שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לסוסתי

שם בלוג הוא התחלת פסוק ידוע,מטרתי להראות שחלק של הbsdm אינו זר לעולם היהדות
לפני 13 שנים. 3 במרץ 2011 בשעה 21:08

צריך לזכור שלפני פורים קריאת התורה בבתי כנסת היא פרשת זכור:זכור מה עשה לך עמלק...פורים הוא קודם כל חג של נצחון על האויבים והשמדתם!(...ונהפוך הוא אשר[i]ישלטו היהודים המה בשונאיהם.)
אפילו שבמשפטי נורנברג אחד מהפושעים הנאצים לפני שתלו אותו הבין וקרא:פורים1945 בכל זאת ידנו היתה על התחתונה...אבל המגילה המודרנית עוד לא הסתימה...הנפוך הוא של ימנו זה יהיה בור גדול,עמוק,רחב,רדיואקטיבי שיכלול גרמניה,אוקראינה,חלקים גדולים של פולין,בקיצור כל המקומות של מחנות השמדה המופעים בהיכל הזיכרון של "יד ושם"...כי הגופות או אפר הגופות הטמונים עדיין שם ,כל זה יהפוך לפצצת מימן ענקית וקטלנית...ואז יראה בזק ההבזקים שלאור העצמות...אור העצם...

לפני 13 שנים. 8 בפברואר 2011 בשעה 20:47

שלשום טיאלתי בבלוגים והגעתי לסיפור מטריף של Rogue :אמא של חנה בועלת אותה כמתנת יום הולדת.אני קראתי מההמשך(מי שקרא מהפרק הראשון היה יכול להבין ההמשך),ההפתעה היתה גמורה.מה זה:אמא,יש לה אמה?(אני מעדיף להשתמש במילים של המשנה.לפי הרמב"ם,עברית נקרא לשון הקודש בגלל העדר מילים מיוחדות לאברי המין)והיא!!! בועלת את ביתה?בקיצור,זה כבר זמן רב שאני לא מתרגש מ"קליפים" נועזים,אפילו "ת.ע.ר.ך"(bsdm)(בכל זאות אני עדיין רגיש לעינני ואו פי הטבעת(asshook).אבל כאן הזדקף הזקיף על המילים...!
אני חושב שRogue נוגעת בדברים עמוק,עמוק.הסוראליזם שבסיפור,אמא עם זכרות ובועלת, מביא אותנו לעולם של ארכטיפים של Young,(אנדרוגינס ראשיתי) אפילו לעולם הקבלה...(מועכות באצבע של בית רבי...ועוד

לפני 13 שנים. 27 בדצמבר 2010 בשעה 22:11

01.wmvhttp://sirjeff.mirrors.bdsm.cz/gp/vids2/sjtp://sirjeff.mirrors.bdsm.cz/gp/vids2/sj-mr-ponyivy_lakemono-01.wmv

לפני 13 שנים. 27 בדצמבר 2010 בשעה 22:01

[url]

לפני 14 שנים. 22 בנובמבר 2010 בשעה 22:16

[url]

לפני 14 שנים. 22 בנובמבר 2010 בשעה 22:11

יכול היות שאני לגמרי "ירוק" אבל הופתעתי באתר:dancing bear לא עלה על דעתי שדבר כזה קיים בממדים כה גדולים.חשבתי שבמועדונים לנשים,זו הצגה אפשרית עם שיתוף פעולה של הקהל(קהל הנשים)אבל אפשר לראות תופעה המונית,מעין פסטיבל עממי לנשים...נשים נראות לגמרי ווניליות,אולי השתיה מרובה...אבל מוזר מאד...מוזיקה קצבית...זהיל להסביר אולי חט העגל(במקום דוב...)

לפני 14 שנים. 22 בנובמבר 2010 בשעה 22:09

יכול היות שאני לגמרי "ירוק" אבל הופתעתי באתר:dancing bear לא עלה על דעתי שדבר כזה קיים בממדים כה גדולים.חשבתי שבמועדונים לנשים,זו הצגה אפשרית עם שיתוף פעולה של הקהל(קהל הנשים)אבל אפשר לראות תופעה המונית,מעין פסטיבל עממי לנשים...נשים נראות לגמרי ווניליות,אולי השתיה מרובה...אבל מוזר מאד...מוזיקה קצבית...זהיל להסביר אולי חט העגל(במקום דוב...)

לפני 14 שנים. 15 בנובמבר 2010 בשעה 21:55

הלינק הראשון שבפרופיל שלי היה מושבת.הביאתי מה שהוא סוראליסתי מה שהוא,אולי בלל שזה בגן ציבורי או דומה לזה...

לפני 14 שנים. 10 בנובמבר 2010 בשעה 22:04

זה הוא!התחלתי את הקורס לתכשיטנות,צורפות...עד יצירת הכומז הראשון יקח כמה זמן,אבל זה בדרך.אני גם רוצה ליצור בקודש:מי יתן ואשבץ אבני החשן...
בינתיים זה מאד מאתגר:הדיוק,השליטה של הידיים לפי הסתכלות העיניים...
שני גברים,שש נשים :תלמידים;מורה לצורפות,מורה לשיבוץ...כולנו דתיים...כיסוי ראש כמעט לכל הנשים ,כיפות לגברים...אבל אחת מיוחדת,בלי כיסוי ראש,מכנסיים רחבות עם ריץ-רץ אחורי במקום הנכון,מלאה עיגולים...המורים מלמדים אותה יותר,תלמידה מוכשרת,זריזה...אני יושב קרוב..
היא משגעת אותי...יש לה סוג יופי המעורר בי ת.ע.ר.ך(תענוג על ידי עיקוד,רידוי,כניעה...bsdm.בקיצור)
המשך יבוא...

לפני 14 שנים. 3 בנובמבר 2010 בשעה 13:50

אומנם אני מבין את כל הריגושים שיכול להביא מקום סגור ואימתני(היא יכולה לצעוק ולצעוק,מי ישמע?)ופחד וחוסר אונים תבלין שאין לזלזל בו...
אבל שמש,שדות,רוח...הרגשה שהנה זה מותר,מקובל כמו בשבט שבגבול אטיופיה-קניה,זה צריך להיות משהוא אחר,משחרר...הצעקות באוויר העולם...השמש,הרוח על העור החשוף,הסדוק...פצעי אוהב...