לפני 15 שנים. 25 בפברואר 2009 בשעה 11:31
פאניקה רגעית שלא הייתה לה סיבה.... הטעות לא הייתה חמורה כל כך :))))))))))
תמיכה
אי אפשר להחזיק את העולם לבדלפני 15 שנים. 25 בפברואר 2009 בשעה 1:19
והנה אני בעוד משמרת לילה... ומרה שחורה נפלה עליי...
לפני תחילת פעולת הניט אודיט, נאמר לי בהעברת המשמרת שאני צריכה להכניס אורח לצ'ק אין ושהאוחר יגיע רק ב2 בבוקר...
האורח אכן הגיע ב2 בבוקר כאשר המחשבים היו מושבתים זמנית בשל פעולות הלילה...
ואני, אני עשתי טעות. טעות חמורה שיכולה לעלות לי ביוקר.
רשמתי את מספר החדר הלא נכון על הכרטיס... במקום החדר הסטנדרטי האוחר קיבל את אחת הסוויטות הגדולות... עד שעליתי על הטעות (רק כשהמחשבים חזרו) האורח כבר הלך לישון...
אכלתי אותה!
לפני 15 שנים. 23 בפברואר 2009 בשעה 18:18
כשהתחלתי עם הבלוג הזה הוא נועד יותר בשבילי, והוא עדיין ככה, אני אמנם מעריכה תגובות על משקלן, אבל שוב, אני לא חושבת שיש כאן מישהו שהיה מעריך את זה שרע לו ו/או קשה לו או שעובר עליו מצב לא נעים ואנשים יהיו לא מחשבים... זה נראה לי מגעיל ולא במקום.
שימו את עצמכם במקום הזה ונראה איך אתם הייתם מרגישים...
יש משפט שאומר "אם אין לך משהו טוב להגיד, אל תגיד כלום"
תנסו ליישם אותו. מי יודע אולי זה יעזור לכם להיות אנושיים יותר... אולי לא. אבל להזיק זה לא יכול זה בטוח.
לפני 15 שנים. 23 בפברואר 2009 בשעה 17:20
פשוט עייפה כבר.
רק רוצה לישון ושבזמן הזה כל האיכסה תעבור לי מעל לראש ולא תיגע בי בכלל.
הצביעות האנושית גורמת לי לבחילה!
אתמול כמעט והקאתי מזה... היום באמת והקאתי מזה....
די די די כבר!
לפני 15 שנים. 22 בפברואר 2009 בשעה 22:39
פשוט זונה!
אין בעיה מתוקה שלי, אני יודעת לשחק את המשחקים האלה עוד מלפני שידעתי מה יש מחוץ לרחם של אמא שלי.
על המשפחה שלי לא מאיימים, זה בטוח!
את עוד לא הכרת אותי מספיק חמודונת, כמה שאת תמימה, אוי כמה שאת תמימה.
אני היצור הכי עדין ו"שברירי", הכי מנומס ומתוק - כן. עד לנקודות האלה.
על המשפחה שלי לא מאיימים, זה בטוח!
לפני 15 שנים. 22 בפברואר 2009 בשעה 9:25
זה כל מה שצריך
לפני 15 שנים. 21 בפברואר 2009 בשעה 17:25
אמא...
אויי אמא, כמה שאני אוהבת אותך ככה את עולה לי על העצבים!!!
אמא אוי אמא... מתי תראי שאני כבר לא בת חמש?
לפני 15 שנים. 20 בפברואר 2009 בשעה 13:41
חזרתי לא מזמן מהעבודה... נסעתי באוטובוס, ומולי ישב זוג שבמהלך כל הנסיעה הבחורה (כבת שלושים לערך) פשוט גערה בבחור המסכן הזה כמעט כל הנסיעה, לא שהיא הרימה עליו את הקול חס וחלילה, אבל פשוט... השפילה אותו. תוך כדי שאני מקשיבה מהצד (אני יודעת שזה לא מנומס לצותת אבל מה איכפת לי...) אני מתחילה לקבל את התחושה הזאת... לא יודעת... הטון הזה נשמע לי כל כך מוכר משום מה... הרי בכל הזמן הזה היא לא גערה בו על משהו ספציפי, לא שאני הצלחתי להבין בכל אופן... אבל לאט לאט נדלקה לי נורה אדומה כזאת... המממ משהו נורא מוכר בטון הזה... התחלתי לגבש דיעה... אין מצב שאני טועה. היא שולטת. והוא נשלט קטן ועלוב.
החלטתי להפריע לגעירה החביבה שהלכה שם ושאלתי את אותה בחורה על טיב הגעירה הזאת... מממ אני צודקת :)))
קיצר, הכרתי שולטת חמודה מאוד, כמעט שכנה שלי :))
הדברים שיכולים לקרות באוטובוס
המשך סופ"ש מעולה לכולם!
לפני 15 שנים. 19 בפברואר 2009 בשעה 18:47
לא יודעת למה, יש ימים כאלה שעושים רע ואיכסה מהבפנוכו...
קמתי מאוחר, אכלתי, ראיתי טלוויזיה קיבלתי 2 צבים הכי חמודים בעולם (אחד גדול אחד קטן)
אבל לא יודעת... איכסה היום...
לפני 15 שנים. 18 בפברואר 2009 בשעה 3:45
משמרת לילה כמעט נגמרה.... חברים באו לבקר אותי היום, הם עדיין כאן. חבר קרוב כאח (שולט- כמובן שביננו אין יחסי שליטה) וחברה קרובה שתמיד הייתה בה זיקה בדסמית ולא מזמן היא החליטה שהיא מעוניינת להיות שולטת.... במסגרת השיחות שלי איתה הבהרתי לה שבתור שולטת טובה היא צריכה לדעת ולהבין את מה שעובר על הנשלטים שלה גם אם היא לא אוהבת את הצד הזה של המשוואה. היא חייבת לדעת. היא חייבת להבין.
החלטנו יחד שנמצא לה שולט שאפשר לסמוך עליו, שאנחנו נכיר (אני במקרה הזה) ושיוכל לדאוג ולטפל בה בסשן הלימודי הזה.
הבאתי את שניהם יחד כדי שיוכלו לדבר בינהם ולראות אם זה בכלל מתאים ובמקום. הסכימו. יופי.
אחרי שיחה קלה הוחלט לעשות מבדקון לפני הסשן, לראות אם היא מבינה את מה שהיא הולכת לעבור.
בינתיים הם "משחקים" להם, מפשירים את הקרח מה שנקרא... בינתיים יש המון הסתייגויות ומאוד קשה לה חמודה שלי... נראה כבר איך ימשיך.
מי יתן והחוויה הזאת תעזור לה להיות השולטת שהיא יכולה להיות, אמן.
תודה רבה לך חבר יקר על שאתה עוזר לי ולה לעבור את העניין בצורה בטוחה, שפוייה, בטוחה ומלאה באמון.
אוהבת תמיד.
אני.