ביום חמישי שעבר היינו כל הממלכה (כמעט) במועדון. בשלב מסויים באו לנו החשקים ועלינו לאחד החדרים לאיזה סשן נחמד...
אביס ובטי השכיבו אותי על דרגש וקשרו לי את הידים והרגלים באזיקים שאותם חיברו בחבלים לתקרה, ובמהלך הסאב ספייס המבורך מצאתי את עצמי עטופה כולי בשעווה אדומה חמה וריחנית.
היה סשן מדהים, לא זוכרת בדיוק מה היה שם, זוכרת קצת שוטים, נשיקות, אטבים, והרבה הרבה שעווה - כמות שקוסמטיקאית יכלה להוריד איתה בכיף כמה עשרות זוגות רגלים, שפם ושחי.
הסשן נגמר, יצאנו כולנו מחוייכים, בעיקר אני... (:
קיבלנו המון פירגון מכל החברים שנכחו בחדר, ותודה מיוחדת אני שולחת כאן לרוקו שלא נתן לאף הורס שמחות להפריע.
מאותו רגע הסתובבתי במועדון עם חיוך דבילי מרוח על הפרצוף, כמו תמיד אחרי סשן משובח, והייתי עסוקה בקילוף 10 טון שעווה שעווה מהפנים, המחשוף, השיער ומאיפה לא...
היינו בדרך החוצה ותוך כדי שאני מלווה במלכתי הכתומה והיפה ובאפרוח המלכותי שלנו, מגיח איזה יצור מוזר ושואל: "סליחה, זו את מהשעווה?"
הערה קטנה לסיום:
היו לו עוד שאלות מפגרות, אבל אני הייתי בסאב ספייס עדיין, ולא קלטתי מה הוא רוצה ממני, מי שסקרן לדעת עוד - תשאלו את אפרוח... הוא היה יותר בהכרה ממני באותו רגע (:
לפני 20 שנים. 14 בפברואר 2004 בשעה 23:53