שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לסוסתי

שם בלוג הוא התחלת פסוק ידוע,מטרתי להראות שחלק של הbsdm אינו זר לעולם היהדות
לפני 14 שנים. 24 בנובמבר 2009 בשעה 20:29

בצרפתית,משמעות המילה :les verges ענפים בלי עלים,ששימושם שוט,שבט.בדרך כלל ברבים.אבל ביחיד:la verge :האמה הגברית...

לפני 15 שנים. 14 בנובמבר 2009 בשעה 21:29

זה חלק מפסוק של פרשת השבועה:"חיי שרה".שם רש"י מסביר:בתולה;ממקום הבתולים.ואיש לא ידעה;שלא כדרכה,לפי שבנות הגוים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר,העיד על זו שנקיה מכל.כל זה ידועה למי שקצת מתעניין ביהדות,אבל למי שלא ראה,אני מקווה שזה יתן תאוון לגלות עוד...

לפני 15 שנים. 12 בנובמבר 2009 בשעה 20:28

לעתיד לבוא,מערכת העיכול תשמש למשגל,ואפילו ביתר שאת!!מלמטה יהיה אפשרי להגיע לגרון האישה,לתחת לשונה,כי האמה הגברית תגדל בהתאם...
במדבר,המן היה נבלע באברים,בלי שום פסולת...טעימה למה שעתיד להיות:כל תפקודי הגוף יכוונו להנאת המשגל...עבודת הפעור,מגמתו הפוכה:סירבו לאכול את המן והתהאוו לאכול דג,אבטיח...(זכרנו את הדגה...)כדי ליצר פסולת דווקא,ניבול פי הטבעת...
וזה,אני קורא גבול אמיתי:סוגי ביזאר אלו הולכים ממש נגד הרעיון האלוקי של עונג בכל...

לפני 15 שנים. 4 בנובמבר 2009 בשעה 21:51

בעריכת הפרופיל,אנחנו רואים:גבולות...כך וכך...האם יש גבולות אמיתיים?הכוונה שווים לכל נפש,או צריכים להיות...תוך כדי גלישה,הגעתי לאתר די...מוזר.אתמול אמרתי אפשי ואפשי אלא שריבוני אסר...ואחר כך,ביקרתי באתר זה והבנתי שצריך להיות גבולות מוטבעים,לא רק בגלל שריבוני אסר...(לא כוונתי שיש מוסר טבעי,לא דתי)אלא באתר ההוא,אנו נכנסים לבעיה יותר גדולה,של עבודה זרה,עבודת הבעל פעור.ומשה רבינו קבור מולו כדי למנוע כניסתו לארץ...:וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה'.ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה.כי אם יעבור הכל יחזור לתוהו ובוהו...
המשך יבוא

לפני 15 שנים. 3 בנובמבר 2009 בשעה 20:42

זה ביטוי תלמודי:אל תאומר אי אפשי בבשר חזיר,אלא אפשי ואפשי,אבל מה אעשה,שאדוני אסר עלי.זו שליטה אמיתית של ריבון עולם,אבל היא תלויה בנו.
אל תאומר הומוסקסואלים מגעילים אותי,אלא אין מה שהוא יותר יפה ומושך כמו האבר הגברי:"ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאואה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל".אל תהיו יותר צדיקים מאדם הראשון,יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא,גם הוא אכל ואהב... אבל זה היה אסור...אפשי ואפשי,אלא מה אעשה,שאדוני אסר עלי...

הייתי יכול לעשות רמזים על החורף:אפטשי ואפטשי...

לפני 15 שנים. 31 באוקטובר 2009 בשעה 21:11

סוף,סוף,השלמתי הלינקין שנותנים בפרופיל.הלינק השלישי מוסיקלי בעיקר,פסיכודלי,של סוף שנות השישים.תשמעו...או תשמעי,סוסה המיועדת לי...לפינק פלויד היה תפקיד מאוד...בתהליך התשובה.זאות מוסיקה של מעשה בראשית,של התהוות היסודות...הפסקול של "more"כולו פסיכודליק חזק,אבל במיוחד "cirrus minor"וגם "the main theme",שהוא כמו ריקוד היסודות...חווית בריאת העולם...איפה את reb hecca המורה שלי ליהדות,כשאת ערומה,מסבירה לי,על ידי ציורים,מה זה elec-tri-cite, שהציפורים עומדים על קווי חשמל...שיש ציפורים אחרים:ces grands oiseaux aux longues jambes frivoles,frivoles de trop de vie...כדי לצתת אותך...שמספיק קווי חשמל של הmetro וכמות מוגבלת של מעשני חשיש כדי למסתל את כל העיר...

לפני 15 שנים. 27 באוקטובר 2009 בשעה 21:14

לפני שנה כתבתי הסוכה במחסן.השנה מצאתי לה מקום אחר,יותר קרוב.
עדיין מחפס הסוסה חומה של חלומי.צפו בלינקין,אולי יהיה יותר ברור מה אני רוצה,אבל מה שבראש קשה להדגים באמת.מתי תדהרי אלי,סוסתי?

לפני 15 שנים. 9 ביולי 2009 בשעה 15:19

לפני 6 או 7 שנים התחלתי לכתוב ספר תורה בשבעה עשר בתמוז.ולמה דוקא בשבעה עשר בתמוז?כי שבעה עשר בתמוז היה צריך להיות היום הכי גדול בשנה,יותר גדול מיום כיפור.הרי מעלתו של יום כיפור בזה שנתנו בו הלוחות השניות כאות על שמחל לנו הקדוש ברוך הוא על שבירת הלוחות הראשונות.משה שבר אותם כשראה את מעשה העגל.
זה היה בשבעה עשר בתמוז,ארבעים יום אחרי מתן תורה בקולות וברקים אבל בלי הלוחות של הברית בין הקדוש ברוך הוא ואנו,עם ישראל.הכתב של הדיבור האלוקי של מתן תורה בשבועות היה צריך להינתן ארבעים יום מאוחר יותר,בשבעה עשר בתמוז.הלוחות האלו הראשונות היו מ"חומר" אלוקי,לא רק הכתב אלוקי,כמו הלוחות השניות,של יום כיפור,שהיו רק מחומר ארצי,שמשה פסל אותם והתעשר מהשאריות(באגדה:אבן הסנפיריון אולי יהלום)אלא גם ה"חומר" היה אלוקי.וזה מעלה לאין שיעור את ערכם.ולפני שנשברו(וגם זה נס שמשה הצליח לשבור אותם)בשבעה עשר בתמוז,הם היו,התקיימו,אפילו זמן מועט,אבל היו,התנוצצו...עד היום הזה

לפני 15 שנים. 29 ביוני 2009 בשעה 19:37

רואה אני שלא הבינו אותי כל כך טוב,במילים :"חמוקי ירכיך"."חמוק"כמו "חמקן",משתמט...הפרוש:החריץ שבין הירכיים,לא הכפיפות,העיגולים שלהם.העמק ולא הגבעות...אבל זה שייך לפרסום שעבר.
הידעתם שהבעל חי היחיד שלעכוז שלו,כפיפות,בליטות עגולות כמו זה של האדם;הוא הסוס?חיפסו ותווכחו.על כן הדמוי:"לסוסתי"...
מעינין לעינין:הידעתם שמאפיין שני של המין האנושי(הבליטות העגולות של העכוז האנושי הוא באמת מאפיין חשוב לפי מדעי החיים)ואולי העיקרי לפי חז"ל,ונימצא רק אצל האישה:זה שהשדיים רחוקים ממקום התורפה(ביטוי חז"ל לנקבותה)כדי שהתינוק לא יסתכל באותו מקום.זאות אומרת שהמהות האנושית היותר גלויה,נימצאת דווקא אצל האישה...
לא שכחתי הפרוש המליצי של המלבי"ם על "שיר השירים" וגם לא ההמשך של הנובלה"O בארץ הקודש" להבדדיל אלפי הבדלות...אין זמן...
המשך יבוא

לפני 15 שנים. 22 ביוני 2009 בשעה 19:17

בפרסומי ponygirl הבאתי ביטוי:"חמוקי ירכיה".זה לקוח מפסוק:"מה יפו פעמיך בנעלים בת-נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן"(שיר השירים).שם מסביר ה"אבן שושן" עגול,,,כנראה מתוך קשר עניני.אבל לא רחוק,כתוב:"פתחתי אני לדודי ודודי ח מ ק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני".שם מה הקשר עם "עגול" או תפוח?אלא שהעברי(הקורא העברי)שם לב,מתענין יותר בעמק מבגבעות...]