ובפחד.יש גם פסוק בסוף פרק ב- של התהילים:"עבדו את י י ביראה וגילו ברעדה".מה אומרת נשלטת על אדון מנוסה?הוא מצליח לעורר בי תשוקה ופחד בו זמנית,אהבה בתוך הכאב וזה קושר אותי אליו...אחת החברות אמרה:נראה אותך מדבר על השליטה?זה הוא בדיוק!הקדוש ברוך הוא נקרא ריבונו של עולם,אדון!ובאמת אני חושב שבעולם המודרני,רק הנשלטות מסוגלות להתפלל תפילה אמיתית כי רק הן חוות את העבדות ועבודת השם,שהיא התפילה,צריכה לבוא מתוך חוויה זאות.

קודם כל כמה מילם על האכסאניא:"הכלוב"הוא מקום מלא רגש,שירה,ובמובן מסוים אצילי,טעון,מחושמל,לא נותן מנוחה למחשבה אפילו למי שהציץ רק בבלוגים שלו.אולי זה בגלל שמה שאצל הרוב הוא בגדר חלום,מתגשם כאן.הדריכות,ההערצה לרב,הכרת הטובה אליו מצד זו שבחרה להיות לו לשפחה מזכירה האקסטזה המיסטית היהודית באי- שקט,ברצון להגיע יותר ויותר גבוה,שלה.

רק להזכיר ש"לסוסתי" ימשיך:אביא מקורות,הבנות חדשות...