סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שחר של יום חדש

לפני חודשיים. שישי, 12 ביולי 2019, בשעה 08:10

לפעמים אני אומר לעצמי די, זה לא יקרה, אתה כבר לא תהיה נשלט סלש עבד בגלגול הזה. תשים הכל בצד ועל תסתכל לאחור. תיפרד מהכלוב, ותזכור את הכל - לטוב ולרע. 

לפעמים אני מצליח להתנתק למספר שבועות, אפילו הצלחתי למספר חודשים, אבל ברגע שאני קצת מציץ פה שוב ברגע של חולשה, אני תמיד נסחף פנימה בחזרה ...

לפני 3 חודשים. שישי, 31 במאי 2019, בשעה 18:23

אני תמיד מתלבט אם להעלות פה פוסטים על שליטה "מנטלית", "טוטאלית", "מחוץ למיטה" (או בלעז - "TPE"). נראה שבימינו עדיף תמיד איזו תמונה, או תיאור של פטישים מיניים (ולא שחסר לי, יש ה מ ו ן...)

טוב, אז בכל זאת תפסתי אומץ (בהשפעת כמה דרינקים של שישי לפנות ערב):

כשאני חושב על מערכת יחסי השליטה שאני מקווה שתהיי לי, מעבר לסגידה וההשפלה המינית, הייתי רוצה לאבד או ליתר דיוק לתת שליטה מוחלטת בחיי. למשל, גישה חופשית של השולטת לטלפון שלי, להודעות, למיילים, לשיחות, למיקום, להכל...

פרשנות בבקשה...

שבת שלום

וסופש שמח

לכולן/ם

 

לפני 3 חודשים. שישי, 24 במאי 2019, בשעה 11:31

ירדתי במשקל - מחמאות רצות מכל עבר. 

קודמתי למשרה נחשקת בצמרת של הצמרת. 

אבל...

מה כל זה שווה אם אני לא זוכר בכלל מתי היתה הפעם האחרונה שסגדתי לכף רגל, שצייתתי ונבעלתי, ויותר מזה - שהרגשתי את הפרפרים בבטן, האדרנלין והטירוף בראש, את הוויב הבלתי נגמר בחיבור מנטלי, שהייתי מרגיש בפעמים הנדירות שחשבתי שאולי מצאתי את האחת שאהיה שלה. 

לפני 5 חודשים. שני, 15 באפריל 2019, בשעה 20:39

שורת מחץ:

 

I'll tell you my sins and you can sharpen your knife

 

 

לפני שנה. שני, 19 בפברואר 2018, בשעה 18:31

איך נגמלים מהכלוב? 

 

יש סדנא לגמילה?

לפני שנה. שבת, 17 בפברואר 2018, בשעה 10:48

אני נתקל הרבה בנושא הזה בשיחות כאן. על כך, שבאופן מסויים, מערכת יחסי שליטה יכולה לעיתים להוביל למצב שבו השולטת היא כלי למיצוי הפנטזיות של הנשלט, ובו השולטת, במקום לנוח על זרי הדפנה, עסוקה בלהיות זמינה 24/7 לנשלט שלה (שלא לדבר על נשלטים שמנסים להכניס את רשימת הפנטזיות שלהם למשוואה...).

 

מבחינתי המשוואה ברורה - התמסרות, התמכרות וכניעה אמיתית ראשית לבת האדם שמולי, לשולטת שבה, ולרצונותיה. להבין שמהות העניין היא את, הדרך שלך והפנטזיות שלך. 

 

 

 

 

לפני שנה. חמישי, 25 בינואר 2018, בשעה 18:35

In your room
Where time stands still
Or moves at your will
Will you let the morning come soon
Or will you leave me lying here
In your favourite darkness
Your favourite half-light
Your favourite consciousness
Your favourite slave

 

In your room
Where souls disappear
Only you exist here
Will you lead me to your armchair
Or leave me lying here
Your favourite innocence
Your favourite prize
Your favourite smile
Your favourite slave

 

I'm hanging on your words
Living on your breath
Feeling with your skin
Will I always be here

 

In your room
Your burning eyes
Cause flames to arise
Will you let the fire die down soon
Or will I always be here
Your favourite passion
Your favourite game
Your favourite mirror
Your favourite slave

 

I'm hanging on your words
Living on your breath
Feeling with your skin
Will I always be here

 

 Depeche Mode

לפני שנה. שבת, 23 בדצמבר 2017, בשעה 19:59

נוחתים בניו יורק. 

מלון אופנתי בסוהו. 

יין לבן מ-11 בבוקר. עושה איתך שופינג כל היום. אין כמו להיות עם שולטת בעיר זרה (למרות שניו יורק זה רק חצי זרה...).

מתכוננים לארוחת הערב. את מתפשטת ואני רואה את גופך האלילי. את משחררת את הקולר שלי, ופונה לכיוון האמבטיה. אני זוחל אחריך, אני כל כך חרמן אבל הכלובון ששמת עליי לא מאפשר לי לעשות דבר, מלבד המשימה לשמע נקראתי - לקלח אותך. מסבן את כפות רגליך עם הלק המדהים שקנינו בבוקר, את שדייך המאלפים, התחת, הפות - אין פינה בגופך שאני לא מכיר ומעריץ. מסבן את גופך מכך רגל ועד ראש. את מתענגת וגומרת ואני כל כך חרמן ומכווץ בתוך חגורת הצניעות.  

 

יוצאים מהמקלחת ואת מתלבשת בלבוש ערב אלגנטי וסקסי, כיאה לניו יורק. כיאה לך. 

 

על המיטה מונחים הבגדים שבחרת לי. חליפה, חולצה מכופתרת, חגורה, גרביים ונעליים שחורות. מהר מאוד אני שם לב שאין לי תחתונים להערב. 

 

מגיעים למסעדת נובו. אחת הטובות והידועות בעיר. הזמנתי מקום עוד מהארץ. בהזמנה ביקשתי מראש שולחן פינתי אבל כשהגענו את אומרת למארחת שאת רוצה שולחן במרכז. וכמובן מקבלת - הרי היא לא יכלה לסרב לך. 

 

ארוחה יוקרתית במסעדה - נראים כמו זוג יפה רגיל, אבל שום דבר לא רגיל פה בכלל. מזמין לך מרטיני וודקה. את יותר טיפוס של יין, אבל את אוהבת שאני מזמין לך משקאות שאת לא מכירה, ונטרפת אחרי המשקה שמאפיין את ניו יורק. אחרי המנה הראשונה, את מסתכלת אליי ואני יודע מה את רוצה. מפיל "בשגגה" את המפתחות לרצפה, ורואה שהוצאת את כף רגלך המדהימה מנעל העקב האופנתית שלך, והיא כבר מחכה לי. גונב חצי דקה של אינטימיות עם כף רגלך. למרות שאנחנו באחת המסעדות הטובות של ניו יורק, חצי דקה זו, בה זכיתי ללקק את כף רגלך היתה החלק הכי טעים ומדהים של הארוחה. 

 

חוזר לשולחן. מאושר לראותך נהנית מהאוכל, האלכוהול והאוירה במקום. 

 

בסיום הערב את לוחשת לי באוזן, ערב מושלם עבדון שלי, בוא ניקח מונית למלון, אני רוצה כבר לבעול אותך. 

 

* פוסט זה צופה פני עתיד. בתקווה שבעתיד יהיה לי קשר כזה. 

לפני שנה. שלישי, 19 בדצמבר 2017, בשעה 15:57

משום מה מעולם לא חקרתי או התנסיתי בלבישת חגורת צניעות. לא יודע למה. הייתי מודע שזה קיים, אבל זה לא תפס מקום של ממש במחשבותיי. 

 

לאחרונה, הופניתי לחקור את העניין. קראתי חומרים, עברתי על תמונות של עשרות דגמים, ואז נפלה בי ההכרה שזה אחד הדברים הכי מדהימים והכי מתאימים לעבד - עירוב מושלם של שליטה מנטלית ברמות הכי גבוהות שיש עם אלמנט פיזי ומיני. 

 

אני לא מדבר (לפחות עד שמישהי תלמד אותי אחרת...) על מקרים קיצוניים בהם קראתי על נשלטים שלבשו כלובון במשך מספר ימים. פשוט עצם לבישת הכלובון במהלך יום העבודה או במהלך רגע אינטימי מול שולטת הוא ביטוי מושלם לשליטה של ממש. הסיטואציה בה השולטת מכתיבה גם את הדרך בה החשק המיני שלי יבוטא או לא יבוטא.  

 

עכשיו נשאר לי רק ליישם וללבוש בפעם הראשונה (תנאי מקדים - שאהיה בכלל בתוך קשר שליטה...). 

לפני שנתיים. שלישי, 25 ביולי 2017, בשעה 19:43

אני חובב אלכוהול...עוזר לי לצאת מהביישנות הטבעית שלי...ביום יום אני כמובן מסתדר ומצליח (מאוד!) בלעדיו, אבל על מנת להיכנס למוד הנכון זה הדבר שעושה לי את זה. 

 

*פוסט זה נכתב לאחר 3 שוטים לסיום היום (-: