הבטחתי להמשיך, הכביסה כבר תלויה, מקופלת, הרצפה שטופה ואני מתפנה לספר לכם על הסשן הראשון בחיי.
ביום שישי ה- 28 לנובמבר, יום הולדתי ה- 31, הוזמנתי על ידי מלכתי ואדוני שאז היו עבורי ידיד טוב וחברה חדשה בלבד, למסיבה פרטית.
לא ידעתי בדיוק מה הולך להיות שם אבל הייתי סקרנית ונרגשת.
בערב התקלחתי, התבשמתי, לבשתי את מיטב מחלצותי המינימליסטיות (חצאית מיני, מחוך תחרה, ירכיות רשת ומגפיים - הכל שחור וסקסי), התאפרתי היטב, וחיכיתי עם פרפרים בבטן שיבואו לאסוף אותי.
הגענו למקום, אווירה נעימה של אור נרות, מוסיקה שקטה ואנשים מחייכים קידמו את פנינו.
בטי שאלה ישר את הנוכחים: "מה? אתם עוד לבושים???" והבנתי שפה הולכת להיות חגיגה מסוג אחר - משהו שטרם חוויתי.
מהר מאוד מצאתי את עצמי בחוטיני תחרה שחור, גרבי רשת ומגפיים - אסורה באזיקים, על ארבע, מקבלת באהבה הצלפות וליטופים בישבני, נכנסת לתוך בועה של כאב ועונג כשברקע אני שומעת במעומעם מילות הערצה כמו "איזה מראה יפה" "זו הפעם הראשונה שלה? לא נכון!!! היא כל כך מתמסרת, היא לגמרי בסאב ספייס"...
להזכירכם - לא היה לי ממש מושג מה זה, אבל יכולתי לנחש, וכבר ידעתי שאני אוהבת את ההרגשה.
ארבע ידיים ליטפו, צבטו, הצליפו, חיבקו...
שתי פיות נישקו (ואיזה נשיקות!!!!)
הייתי בריחוף, בשלב מסויים בכלל כבר איבדתי את כל התחושות ויש לי חלל בזכרון עד שנחתתי מאיזה שהוא מקום מופלא אל תוך אורגזמות מטורפות בשרשרת.
למחרת - כשאני מרגישה כמו דובון אכפת לי על אקסטות משובחות במיוחד, דיברתי עם בטי, והיא סיפרה לי על הכלוב ואמרה לי לפתוח כרטיס ואם אני רוצה - לקלר את עצמי בשמה ובשם אביס.
לא הססתי לרגע - הרגשתי שהגעתי הביתה!!!
דבר נחמד שקרה לי כשבועיים לפני כל זה - הייתי אצל שמאנית אינדיאנית שפתחה לי בקלפים מיוחדים והרגישה דברים תוך כדי שהחזיקה לי את היד.
היא דיברה חצי אנגלית וחצי עברית וזה מה שהיא אמרה לי כשהיא אחזה בידי השמאלית:
אני רואה אותך יורדת במדרגות, למשהו שהוא דאנג'ן, את עוברת בגייט למקום אפל ויצרי. יש בו גם יצירה וגם יצר. זה מקום אפל. גבר מוביל אותך במסע לשם ויש לו תפקיד בחיים שלך. דרך המסע האפל הזה תגיעי למקומות בעצמך שלא הכרת קודם, דרך החושך הזה תגיעי לאור עצום.
רק כשתכירי את עצמך ואת הצרכים שלך תוכלי למצוא את האדם שיתאים לך במקום שתתאימי את עצמך לאחרים.
היא גם אמרה לי להכניס את הצבע הכתום לחיים שלי, צבע שמאז שהוא היה התלבושת של שיעור ספורט בחטיבת ביניים - נמנעתי ממנו מפאת הטראומה.
מלכתי הכתומה ריפאה את הטראומה הזו לחלוטין. אני גאה ושמחה להשתייך לממלכה הכתומה. לומדת להכיר את עצמי ממקומות שלא ידעתי על קיומם קודם לכן.
אני במסע חוויתי, יצירתי ויצרי, מלא אור ושמחה.
אני מאושרת!!!
אני מכירה בכל שבוע חברים חדשים, אנשים נפלאים - אתכם!!!
אני מכירה בכל יום את עצמי יותר, מתמודדת עם עושר של חוויות ורגשות כל הזמן.
מתקשרת במישורים רבים עם מלכתי ואדוני, ונהנית בכל רגע, בכל דקה, בכל שניה.
מנצלת את הבמה להודות שוב לאביס שהכניס אותי לעולם המופלא הזה ולמלכתי שקיבלה אותי בזרועות פתוחות.
אלפי נשיקות לכם אהובי }}}}}}}}}}{{{{{{{{{
לפני 20 שנים. 25 בינואר 2004 בשעה 12:25