הממלכה הכתומה

אני בצפון אצל אבאמא...

בסך הכל עברו יומיים בקושי מבלי שראיתי את מלכתי האהובה ואדוני הנערץ וכבר הגעגועים האלו מחלחלים לתוכי. בעיקר בשעות המגונות של הלילה...

בשעות בהן אני רגילה לעטוף/להעטף גוף חם של אדם אהוב.

אפילו לפקודות שמנחיתה עלי מלכתי תוך שינה אני מתגעגעת...
שתבינו עד כמה היא מלכה בכל רמ"ח אבריה ועמקי נשמתה - האשה המדהימה הזו ממשיכה למלוך גם כשהיא עמוק בעולם החלומות: "תחבקי אותי", "תסתובבי ואני אחבק אותך", "תשימי את היד פה" תכניסי את הרגל לשם" ועוד מגוון פקודות והנחיות והכל מתוך שינה עמוקה...

אבל הדבר הכי יפה בה - כשהיא ערה או ישנה - זה החיוך!!! גם באמצע הלילה, בחשיכה - כשאני רואה את השפתיים האלו מתרוממות ואת העיניים מתכווצות פתאום העולם מואר בשמש כתומה וחמה ואני כולי נמסה...

כבר יומיים שלא ראיתי את החיוך הזה, אז אני עוצמת עיניים ומיד מנגד עייני החיוך הזה עולה ואני מחייכת גם.

עוד יומיים אני אראה שוב את החיוך האלוהי הזה מנגד עיני באמת וארגיש אושר עצום!

עוד יומיים אני אחבק את אדוני התמיר והיפה וארגיש בחיקו את האושר שמגיע מההתמסרות.

עוד יומיים...
רק עוד יומיים...
כמה יומיים ועוד יומיים יכולים להיות ארוכים כשמתגעגעים...

חזרתי ברגל והיה גשם מהסוג שאני אוהבת אמיתי שנוזל ושותף ומרטיב את הכל,
הלכתי בלי מטריה ומעיל וכולם מסביב רצו מהר להגיע ,לא עצרו להריח ,
כל כך ריחמתי עליהם עסוקים בשטויות מתי היתנתקנו מהטבע ?
ואז אתה היתקשרת וחיממת לי את הלב עם הדאגה הזו שלך ,
כולם הסתכלו עלי הולכת לאט בלי מטריה ונהנת מהגשם
הגעתי הביתה רטובה לגמרי בכניסה עמדה הבת שלי
עם חיוך שקורן
הרבה זמן לא היתי כלכך מאושרת,

לילה... לא כולם ישנים (:

המלכה והנסיכה מכורבלות במיטה ואני שישנתי וישנתי כל השבת וחצי מראשון - לא נרדמת.

טוב, הייתי חייבת להשלים שעות שינה אחרי לילה ללא שינה לפני הערב מייל דום ועוד לילה ללא שינה בערב עצמו...

היה ערב מדהים.

קשה לדעת מהיכן להתחיל, אולי מהנשיקה הארוכה לפני שנכנסנו למועדון, נשיקה שסיכמה שיחה שהיתה בדרך באוטו, מלאת רגשות... מהחיבוק, מהתחושה המיוחדת שקיבלתי שגם אם קשה לפעמים יש לי עם מי לדבר, יש מי שיחבק, יתמוך, יקשיב...

נכנסנו למועדון (עפרה- השיער שלך היה מדהים הערב, אמרתי לך ואני אומרת שוב), ירדנו עוד למטה והרמנו תרומה לעזור לסאב נחמד לעשות ניתוח לשינוי מין כדי שיוכל להפוך לסאבית ולהכנס...
ירדנו עוד... אפלולית ופרפרים בבטן...

אמילי המקסימה קיבלה את פנינו ועזרה לי להפטר מבגדים מיותרים.
קיבלנו מסכות אבל זה מעיק ומי צריך לשמור את זהותו בסוד בחברה כל כך טובה בכלל?

החדר היה מלא באור נרות.
מאסטרים הדורים בשחור (שלי הכי חתיך - גאה לומר!!!) וסאביות מדהימות בלבוש שיצא מהקטלוג של ויקטוריה סיקרט לפחות. כולן יפות, נשיות, מדהימות!!!
אמרנו שלום לכולם, ניהלנו שיחות קלילות עם חברים והכרנו אנשים חדשים...

אחרי כמה זמן ניגשנו לדברים המעניינים באמת.
אדוני קשר אותי למוט שהשתלשל מהתקרה באזיקים, והתחיל במלאכת הקודש של עונג וכאב... הצלפות וליטופים, נשיקות וצביטות, טיפטופי נרות וסטירות בלחיי התחתונות (הישבנים). בשלב מסויים כנראה כל הדם מהעמידה וההתרגשות זרם לו למטה וחטפתי סחרחורת. מיד הותרתי מהאזיקים ובעדינות הובלתי על ידי אדוני הצידה להתאושש וקיבלתי ממנו כוס מים קרים להחיות נפשי.
פיה המתוקה ישבה לצידי ותמכה בי עד שחזרתי לעצמי - תודה יפה שלי - אוהבת אותך!!!
ואז אביס היקר שלי הגיע עם נרות, ואני שנולדתי בחנוכה - זו אהבתי הגדולה - נרות, אש...
הוא ופיסל על גופי בטיפטופי חלב לבן וריחני ונר אדום לסרוגין, ויצר בגד - מחוך מדהים!!! נשמתי נעתקה בתוכו, הלב שדפק מהתרגשות איים לבקע את השעווה מעליו והחזה - החזה הזדקר בגאווה כאומר "הסתכלו איזו יצירת אמנות יצקו עלי!"
טוב, היינו חייבים לעשות סיבוב דאווין - עלינו למעלה למועדון להגיד שלום לחברים ולהשוויץ (: הייתי כל כך גאה באדוני וביצירה היפה והריחנית שלבשתי.
עלינו בזהירות כדי שלא תשבר יצירת הפאר הזו.
ירדנו למטה בדיוק בזמן למכירה הפומבית.
ולמי שסקרן - אני לא הועמדתי למכירה! מלכתי אומרת שיש דברים שאי אפשר להצמיד להם מחיר ולמכור. ואני שמחה וגאה שככה היא מרגישה כלפי.
המכירה היתה חוויה משעשעת, מלאת הומור ודרמה.
הכי מצחיק שמי שקיבלה את המחיר הגבוה ביותר היתה רונה הברמנית המקסימה שלנו }{
היא לא סאבית מוצהרת - אבל שחקה אותה כמו אחת שמבינה עניין!!!
אמילי בכלל עשתה לנו מופע סטנד אפ (זה רעיון - מייל דום סטנד אפ קומדי בערב אחד).
קשה לי לזכור הכל - אני לצערי ממש סנילית.
אבל אני לא אשכח לעולם את מאי מאי היפה שהכרתי לראשונה ואני מקווה שזו היתה תחילתה של חברות מופלאה, ואת הסשן המופלא באטבי כביסה על חיית המחמד היפה של אדון יצירתי ומוכשר במיוחד.
היה כל כך הרבה יופי בערב הזה, ואווירה מדהימה.
וכמעט שכחתי לספר איך אביס קילף מעלי בזהירות את טיפטופי החלב כך שגביעי החזה ישארו שלמים כמזכרת לערב בלתי נשכח!
ועוד סשן קטן בגומחה לפני סיום, ועוד חיבוק ועוד נשיקה, ועוד סיבוב למעלה להפרד מהחברים,
וכל כך קשה וצריך כי מחר יום עבודה ובקושי נספיק לישון גם ככה...
נסענו הביתה, בדרך עוד עצרנו לאכול באבולעפיה, הגענו לבית של אביס עייפים ומרוצים.
התארגנות מהירה לשינה, ולמיטה, מחובקים לשעתיים של שינה מלאת חלומות וחוויות לעבד מלילה קסום במיוחד.
היה קשה להתעורר בבוקר, לחזור לשיגרת עבודה, אבל החוויה עוד ממלאה אותי חיוך ולפי החיבוק והנשיקה שקיבלתי בבוקר שאחרי - אני יודעת שגם הוא נהנה לא פחות ממני.
חזרתי מלאת חוויות לספר למלכתי, ולעצמי... ולכם קוראי הנאמנים שמבקשים עוד ומתלוננים בפני מלכתי שתשחרר אותי ממטלות הכביסה והכלים.
אפשר להספיק הכל אם באמת רוצים (:
אז לא ישנתי הלילה הרבה, אבל היה לילה נפלא גם ככה.
נשיקות לחברי הממלכה היקרים, מלכתי הכתומה, אדוני המופלא, הנסיכה היפה, האפרוח האהוב, קן המקסים, ולנאמני הממלכה, אדמינסטרטורים, נהגים, שרי אוצר, מזונות ומשקים, ושאר חברי היקרים.
מאחלת לכם רק טוב וימים נפלאים!!!

עוד מעט אני חוגגת חודשיים בממלכה הכתומה. קשה להאמין שרק חודשיים עברו מאז אותו ערב קסום.

אני מרגישה שאני בעולם הזה כבר שנים, ונפעמת מההכרות העמוקה כל כך עם אנשי הממלכה והחברים שממלאים אותי אושר רב.
כבר חודשיים שאני נושאת עימי בתיק מברשת שיניים כי אף פעם אין לי מושג באיזה ארמון אעביר את הלילה.
מחלקת את הלילות והימים בין אדון ומלכה מדהימים, מוקפת בכזו אהבה מופלאה.

כל לילה שכזה הוא חוויה מיוחדת במינה. לכל אחד מהם יש את האישיות שלו שיוצאת גם תוך כדי שינה...
מדהים איך האופי הדומי ממשיך לפעול גם כשהאורות כבים והשינה נכנסת.
אני עטופה בדאגה ורכות אך גם בסמכותיות ומדי פעם פוקחת את עיני להתבונן בפלא ששוכב/ת לצידי.

הלילה ישנתי אצל Abyss - מכורבלת בתוך גופו הארוך והחם, מרגישה בטוחה ומתפנקת בזרועותיו הארוכות והמלטפות.
היה לי קצת קשה להרדם למרות העייפות - רק המחשבה שבעוד 24 שעות הוא יקח אותי איתו לערב המייל דום עוררה בי התרגשות (וגם חרמנות) והיה לי קשה שלא להעיר אותו ולהתחנן לפרומו ממה שהולך להיות לנו הלילה, אבל הוא היה עייף אז התאפקתי עד הבוקר. נפרדנו בנשיקה ארוכה ומדהימה הרומזת שעוד יהיה המשך בעוד כמה שעות - והרבה מעבר לנשיקות...

ובלילה שלפניו ישנתי אצל מלכתי הכתומה והמדהימה - מלכה אמיתית שיודעת להרגיש אותי בכל מצב גם בלי מילים. יש בה רגישות נפלאה ויכולת לקלוט אינטואיטיבית וזה חלק ממה שהופך אותה למלכה כל כך מופלאה - היכולת לדעת עבורינו מה נכון לנו בכל רגע במחיצתה ולאפשר לנו לחוות את אוצמתה בכל מיני דרכים המותאמות לכל אחד מאיתנו - נתיניה האוהבים והסוגדים לכתומה המופלאה שלנו.

עדיין קשה לי להרדם ולישון לילות רצופים כי אני חייבת לפקוח את עייני מדי פעם ולראות שזה לא חלום - שבאמת לצידי במיטה החלום בהתגלמותו חי ונושם (ולפעמים גם נוחר 😉
זו חוויה כל כך מדהימה שלמרות שכמעט עברו חודשיים שלפעמים נראים כשנתיים - עדיין אני לא מצליחה להתרגל ונפעמת מכל רגע ורגע מחדש.

הבטחתי להמשיך, הכביסה כבר תלויה, מקופלת, הרצפה שטופה ואני מתפנה לספר לכם על הסשן הראשון בחיי.
ביום שישי ה- 28 לנובמבר, יום הולדתי ה- 31, הוזמנתי על ידי מלכתי ואדוני שאז היו עבורי ידיד טוב וחברה חדשה בלבד, למסיבה פרטית.
לא ידעתי בדיוק מה הולך להיות שם אבל הייתי סקרנית ונרגשת.
בערב התקלחתי, התבשמתי, לבשתי את מיטב מחלצותי המינימליסטיות (חצאית מיני, מחוך תחרה, ירכיות רשת ומגפיים - הכל שחור וסקסי), התאפרתי היטב, וחיכיתי עם פרפרים בבטן שיבואו לאסוף אותי.
הגענו למקום, אווירה נעימה של אור נרות, מוסיקה שקטה ואנשים מחייכים קידמו את פנינו.
בטי שאלה ישר את הנוכחים: "מה? אתם עוד לבושים???" והבנתי שפה הולכת להיות חגיגה מסוג אחר - משהו שטרם חוויתי.
מהר מאוד מצאתי את עצמי בחוטיני תחרה שחור, גרבי רשת ומגפיים - אסורה באזיקים, על ארבע, מקבלת באהבה הצלפות וליטופים בישבני, נכנסת לתוך בועה של כאב ועונג כשברקע אני שומעת במעומעם מילות הערצה כמו "איזה מראה יפה" "זו הפעם הראשונה שלה? לא נכון!!! היא כל כך מתמסרת, היא לגמרי בסאב ספייס"...
להזכירכם - לא היה לי ממש מושג מה זה, אבל יכולתי לנחש, וכבר ידעתי שאני אוהבת את ההרגשה.
ארבע ידיים ליטפו, צבטו, הצליפו, חיבקו...
שתי פיות נישקו (ואיזה נשיקות!!!!)
הייתי בריחוף, בשלב מסויים בכלל כבר איבדתי את כל התחושות ויש לי חלל בזכרון עד שנחתתי מאיזה שהוא מקום מופלא אל תוך אורגזמות מטורפות בשרשרת.
למחרת - כשאני מרגישה כמו דובון אכפת לי על אקסטות משובחות במיוחד, דיברתי עם בטי, והיא סיפרה לי על הכלוב ואמרה לי לפתוח כרטיס ואם אני רוצה - לקלר את עצמי בשמה ובשם אביס.
לא הססתי לרגע - הרגשתי שהגעתי הביתה!!!

דבר נחמד שקרה לי כשבועיים לפני כל זה - הייתי אצל שמאנית אינדיאנית שפתחה לי בקלפים מיוחדים והרגישה דברים תוך כדי שהחזיקה לי את היד.
היא דיברה חצי אנגלית וחצי עברית וזה מה שהיא אמרה לי כשהיא אחזה בידי השמאלית:
אני רואה אותך יורדת במדרגות, למשהו שהוא דאנג'ן, את עוברת בגייט למקום אפל ויצרי. יש בו גם יצירה וגם יצר. זה מקום אפל. גבר מוביל אותך במסע לשם ויש לו תפקיד בחיים שלך. דרך המסע האפל הזה תגיעי למקומות בעצמך שלא הכרת קודם, דרך החושך הזה תגיעי לאור עצום.
רק כשתכירי את עצמך ואת הצרכים שלך תוכלי למצוא את האדם שיתאים לך במקום שתתאימי את עצמך לאחרים.
היא גם אמרה לי להכניס את הצבע הכתום לחיים שלי, צבע שמאז שהוא היה התלבושת של שיעור ספורט בחטיבת ביניים - נמנעתי ממנו מפאת הטראומה.

מלכתי הכתומה ריפאה את הטראומה הזו לחלוטין. אני גאה ושמחה להשתייך לממלכה הכתומה. לומדת להכיר את עצמי ממקומות שלא ידעתי על קיומם קודם לכן.

אני במסע חוויתי, יצירתי ויצרי, מלא אור ושמחה.

אני מאושרת!!!

אני מכירה בכל שבוע חברים חדשים, אנשים נפלאים - אתכם!!!
אני מכירה בכל יום את עצמי יותר, מתמודדת עם עושר של חוויות ורגשות כל הזמן.
מתקשרת במישורים רבים עם מלכתי ואדוני, ונהנית בכל רגע, בכל דקה, בכל שניה.

מנצלת את הבמה להודות שוב לאביס שהכניס אותי לעולם המופלא הזה ולמלכתי שקיבלה אותי בזרועות פתוחות.

אלפי נשיקות לכם אהובי }}}}}}}}}}{{{{{{{{{

טוב ערב פנוי , ים אצל אחיה קן עובד ואפרוח חולה,
הצלחתי לארגן ערב לבד....
כל כך צריכה את הזמן לעצמי ומוצאת את עצמי שוב בכלוב....
הילדה ישנה אצלי במיטה אפילו פה זה בשיטת המיטה החמה.....
והראש שלי מוצף רק שלא אקורס, אני צריכה לסחוב עוד קצת,
רוצה לשים ראש במיטה לקום ולגלות שהכל כרגיל, אין סיכוי, אני יודעת.
אין לי כוחות לכלום אני כבר עיפה.
איזה מזל שיש לי אותכם סיירת תטכל שלי,
עכשיו אתם מתפקדים כצוות חילוץ ממש 669
טוב ,ערב איכס.........

מחר יום חדש כמו שסקארלט אומרת

סיימתי לקפל כביסה, לתלות כביסה, לסדר את הכביסה המקופלת בארונות, לרחוץ את הכלים, לטאטא ולתת לממלכה צורה נעימה, ועכשיו אני פנויה להמשך הסיפור.

אז כפי שסיפרתי, היה זה ב- 27 לנובמבר, ערב לפני יום הולדתי וחברותי הוניליות (אז גם אני הייתי ונילית) הצטרפו אלי לחגוג בדאנג'ן. שתינו, רקדנו, נהנינו, האווירה היתה מחשמלת כרגיל, ומצב הרוח היה מרומם ביותר.
ואז ניגשה אלי בטי, כמו שרק מלכה יכולה לגשת - ונשקה לי נשיקה צרפתית ארוכה וסוערת.
הבזקי מחשבות עברו לי בראש באותו רגע בדיבור אל עצמי, משהו בנוסח: "תרגעי, ממתי את לסבית? אבל זה כיף... מאוד נעים, טוב - לכי על זה, זה יום ההולדת שלך, את ילדה גדולה - כבר 31, מותר לך!"
אז התנשקנו והיה נפלא, הייתי בטוחה שזו חוויה חד פעמית של שיכרון מיין ושכרון חושים רגעי, אבל בהמשך הערב כבר מצאתי את עצמי נמשכת הצידה אל ברכי המלכה להמשך נשיקות ומיזמוזים, כשחברותי מתבוננות מהצד משועשעות מהתעוזה הלא צפויה הזו, ובינתיים שולחות סאבים מזדמנים להביא להן שתיה ולמסז' להן את כפות הרגלים להנאתן.
בדרך החוצה בטי אמרה שהיא רוצה להזמין אותי למחרת למסיבה פרטית של כמה חברים מהמועדון. שאני אגיד לא למסיבה ביום ההולדת שלי??? ברור שלא!!! אז הסכמתי בשמחה, ובסקרנות...
את ההמשך אני אספר בפעם אחרת... חובות הממלכה קוראות לי.

הייתי סקרנית לראות ולהתנסות

בשבת האחרונה הייתי בצפון אצל אמא והכלוב היה פתוח מולי ומול אחותי הקטנה (לא כל כך קטנה - 22 ומבינה עניין). ישבנו יחד וקראנו שירשורי פורום, מגזינים ובלוגים וסיפרתי לה סיפורים נחמדים מחיי הממלכה ומהווי הכלוב.
ואז הבריקה האחות ביציאה שראויה לפרס נובל: "למה שלא תכתבי תסריט לטלנובלה על הכל? זה יהיה להיט, עוד לא היה דבר כזה טלנובלה בדס"מית..." ובאותה נשימה הפכה להיות אשת עסקים ממולחת "אני רוצה אחוזים!".
אז אם יזם רציני יחליט להפוך אי פעם את הבלוג הזה שמתאר את הווי הממלכה הכתומה והמדהימה שלנו לסדרת קאלט חדשה - 20% לאחות הקטנה של ים!!! (80% הנותרים מתחלקים בין המלכה בטי ולמאסטר אביס, אבל מלכתי הבטיחה לקנות לנו קולרים כתומים רקומים ברגע שנקבל את הכסף).

אז אחרי ההקדמה על תולדות הבלוג, אני אשתף אתכם איך הפכה בחורה ונילית, סטרייטית ומונוגמית לסאבית סוויצ'ית מקולרת לשניים.

או במליה אחת - Abyss!

המאסטר הנפלא הזה משוטט ומצ'וטט לו ברחבי הJdate וצד להנאתו וניליות.
יום אחד הגיע תורי (:
אז היו לנו כמה מפגשים ונילים נחמדים והפכנו לידידים טובים.

כעבור זמן מה הוא סיפר לי על המועדון ולקח אותי אליו מספר פעמים.

ב- 27/11/03 , ערב לפני יום הולדתי, היה במועדון ערב שוטרים וגנבים, שנה למועדון. לקחתי מאחי את מדי השוטר שלו וחצאית מיני וחיכיתי לאביס. הוא בא לאסוף אותי והמשכנו לאסוף את בטי, שהיתה זו לי הפעם הראשונה שנפגשנו. היה קליק וקישקשנו בהנאה כל הדרך למועדון.
במועדון פגשתי כמה חברות וניליות שהזמנתי לחגוג עימי את יום ההולדת...

את המשך הסיפור אמשיך בפעם הבאה.

כרגע אני צריכה ללכת להחליף לנסיכה את הסדינים
במיטה ולהמשיך בשאר מטלות הממלכה.