ליבי שרליבי טוענת שהיו. מישהו יכול לסרוק פה מתוך איזה לאישה ישן
ירקרקות האופר
מאז 2004 * אורגינל * הגב אליך הלב איתךבבקשה.
תתנו.
לי.
לישון
סאדו. מזוכיזם. סאדו מזוכיזם. סאדו-מזוכיזם. סאדומאזוכיזם. סדומזוכיזם. סדומזו. ס"מ. ס.
"העובד שלך צודק. גם אם תזיין גבר באמצע הרצפה בעבודה שלך לא תשכנע אף אחד שאתה הומו".
היא חושבת רגע ואומרת, "אתה תהיה יותר כמו הכובשים העוסמנים, שחיבבו מדי פעם איזה נער לצד הבתולות בהרמון".
Put your turbans on and grow your mustaches thick.
לילי, אנימה ופרפטואה זכאיות למכות עבודת יד באדיבותי - וצריכות להבטיח דברים דומים אצלהן. תודה שהשתתפתם!
המציאות, המציאות שלך מפליאה אותי.
את מציצה מבעד חרכים קטנים. את בדרך כלל מתגלה אחרי שאת נשכחת, כשמסתכלים אל עבר החרך בשמחה גדולה ומתוך ציפיה לראות בעדו נוף או שמש או שמיים. במקום כל אלו את משרבבת עין שובבה מבעד לחרך. את מקסימה ומטומטמת לעיתים קרובות. לפעמים את אפלה וקרה ומאיימת כמרתף. תמיד אותה העין. תמיד אותן שפתיים פשוקות למחצה, לא מחייכות ולא מביעות דעה. תמיד הגעתך - ההוכחה האינסופית שאת בכל זאת קיימת - מגיעה כמו מכה במעדר בתוך הבטן. סטירה על הפנים, מים קרים וצורבים. יבבה ארוכה, כמו חיה מיואשת וגוססת. בעיקר המעדר בבטן. קיומך מפליא אותי. איך את עוד קיימת, והרי נפטרתי ממך כבר?
הרבה פעמים נפטרתי ממך כבר.
נפטרתי ממך על גג מגדל השולח אלומות אור לכל הארץ, וגם בים הוא נועץ כמה אלומות. כתבתי אותך על נייר וקרעתי אותו. ראיתי את הגזרים נתפסים ברוח ונישאים החוצה ונופלים.
מחקתי אותך ממיטתי. ביסודיות ובהתמדה מחקתי אותך. בחריצות. הכתם כבר כמעט איננו שם.
הכחדתי אותך מלשוני והכחדתי אותך מחברי והכחדתי אותך גם מרשימותי. רשימות ארוכות שרפתי, כי גם שמץ ממך לא יכול היה להשאר שם. ישנם צלילים שלמים שלא נהגים בחברתי. עד כדי כך ציוויתי, ועד כדי כך צייתו.
אבל החרכים, החרכים.
משהו כמו:
1. חמשת המגיבים הראשונים להודעה הזאת יקבלו ממני מכות.
2. המכות יהיו משהו שאני אתן באופן ידני, לא משהו קנוי מהחנות.
3. תגלו איזה מכות הן יהיו רק כשאני אתן לכם אותן.
4. אם אתם מגיבים, אתם מתחייבים לכתוב הודעה דומה בבלוג שלכם, ובאמת לתת מכות לחמשת המגיבים הראשונים, וכן הלאה.
5. טל"ח.
יש משהו בישיבה לא-נינוחה, אפילו אם זה רק בגלל הכיסאות.
יש משהו בכל מה שמקיף את הצוואר, אפילו אם זה לא קולר ולא מחוברת אליו רצועה.
יש משהו בהרכנת הראש, במבט שמסתכל למטה אבל מקשיב אחורה, אפילו אם זה רק בגלל שמנסים להקשיב למישהו.
יש משהו בנשים שנדרכות פתאום כששיר שהן מכירות מתחיל להתנגן.
יש משהו ביין, ויש משהו בין חברים, ויש משהו אחר: משהו מתחת לכל הדברים.
יש משהו בנשים שמסתכלות לך קודם כל על הידיים.
יש משהו במה שההיא אמרה פעם.
יש משהו באוויר.
http://v.youku.com/v_show/id_XNjA3MjI5MTY=.html
תראו את הפרק הזה ואז תחזרו. מחר תובנות.