הממלכה הכתומה

אני בצפון עכשיו, כבר שבוע כמעט, נחה...
נכון שזו לא מנוחה מוחלטת, ביקורי קרובים, חברים, ימי הולדת, ארוחות משפחתיות עתירות כלים (כן, גם בבית אני רוחצת כלים ותולה/מורידה/מקפלת כביסה), אבל עדיין זה הבית.

הכל בחוץ ירוק ופורח, והמון פרפרים מרחפים להם בין הפרחים, הים בגווני טורקיז מהממים והשמש נעימה כל כך.

נחמד להיות רחוקה מכל החיים העמוסים שלי במרכז.
אמנם אני אוהבת את האקשן, את העבודה שלי ואת הבילויים אתכם - חברי היקרים והאהובים, אבל לפעמים צריך לקחת את ההפוגה הזו, כדי לאפשר לעצמי להתגעגע קצת.

עכשיו אחרי שבוע של שקט, הגעגועים לאקשן מתחילים להזדחל פנימה לאט לאט, ואני מתענגת עליהם כמו מזוכיסטית אמיתית... עוד קצת להשאר בצפון, עוד קצת להתגעגע...

בכוונה לא התקשרתי כמעט לאף אחד, תיקשרתי בעיקר דרך המחשב - לשמור על המרחק.
מחכה לחזור, לחבק, להריח, להרגיש מקרוב את האנשים שאני אוהבת כל כך ולא ראיתי מעל שבוע.

בטי מקסימה שלי... אני יודעת שקשה לך בבלגן, אבל מבטיחה שזה יגמר בקרוב, אני אבוא בזמן לעזור לפרוק את הארגזים של אפרוח, ולהיות איתך, ואתו ועם הנסיכה היפה שלך, משפחה גדולה ומאושרת...

אביס יקירי, אני יודעת שאתה דואג לעצמך נהדר גם כשאני לא שם, ואפילו מרחוק דואג לי ושומר עלי ואוהבת אותך על כך ועל היותך מי שאתה, חבר יקר מעל לכל!

ולכם, כל החברים האהובים שלי... בטח נתראה בסוף השבוע במועדון, ובינתיים שולחת חיבוק וירטואלי לכולם!!!