שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגשמת החלום

המסע של חיינו התחיל עכשיו.
חוויות ומחשבות מתוך מסע חיינו.
בתאבון
לפני 11 שנים. 15 במרץ 2013 בשעה 22:14

היה הפתעה וכיף שפתאום ללא תכנון מראש, מעכשיו לעוד שעה הוא הזמין אותם

את הוריו לארוחת ערב של שישי.

בתחילה הם קצת לא רצו להזיז את עצמם אך כששמעו שזה בא מכלתם לא יכלו לסרב :-)

מהר מהר ערכנו את השולחן, האוכל הוכנס לתנור... והריח אוח הריח היה מדהים.

כמובן שחמי וחמותי שיחיו לא יכולים בלי להביא מתנות, ולתכנן עוד מתנות נוספות בהמשך חחחח

מראים להם את ההזמנה לחתונה וההתרגשות שלהם ושלנו היו גדולים :-)

אוכלים ומפטפטים והיה פשוט כיף, פשוט אושר גדול.

 

 

 

היום החלטתי שאני צריכה להכתיר אותו כמאסטר שלי, הוא כתב בבלוג שלפני.

מתכננת את האירוע לשישי הבא וההתרגשות גדולה.

זה יעשה בצורה רשמית. :-)

מתארת לי איך זה יהיה וברור לי שכמה בודדים שמכירים אותנו, אם כמובן יהיו שם

מאוד יופתעו מהמהלכים :-)

 

נו טוב, אולי לא לגמרי כי הרי הוא במשך הזמן שאנו יחד כבר מזמן הצליח להרוס לי

את התדמית של הנשלטת הרצינית שהייתי חחחחחח

לפני 11 שנים. 15 במרץ 2013 בשעה 20:24

שמות התארים הראשונים מתחילים ב "...Bachelor of" מקור השם הוא בימי הביניים, בתקופה הזאת התואר ניתן באוניברסיטאות אירופה למסיימי לימודי הטריוויום. הטריוויום הוא כינוי לשלוש האמנויות - דקדוק, רטוריקה ולוגיקה. אלו נחשבו האמנויות היותר בסיסיות והפחות חשובות מתוך שבע האמנויות החופשיות באוניברסיטאות אירופה בתקופה ההיא. הן היו ידועות גם כאמנויות הליברליות, מכיוון שרק לאנשים חופשיים היה מותר ללומדן.

אז נכון. בגיל אני כמעט שייך לדור ההוא. אני לא יודע לגבי הדקדוק ההוא. וברטוריקה ולוגיקה אני, איך לומר - נו שוין.

בשנת 1983 החליט פרופ' יהודה בן שאול להעניק לי את התואר B.S.W ומינה אותי לרווק מושבע.

נקפו השנים. והלוגיקה שלי אמרה שחיי הפילוסופים הגדולים רוויי נחת. חשקתי להיות PhD.

רק שלצורך כך חייבים להיות מאסטר. מאסטר. איזו מילה חמודה.

התחלתי. ניסיתי. בחיי. אבל הגיל, הו הגיל. סיימתי את חובות השמיעה עם הלשון בחוץ. רק שהתזה הכריעתני.

כבר חשבתי לוותר.

עד שלפני כך וכך חודשים פגשה אותי הדקאנית א.

א=אזוקה. והיא גם פרופסורית מדופלמת למדעי הסקס.

היא ראתה אותי עם אותה לשון בחוץ והחליטה שיש לה שימושים אחרים.

היא הדריכה. תיקנה ביצועים. בחנה.

ואתמול עברתי את הבחינה הסופית.

היא הבטיחה לי שאני המאסטר שלה.

וזה יכלול טקס הענקת תואר.

בלבוש אקדמי מלא :-)

והיא מתכוונת להעניק לי את התואר עוד לפני הטקס ההוא, המיוחל שמתקדם אלינו בצעדי ענק.

יייישששש. אני מאסטר.

תודה לך פרופ' א יקרה שלי

אוהב אותך המונים.

 

שתהייה שבת קרירה ונעימה לכולם

 

לפני 11 שנים. 6 במרץ 2013 בשעה 19:28

הנה עברה לה עוד שנה, ותזכורת ליום הנורא מגיע ... האזכרה.

תמיד כשבוע לפני אני מאוד לא רגועה והגעגוע והכאב מתחזקים.

השנה זה הרבה יותר כואב! למה?

 

המשאלה הגדולה של אימי היתה שאמצא את הבן זוג שלי ואקים בית

ולצערי היא לא זכתה לכך. רק עכשיו 7 שנים אחרי אני מגשימה את

החלום שלה ושלי.

 

אז התקופה אומנם מאושרת ושמחה בזכותו, אפילו יותר ממה שחלמתי,

אבל העצב והכאב שהיא לא תהייה כאן כדי לחגוג יחד איתנו מאוד גדול

ורק גדל ככל שיום האזכרה (יום ראשון) מתקרב.

 

לאחר שבע שנים העזתי לקחת את התמונות והאלבומים כדי לסדר.

מצאתי גם ניירת שהיא שמרה של ברכות שהענקתי לה יחד עם מתנות.

הבכי היום כמעט ולא פסק, אך הפעם לא התמודדתי לבד כי אהובי איתי.

 

הוא ליווה ותמך במשך כל היום, חיבק ונישק וכשהוא מחבק אותי, הראש והגוף

נרגעים ונחים.

מצאתי משהו שהענקתי לה במתנה, קלף מצויר עם אמא ותינוק על הרגליים

ועליו כתוב דבר שכל כך נכון מבחינתי. הקלף אומר כך :

 

אמא

 

אם תביט לימין או תביט לשמאל,

אם אחורה תביט או קדימה,

לא תמצא בעולם כולו שום מילה

יותר יפה מאמא.

 

מילה מצלצלת באופן נפלא,

אין איש שאותו לא הקסימה,

מילה מיוחדת שאין לה שניה

כי אין תחליפים לאמא.

 

מילה נעימה כאותה נעימה

שבלילה אותנו הרדימה,

מילה ראשונה שלמדנו לומר ...

האם את זוכרת – אמא?

 

ואם פה ושם לא הדגשנו אותה

מחוצה לבית או פנימה,

זה לא מכיוון ששכחנו אותה

כי לא שוכחים את אמא.

 

ואם פה ושם שגינו אולי

שגיאה שלבטח הרעימה,

אנחנו יודעים שהיתה

זו טעות –

סלחי לנו

אמא.

כי גם לאחר שנגדל ואפילו

בית – משפחה נקימה

לנצח, לעד, ותמיד תמיד

נזכור ונאהב את אמא.

 

 

יודעת אמא שאת רואה מלמעלה ומאושרת, ואני שמחה על כך

שסוף סוף אני מגשימה את חלומך.

 

מהבת האוהבת שאת חקוקה בליבה

לפני 11 שנים. 2 במרץ 2013 בשעה 17:58

משפחתיות עברה על כוחותינו.

לכוחות שלום.

ולמרות הכל....גם אני... :-) -

אז את, כן את

את יודעת מה את עושה לי

וככל שהזמן מתקרב

וכל מיני תאריכים פה מתקרבים

את מה זה הולכת לשלם על זה.

בגדול.

הבטחה של ההוא....אוזק....אזוק!!!!!!!!!!!!!

לפני 11 שנים. 24 בפברואר 2013 בשעה 19:53

מצאתי שיטה לקבל הרבה נשיקות חחחחח

פתאום עשיתי את הצמדת השפתיים ומביאה את זה למן שריקה

ואז הוא מנשק כדי שלא אצפצף חחחח

אז ממשיכה וכך מקבלת המוני נשיקות :-)

לפני 11 שנים. 24 בפברואר 2013 בשעה 18:45

הגענו היום לבית יחסית מוקדם סוף סוף, שתבינו שהמוקדם זה חמש וחצי חחח

המתוק הזה מכין לנו שניצלים טעימים.

מסיימת את המנה המוקצבת ולאחר זמן מה שאלתי אם יש עוד.

הוא מביא צלחת עם שניצלים ואני אומרת לו שאני יכולה לחסל הכל, אבל הוא

טוען שהוא סומך עלי שלא אסיים את הכל.

מרוב שהיה טעים חיסלתי הכל, ואז קלטתי שלא השארתי לו כלום והתבאסתי.

הוא מנסה לעודד שזה בסדר אם הרגשתי צורך, אבל אני ממש לא מתרצה.

לבסוף הוא החליט שכדי שארגיש טוב, הוא יעניש אותי בעונש אקסטרימי.

לפתע מטפחת עוטפת את העיניים, ידיים משחקות בי עד שלבסוף אני מובלת.

הוראה להרים רגל ולהכניס פנימה, מסתבר כי נכנסתי לאמבטיה מלאה מים חמים.

הוא מסבן אותי בכל פינה עד שלבסוף המטפחת מורדת והוראה לשכב באמבטיה.

הוא מביא כסא ומתישב, מוזג יין ואומר שזה המשך העונש האקסטרימי :-)

שותים,מעשנים ומדברים עד שהמים מתקררים. הוא עוטף ומנגב ותוך כדי אומר לי

שכל פעם שאעצבן אותו זה יהיה העונש שלי.

נראה לי כי שווה לי לעצבן אותו הרבה חחחחח

לפני 11 שנים. 21 בפברואר 2013 בשעה 21:05

לא. לא סופ"ש.

אפילו לא חג. אולי תענית אסתר בעצם אבל לא חג כהלכתו (ומי בכלל זוכר שזה י"א באדר)

ואפילו לא אירוע בעבודה

רק שההנהלה פה החליטה שהיא צמודה אלי בעבודה.

במילה אחת - מדהים.

ב - 5 אותיות - מ ד ה י ם

מדהים. כבר אמרתי?

מילא השבחים שקיבלתי בגללה

מילא השבחים שהיא קיבלה

אני קיבלתי הוראות מבוס חדש, חדשה, באשר לסידור ונקיון המשרד

ובעוד אני מבצע בצייתנות

המלכה טווה קשרים עם הקולגות

מסקנה - הגיע הזמן להפיק לה תלוש שכר אצלינו.

מסקנה שניה - לבדוק אפשרות לקשר של 25/8

תגידי, אפשר עוד ממך? ועוד? ועוד?

לפני 11 שנים. 20 בפברואר 2013 בשעה 21:52

איזה כיף ומרגש היה היום ללכת לקנות את הביגוד התחתון לחתונה :-)

היום חברה רצתה שנלך לקנות משהו, אבל מה ... הימים אצלי עמוסים

ואמרתי שלא אוכל, אז אותה חברה אמרה לי שהיא צריכה לקבוע

איתי מראש פגישה, שצריכה לפתוח את היומן חחחח

האמת שזה נכון, ימים עמוסים ותודה לאל רק בדברים טובים.

אז משתדלים למצוא גם זמן לחברים הקרובים והיקרים.

לפני 11 שנים. 16 בפברואר 2013 בשעה 18:59

לאט לאט היא נותנת לי סיבות לחשוב על מי שחשבתי שהכרתי

 

יושבים ליד המחשב, משחקים מה ג'ונג

לפתע באה ההוראה - סיגריה. מהר.

אני אץ לי להדליק לה סיגריה.

ובעודי מנסה להשתלט על המצית הסוררת -

צביטה במה שמו

בעוד אני מתקפל פה, מנסה לנשום, אני שומע ברקע - "הסיגריה עוד לא דלוקה?"

 

אבל זה עוד כלום

אחה"צ אנחנו הולכים לשלאף שטונדה

נכנסים למיטה

ובעוד אני מסדר לי את הכרית לתנוחה הרצויה

ידיים מתחילות להזדחל על גופי.

אני מתמקם לי לנוחיותה. נפרש על המיטה. ידיים נמתחות לצדדים כדי לא להפריע לכבודה

הגירוי הולך וגדל

אני שותק. לא מכוון אותה. הרי מילה מיותרת שלי עלולה לעלות לי בגאג

ואני כידוע שולט. לי לא שמים גאגים

אז אני נאנח לי בהנאה

ולפתע קול נוסף מצטרף לאנחות שלי

היא התחילה לנחור.

הביצים שלי מחוצות בידה. כל תנועה לא נכונה שלי - אני רואה כוכבים בשמים

והיא נוחרת הגברת

שעתיים

ואז היא מתעוררת ושואלת בתמימות - "נרדמתי?"

 

אז רבותי ורבותי, שולטים נכבדים

פעם הבאה שאתם בוחרים מישהי בכלוב

ועוד בכינוי כמו אזוקה

תחשבו טוב. וטוב פעם שנייה.

החיים לצד ניק כמו אזוקה

הם לא זין

הם תמיד קשים.

 

אפשר עוד ממך גבירתי? :-)

 

לפני 11 שנים. 16 בפברואר 2013 בשעה 9:52

לאזוקה שפה יש רעיון מוזר כזה שצריך לחשוף כמה שיותר אמת עוד לפני החתונה.

למניעת הפתעות שאחרי

ולאור הרעיון הזה

ג'ורג'ט הולכת ומתגלית במלוא הדרה

אז בעוד אני נותן ספנק פה ספנק שם

זאתי מגלה צדדים, איך נאמר, אקסטרימיים

היום בבוקר היא חצתה גבול אדום. גבול שלי.

ברזל מלובן. כן, כן, תקראו טוב. ברזל מלובן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ככה זה. היא מקבלת רעיונות מקריאה פה באתר

וכשאני מעווה את פני מכאב

היא נוגעת בברזל ופולטת באדישות - "כן, זה לוהט".

וממשיכה. בטח ממשיכה. זה העור שלי שסובל

היא מסיימת, מעבירה יד על האזור בעור, מחייכת ואומרת - "כעת זה נעים למגע".

נו טוב.

לפחות זה עוד לפני החתונה.

שבת שלום לכולנו

ובזהירות עם האקסטרים