ירקרקות האופר

רבותי, דעתכם: האם חיכינו מספיק?

she says:
אחד מהסיפורים שהיא לא סיפרה והולכים לישון.
I say:
את שקט, את. סאבית דמיקולו.
I say:
הדוקטור מודיע שהוא מחזיר בחנים )זה מין משהו שיש בכלכלה).
I say:
הוא מחלק בחנים, אנשים ניגשים אליו. אבל היא מגלה שהיא לא מצליחה לקום. אוריה )אלא מי) ניגש אליה עם המבחן שלה. )95). על הדף השני משורבט "שירותי גברים, קומה שניה."
I say:
מה תעשה?
I say:
הולכת.
she says:
)95? חה! פחות מ-97 עושה חוזר)
she says:
הולכת הולכת
I say:
השירותים -- התחלת הפסקה -- מלאים גברברים שפשוט בוהים בה. אבל לא לוקח לה הרבה זמן להבין שעל הקיר כתוב "שירותי נשים, קומה ב'."
I say:
שמוק, היא חושבת ויוצאת. האנשים ממשיכים לבהות בה. אף אחד לא אומר כלום.
she says:
ברור..
I say:
בשירותי הנשים מחכה מכתב במעטפה שנושא את השם שלה.
I say:
הוראות.
she says:
הוראות!
I say:
היא עצבנית. נמאס לה. לא פותחת. יוצאת החוצה, ובחוץ יש את הזה עם הקעקוע שנתקע בה ושופך לה קולה על כל החולצה.
she says:
מהההההה?
I say:
היא מקללת ונכנסת פנימה. מורידה את החולצה, מתחילה לשטוף אותה.
I say:
פותחת את ההוראות בזמן שהיא נותנת לחולצה להתייבש.
I say:
האייטם הראשון הוא "תורידי את החולצה. תרטיבי אותה."
she says:
במייבש של הידיים
I say:
היא צוחקת ומישהי נכנסת, בוהה לה בחזה. מפסיקה לייבש את החולצה.
she says:
מצחיק
she says:
ו.....?
I say:
האייטם השני הוא שיש שקית פלסטיק די-שקופה בתא האחרון. היא צריכה לשים שם את הנעליים, הבגדים התחתונים. לתלות את החולצה על הידית של הדלת. לשבת שם על הברכיים עד שהחולצה תהיה מספיק יבשה "שמישהו שימשש לך את החזה כשתצאי מהשירותים לא ידע שהיא תרטב."
I say:
)שהיא נרטבה. סורי).
I say:
המשחק הוא כזה, לפי ההוראות: אם החולצה תהיה מספיק יבשה, הוא לא יצטרך לתת לה את ההוראות הבאות.
I say:
)שאת ואני יודעים שהיא תקבל ועוד איך).
she says:
אוקיי
I say:
היא נכנסת לתא. מישהו פיזר אורז על הרצפה.
I say:
היא מקללת, מורידה את הנעליים. עומדת על האורז. זה כואב.
she says:
אורז כואב?
I say:
מורידה את החזייה. מורידה את התחתונית מתחת לחצאית. דוחפת לשקית הקטנה. אין לה מקום. היא קורעת את השקית.
I say:
אורז לא מבושל?
she says:
אוקיי
I say:
לכי לך למטבח, תביאי קצת. תראי.
she says:
אוקיי
she says:
אין לי
I say:
מזלך.
she says:
נו?
I say:
עדיין רוצה המשך?
she says:
כןןןןןן
she says:
עוד קצת ואז נלך לישון
she says:
מבטיחה
I say:
היא על ארבע, בוהה בחולצה שלה. אורז בברכיים. כואב. היא מחזיקה מעמד. שיעור נגמר. בחורות נכנסות. תאים מתמלאים. מישהי מציצה מתחת לדלת של התא שלא, לראות אם מלא. היא אומרת בקול חנוק "יש... כאן... כן."
I say:
התאים מתרוקנים. נהיה שקט. החולצה שלה, יש עליה עדיין כתם כהה. היא חושבת.
I say:
אם היא תנצח במשחק הזה, היא תפסיד מכתב שלם ממנו. המאנייאק הזה חוסך במילים שלו כמו מפעיל טלגרף קמצן. היא רוצה את המילים שלו. היא קמה, מנערת את חתיכות האורז ששקעו ברגליים שלה. כשהן יורדות, הן כואבות יותר.
I say:
היא פותחת את השקית, ואז חושבת: בעצם, כיוון שהיא לא ניצחה, מי אמר שמותר לה ללבוש את הדברים האלו?
she says:
נכון מאוד!
I say:
היא לוקחת את השקית הקרועה איתה. לובשת את החולצה על החזה החשוף. יוצאת.
she says:
חזיות זה מיותר בכל מקרה
I say:
אני איתך, אחותי. למרות שכיף להוריד אותן.
I say:
בחוץ יש אנשים רגילים, יוצאים ונכנסים משיעורים, חיים את החיים הסטודנטיאלים שלהם. אך אחד לא יודע כמה היא התרחקה מהעולם שלהם בשעות האחרונות. קבוצת אנשים רועשת עוברת במסדרון, חוסמת את כולו, היא נדחקת לצד כדי לתת להם לעבור. כשהם עוברים, מעשה קוסם, מישהו אוחז ביד שלה, ממשש ביסודיות את החזה. מועך את השד, אפילו צובט בפטמה. זה לוקח רגע. היא עומדת שם. היא מסתכלת עליהם. אין לה מושג מי זה.
I say:
כשהיא מתעשתת, היא מבינה שמישהו תחב מכתב נוסף -- קטן, לבן -- לחצאית שלה.

חנוכה. חיכית לחג הזה כל השנה, אז למה את מתחבאת בארון?

צאי, צאי. כן, השקשוק הזה שאת שומעת זו חבילה חדשה של נרות חנוכה. אבל זאת לא סיבה לחסום את הדלתות של הארון בגופך ולקוות שאני לא אצליח לפתוח אותן. קודם כל, כי את חלשה ואני חזק; וחוץ מזה, כי הדלתות של הארון נפתחות החוצה.

הנה, פתחת אותן ואת יוצאת. וגם עשית מה שאמרתי לך: נשארת בלי בגדים. בחורה עירומה יוצאת מארון בגדים -- עכשיו, זה מצחיק. די, אל תעשי פרצוף כזה. אני צוחק איתך, לא עליך.

בואי, תנשקי לי קצת את הנעליים. זה תמיד מרגיע אותך. לא ככה, בפה קפוץ. את לא רוצה להתחיל את הנר הראשון של חנוכה עם בעיטה בשיניים?

או, זה כבר הרבה יותר טוב. יותר רוק. איפה הלשון שלך? להרטיב, להרטיב. הי, הי, אל תקפצי ככה. כן, אני מצית גפרור. כן, אני משתמש בו כדי להדליק נר. ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם... או, הנה את צוחקת קצת. נכון שהכל בסדר? יש לנו המון נרות, יש לנו המון זמן, ויש לנו די מעט ממך, ככה שבטח נצליח לכסות את הכל. די, את בוכה עוד פעם. הנעל שלי כבר רטובה מרוק, אני לא צריך דמעות על הג'ינס.

הנה משהו שישמח אותך. בואי, על ארבע. מאז שהחלפתי לך מרכך כל כך כיף למשוך לך בשיער. שימי את הכוס שלך על המגף שלי. תתחילי לחכך. את יכולה לחבק את הרגל שלי. אני אוהב אותך כשאת מסתכלת במבט מסכן כזה מלמטה. כן, הנרות האדומים יותר כואבים. אבל תראי איזה יפה הוא דולק. איפה תהיה הטיפה הראשונה? את תבחרי. אני אתן לך לאונן ככה עד שתבחרי. נכון שלא הייתה סיבה להתחבא בארון? אה, אני רואה שזה מוצא חן בעיניך. עכשיו את מתחככת כמו שצריך. נו, איפה הטיפה הראשונה? על הציצי? ירכיים? אולי ככה על הלחי שלך, איך שאת מסתכלת עלי מלמטה? הנה, התחלת לייבב שוב פעם. מה את לוחשת לתוך הג'ינס שלי? אם מותר לך לגמור? זאת לגמרי בחירה שלך. אם בא לך, תגמרי כאן ועכשיו. כמובן שאחרי שתגמרי כל השעווה החמה הזאת תכאב לך הרבה יותר. אבל את תמשיכי לאונן עד שתבחרי מקום שימצא חן בעיני.

אה, התחת. קדימה, על ארבע. תרימי אותו גבוה באוויר. כמעט שובר לב לראות אותך קמה מהמגף שלי, כאילו הכוס שלך מסרב לוותר על המגע. גבוה, גבוה באוויר. חשבתי שלרגל כריסמס נעשה לך שת אחד באדום, שת אחד בירוק. נכון שהטיפה הראשונה היא הכי מענגת? איזה יפה היא על השת הימני שלך. אני אחכה עד שתפסיקי להתפתל. קדימה, תתרכזי. נשקי קצת את הנעל שלי. את טעימה לעצמך? יופי. טיפ, טיפ, טיפ: את יפה מרגע לרגע. תפסיקי להתפתל, או שזה ייקח כל הלילה. לקקי קצת. יש לנו תחת אחד כמעט מושלם. כן, אני יודע שזה כואב יותר קרוב לאמצע. אין צורך לצעוק. את יכולה לבכות בשקט. לקקי את עצמך מהנעל שלי. אני רוצה אותה נקייה עד שנגמור עם הירוק.

הנה, את ברכת כריסמס מהלכת. בואי נעשה ממך ברכה. לכי תביאי את המצלמה שקיבלת למתנה מאימא שלך. לא, אל תקומי, זה יגרום לחצי מהשעווה להתפורר, ואז תצטרכי גם לנקות וגם לחטוף את זה עוד פעם. על ארבע. לא ככה, משעמם, כמו חתולה. קשתי קצת את הגב. יופי. אוי ואבוי, עכשיו ראיתי מה שכחת לעשות. תחזרי הנה עם המצלמה. מה שכחת לעשות? אה? כמה סטירות יזכירו לך? שש? אוקי. נזכרנו, אה. אבל יש עוד ארבע. קודם תקבלי אותן ואז תספרי לי מה שכחת.

מה שכחת? לגלח, נכון. דיברנו על זה כבר כמה פעמים, נכון? כמו שאני רואה את זה, אמרתי לך מספיק. שבי על התחת. אני יודע שהוא כואב ושתצטרכי לנקות את השטיח. תני לי נשיקה. כמו שאני רואה את זה, לך יש הרבה שיער מיותר ולי יש הרבה שעווה. מי אמר שאי אפשר לעשות שעווה עם נרות חנוכה? ויש לנו שבעה נרות לפנינו.

את יפה כשאת בוכה, בייבי, אבל אני לא מבין מה את ממלמלת. מה את אומרת? אה, "לראותם בלבד?" איזו חמודה.

היום שכבתי כאן בחושך, קצת אחרי שהגעתי והנחתי את התיק והתפשטתי ולקחתי משהו לשתות. החלונות היו פתוחים ואורות הרחוב האירו קצת את החדר הזה. שכבתי כאן, על הספה השחורה, והקשבתי לאוהדי הפועל צופרים את נצחונם. עצמתי את העיניים, נשמתי לאט. ואז פחות ופחות דברים היו שם, בחדר, איתי: הכורסאות והדו"ח למחר והטלוויזיה וההרצאה שצריך לכתוב והבקבוקים על הרצפה ולבסוף המחשבות המרופטות של היום והצפירות מהחלונות הפתוחים. נשאר רגע חד אחר, מחשבה נקייה אחת, שקט.

הדלקתי את העיניים וכיביתי את הטלוויזיה. הצפירות והבקבוקים והמחשבות המשיכו להיות שם, אבל זה לא שינה יותר.

הולי... פאק.

1. פורנו על מסך ענק.