שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד חוזר הניגון

לפני 9 שנים. 6 באפריל 2015 בשעה 22:31

קבוצות חברים של אדם 
מעולמות שונים בחייו
הם כמו שמן ומים
לא מתערבבים

לפני 9 שנים. 31 במרץ 2015 בשעה 14:58

"בבקשה נסיכה , תני לי הזדמנות , מבטיח שלא תצטערי , תני לי הזדמנות לתקן רק עוד אחת"
ההודעה הזו נשלחה על ידך בבוקר , הייתי מכורבלת באותה שעה עם הכלבה במיטה , הצצתי וזרקתי חזרה את הנייד אל הכרית וגלשתי שוב אל החלומות.

אחה"צ , מטיילת בבית , חוסר המעש הזה משגע אותי , חושבת על ההצעות שעומדות בפניי , אף לא אחת מהן מצליחה לפתות אותי. מרימה את הנייד להתקשר לחברה ורואה שוב את ההודעה הזו ששכחתי ממנה , חיוך ממזרי מכסה את פניי ואני מחליטה לתת לך הזדמנות בכל זאת.

לוחצת על מקש ההתקשרות , צליל המתנה ואז קולך מעבר לקו:
"היי , מה שלומך?" בטון מתרגש , מופתע ובעיקר מפוחד
"בסדר גמור חתיכת אפס , אין לי זמן לדיבורים , יש לך שעה להכין את עצמך אליי ולחכות לי מתחת לבית שלך"
"כן נסיכה"

אני מתחילה להתארגן , לובשת שמלה צמודה שחורה חדשה שרכשתי שמבליטה את כל מה שצריך , נועלת נעלי עקב שחורות אכזריות במיוחד , מסדרת את השיער והאיפור ויוצאת לדרכי.

חניתי בחניון הקבוע , כרגיל אני מאחרת בכמה דקות אבל אין כמו לתת לך להתייבש קצת למטה מחשש וחוסר ודאות על מה שצפוי לקרות. אני רואה אותך מרחוק ממתין בכניסה לבניין לא זז , מסתכל עליי צועדת לכיוונך , עבר זמן מאז שראיתי אותך ואפילו לא חשבתי שארצה שוב ובאמת להסתכל עליך גורם לי לרצות לעשות לך דברים שלא קורים לי בדרך כלל , יכול להיות שעוד תתחרט שנתתי לך הזדמנות הערב.

"ערב טוב נסיכתי"
"אני כבר ממזמן לא בשום יחס שייכות איתך"
"סליחה נסיכה"
"יופי כבר יותר טוב , אני רואה שהתלבשת יפה לכבודי"
"כן , הכי יפה שיכולתי"
"מצוין , מתאים בדיוק למה שתכננתי לך כמנה ראשונה של הערב"


אני תופסת אותך באוזן ומובילה אותך בשביל הכניסה של הבניין , נכנסת איתך לחנייה ועוצרת מול הכניסה לחדר אשפה.

"אתה יודע מה זה כאן?"
"חדר זבל נסיכה"
"נכון מאוד , חדר זבל , זבל כמוך , חדר שלך"
עכשיו המבט שלך הפך למפוחד במיוחד
"יש לי כמה סידורים לעשות האמת אם כבר הגעתי לאזור הזה בתל אביב אז תחכה לי בחדר שלך ואני אקרא לך לצאת כשאחזור – ואם תנסה לעבוד עליי אני מבטיחה לך שאריח , אתה טוב בלכסות את עצמך אבל הפעם כלום לא יעבוד לך"

אני מושכת אותך עכשיו בשערות לבפנים , פותחת את המכסה של הפח השמאלי ומורה לך להיכנס לתוכו , אתה מסתכל אליי בעיניים מתחננות אבל יודע שהרווחת את זה ביושר ושום דבר לא יעזור עכשיו כדי לשנות את החלטתי בפעם הזו.

אתה מסתכל אל תוך הפח , רואה שתי שקיות , מיצי זבל מסביב , ריח נוראי , רפלקס קטן עולה לך במעלה הגרון. אתה נושם נשימה ארוכה וקופץ לתוכו , מתיישב בצורה לא נוחה והראש מציץ מבפנים ומסתכל עליי.

"נעים לך בחדר שלך? אוהב?"
"בשבילך הכל נסיכה"
"טוב אני הולכת , בילוי מהנה ושלא תחשוב לזוז מפה אפילו לרגע"

אני סוגרת עליך את המכסה של הפח ובדרך החוצה ניגשת אל המנורה , מוציאה אותה ומחביאה מאחורי הפח הימיני.

מתיישבת על גדר בטון נמוכה שנמצאת בחנייה ומדליקה סיגריה , מדמיינת אותך בתוך הפח , הריחות , המחנק , הפחד , הבושה , ההשפלה – כל זה גורם לי לחיוך ענקי , זה העונש שלך והוא רק התחיל.

שכן יורד למטה ונכנס אל החדר , האור לא נדלק לו אבל לא נראה שאכפת לו פשוט זרק את השקית ויצא ...

מקווה שזרק עליך.

אני מסיימת את הסיגריה וקמה , הולכת לכמה חנויות שרציתי לבדוק באזור לפני שיסגרו ולבסוף מפנקת את עצמי בכוס שוקו טובה לדרך חזרה.
בכל שלוק שאני לוגמת אתה עולה לי בראש במצב אחר , מתפתל מכאב מהתנוחה הבעייתית של ההמצאות בפח , נגעל ממיצי הסבל הנספגים בבגדיך ועורך , רועד מפחד כששומע את דלת החדר נפתחת , קופא כשפותחים את מכסה הפח שלך ונושם בכבדות יתר כששקית מכבידה עליך מלמעלה.

אני מגיעה אל הכניסה לחדר , לא ממהרת להוציא אותך , מדליקה סיגריה נוספת , מתענגת על השוקו ורק כשמסיימת ניגשת אל פתח הדלת.

"זבל , אתה יכול לצאת , יש לך עשר שניות להתייצב כאן"

אתה נעמד לפניי , הגב מכופף , הפנים מושפלות.
עכשיו אתה נראה בדיוק כמו שרציתי אותך.
"אוי אתה ממש מסריח כמו זבל אמיתי , עכשיו אתה אתה"

עולים במדרגות ונכנסים אל הדירה , אני מפילה אותך על הברכיים , מבקשת ממך להתפשט ומתחילה לסטור לך בלי הפסקה , דואגת לתת יחס שווה לכל לחי , מעיפה לך את הראש בכל מכה , מגבירה את העוצמה מסטירה לסטירה. אתה בוכה ואני ממשיכה , נותנת לך לרעוד מבכי ולא מפסיקה עד שמשחררת הכל , כל סטירה שאתה חוטף עכשיו הרווחת ביושר.

עוצרת , נותנת לך להסדיר נשימה , מביאה לך תחתון שלך מהכביסה לנגב איתו את הפנים ולפני שאתה מניח אותו על הרצפה אני מושכת אותו מידך ודוחפת אל תוך פיך.

"על ארבע זבל"
אני מתחילה לבעוט בך בישבן ודוחפת אותך ככה לכיוון השירותים , אתה על הברכיים לידי בזמן שאני מטילה את מימיי וצרכיי באסלה וכשאני מסיימת אני לא משתמשת בך כנייר טואלט כי אתה מטונף מדי בשביל להתקרב אליי. אני מתרוממת ומניחה את ראשך באסלה ויוצאת. אני חוזרת כשהסטראפ מחובר אליי וחודרת אליך עמוק וחזק , אתה נאנק מכאב , אנקה מלווה בהד , הד של הראש שלך התקוע עמוק בתוך האסלה.

אני מגלה שהאנרגיות שבתוכי עדיין לא השתחררו לחלוטין ואני מזיינת אותך חזק ומהר , בלי רחמים , מדי פעם שמה מעט חומר סיכה כדי להקל עליי לא עליך. במשך כעשר דקות אני לא מפסיקה לצאת ולהיכנס אל תוכך בקצב מתגבר , מזכירה לך כמה אתה אפס וחרא , אונסת את חור התחת שלך, מתענגת על כל אנקת כאב שנפלטת מגרונך. נכנסת ויוצאת, נכנסת ויוצאת , נכנסת ויוצאת בפעם האחרונה, שולפת אותו מתוכך ונותנת לך ליפול עם הגוף ולהירגע.

אני מרימה את מכסה האסלה ונותנת לך להוציא את הראש , אתה נראה מעט מסוחרר ואני? אני עדיין לא סיימתי איתך.

אני פותחת לך את הפה ודוחפת אותו עמוק לתוכו , בהתחלה נעה קדימה ואחורה לאט , נותנת לך למצוץ את הכל טוב טוב , כשאני רואה שעשית עבודה טובה אני מחזיקה לך את הראש ומתחילה לזיין לך את הפה חזק ומהר , נותנת לרפלקסים שלך לקפוץ ולך להיאבק , אתה כבר נראה תשוש , תשוש מספיק בשביל להרפות היטב את הפה ולתת לי לזיין לך אותו כמו שצריך.

אני מציצה אל תוך האסלה ושוב עולה החיוך הממזרי על פניי , תוך כדי אני מאטה את קצב תנועת האגן שלי והחדירה אל תוך פיך , לאט לאט יוצאת לגמרי ומחזירה את הראש שלך חזרה אל תוך האסלה.

"הגיע הזמן לנקות אותך טינופת"

ולוחצת על הידית לאט , מפעילה את הניאגרה ומביטה במי האסלה שוטפים את פניך.

אתה באפיסת כוחות נפשית ופיזית , אני נותנת לך בעיטה אחת לביצים וניגשת לקחת את התיק שלי.

"אני הולכת עכשיו , מקווה שהלקח נלמד , תוכל להתנקות באמת אחרי שתשמע את הדלת נטרקת"

לסיום אני יורקת פעם אחת הישר אל פניך ויוצאת אל כיוון הדלת , טורקת אותה ומשחררת אותך.

לפני 9 שנים. 19 במרץ 2015 בשעה 15:33

והפעם שמח במיוחד

אחרי התלבטויות רבות איפה לחגוג בשבוע הבא את יום ההולדת הקרב ובא

שמחתי לגלות שנשארו בדיוק מספיק מקומות פנויים במסעדה כנראה הכי מגניבה בארץ

עכשיו נשאר רק לחכות לחגיגה

*

ואם כבר לחגוג - שמחה לחלוק להקה שכל שיר שלה הוא חגיגה

זכיתי להיות בהופעה שלהם אתמול ונהנתי מכל רגע

 

לפני 9 שנים. 18 במרץ 2015 בשעה 14:53

מורידה אותך לארבע ומכסה את עיניך

מתחילה לסדר את השולחן במיוחד לחגיגת הבחירות

מניחה על השולחן -

2 קעריות - אחת עם תותים והשניה עם פלפל חריף

2 שוטים - אחד עדין והשני אכזרי

2 קיינים - שבמקרה שלהם שניהם אכזרים באותה מידה כשהם מוחזקים ביד שלי

2 סרטים לקשירה של הזין - אחד סטן נעים והשני גומי שחותך את העור

2 כוסות - אחת עם שמפניה והשנייה עם השמפנייה שלי

2 דילדואים - אחד ממוצע ונחמד והשני גדול ומאיים

וכמובן לא לשכוח את מטרת הבחירות האמיתית - מפזרת את פתקי המועמדים בקצה הריק שנותר בסוף השולחן ששם תהיה בחירתך הגורלית

מורידה את הכיסוי מעיניך , משתעשעת מהמבט המופתע מסידור השולחן ומתחילה להסביר לך מה תפקידך הערב

"הערב את יכול לבחור כלבלב , מכל זוג אתה יכול לבחור מה תרצה להרגיש , את אופן ההרגשה אני כבר לא צריכה להסביר לך אתה מכיר אותי מספיק טוב"

בוא נתחיל -

אתה מתהלך על ארבע עם הישבן מתוח החוצה וכלפי מעלה , זה מה שקורה כשאתה מתרגש.

מתקרב אל עבר השולחן ומתחיל לבחור , קודם כל מרים עם השיניים את קערת התותים ומניח לידך , עכשיו עובר להתלבטות בין השוטים - באופן לא מפתיע מרים את הורוד ומניח ליד קערת התותים המפנקת , עכשיו מתעכב ליד הקיניים - אתה שונא אותם בדיוק באותה המידה ולכן מרים את זה שיותר קרוב לפיך ומשליך בפחד , בבחירה בין הסרטים אתה מתמהמה ובוחר בסגול סטן , מבין הכוסות בחרת בשמפניה שלי - אוי ואבוי לך אם לא היה כך ואחרון אחרון חביב נשאר הדילדו שייכנס אליך הערב ונבחר זה שאתה מחבב באופן לא מפתיע.

אני משיטה את כף רגלי ואוחזת בתות בין אצבעותיי ונותנת לך את הזכות לאכול אותו כך , אתה מתענג על כל ביס וביס

"טעים לך? רוצה עוד?"

"כן נסיכה כן"

ממשיכה להאכיל אותך עד שנגמרת הקערה , אני יודעת שכבר שבעת הרבה לפני אבל לא תוותר על העונג של לאכול מכפות רגליי.

"צמא כלבלב?"

"כן כן נסיכה"

"תשתה מהשמפנייה שלי - אבל בתנאי אחד - אתה מסיים הכל בשלוק אחד"

ואכן סיימת את כל הכוס במהירות בפעם אחת ולא שכחת גם ללקק את השפתיים בסוף , לא לפספס אף טיפה.

אני מרימה אותך על הברכיים ומתחילה לקשור את הזין והביצים שאני כל כך אוהבת בקשר שהכי מחמיא להם , חזק , הדוק , ששום טיפת דם לא תטייל לה שם.

מחזירה אותך לארבע ומניחה אותך על גבי השולחן , קושרת את הידיים והרגליים לרגליי השולחן ומתחילה להצליף עם השוט העדין שכמובן לא מדגדג לך , נותנת לך להנות מהספק ואז כשאתה לא מוכן לזה מצליפה בך עם הקיין , ואתה מנסה לזוז אולי זה יעזור להתמודד עם הכאב אבל אתה מרותק לשולחן ,זה הזמן שבו אני מתחילה בסט בלתי נגמר של הצלפות , אתה מתאמץ להתמודד איתן אך מגיע לנקודת שבירה שבה מתחיל לבכות.

אני אוהבת שאתה בוכה , כל המסכות פתאום יורדות ונשאר אתה , אתה האמיתי , זה בדיוק הזמן שבו בא לי להרגיש אותך הכי חזק שיכולה , מלבישה את הסטראפ , מנגבת לך עם הקצה את הדמעות וחודרת אליך , לאט לאט , נותנת לך להסדיר את הנשימה , להרגיש אותי מרגישה אותך , לאט לאט מגבירה את הקצב ומזיינת אותך כמו שאף פוליטקאי עוד לא עשה.

"עכשיו הגיע הזמן לבחירה האחרונה שלך" ואני מצביעה לך על הפתקים , "תבחר את מי אתה רוצה" 

אתה חושב שאתה חכם ומרים את הפתק של מי שאתה יודע שבחרתי

אבל לא , זו ממש ממש לא הבחירה הנכונה , הרי ברור שאף אחד שם לא באמת רלוונטי וזו צריכה להיות אני - הבעלים שלך

"הכלבלב מטומטם ולכן הכלבלב ישלם"

וכל הבחירות שנותרו בצד חזרו למשחק

מתחילה בפלפל החריף ...

 

לפני 9 שנים. 16 במרץ 2015 בשעה 8:44

בוקר של מעט שעות שינה מסיבות טובות

בוקר של אחרי לילה מפנק

בוקר שכייף לפתוח אותו עם קפה מפנק , מאפה חם ומזג אוויר מושלם

בוקר של לקום מרוצה

ממך

מהסימן שנשאר עליך ופחות מזה שעליי

אבל הכי כייף לפתוח את הבוקר הזה בזה שפתחתי אותך

 

לפני 9 שנים. 1 במרץ 2015 בשעה 20:25

כשאת לא מרוכזת במעשי הכלבלב בשבת

את מסתובבת עם צעיף בראשון 

מסקנה: מישהו ישלם על זה

לפני 9 שנים. 24 בפברואר 2015 בשעה 14:13

בתוך כל הקהל שיוצא אני תופסת את ישבנך בתוך כף ידי ומרגישה איך אתה דוחף אותו עוד לכיווני מתמסר לחפינה עם פנים סמוקות. אני משתעשעת קלות בשתי הפלחים האלה ששייכים לי בזמן שאנחנו מנסים לפלס את דרכנו ביציאה.

אוויר.
יצאנו מתוך כל עדר האנשים.
אני מרפה את ידי מישבנך וממשיכה ללכת לצידך , מדמיינת כמה כייף היה להפיל אותך עכשיו על ארבע לרגליי ולגרור אותך עם הרצועה בקצב ההליכה שלי.

"הייתה הופעה כל כך טובה , אין דבר שממלא אותי יותר באנרגיות מזה"

אתה מחייך אליי.
"מה זה הפרצוף הזה עכשיו?" אני שואלת
"כייף לי , תודה שלקחת אותי הערב איתך גבירתי"
"יופי , שתוק"

אני נכנסת במהירות לסמטה הצדדית שלידינו מפשילה את החוטיני מעל גופי ודוחפת לך אותו אל פיך.
"עכשיו אני יכולה להיות בטוחה שבאמת תשתוק"
אתה ממלמל איזה צליל , אני מנחשת שהכוונה הייתה כן , את צודקת או שסתם ניסית לסדר אותו.

"עכשיו אני יכולה לדבר , עכשיו לא תפריע לי עם שטויות ותקטע לי את חוט המחשבה ... "

"איפה הייתי? , אה כן , הופעה טובה מטעינה אותי בצורה כל כך טובה , שתדע שמאוד רציתי שתהיה השטיח האישי שלי בהופעה , אבל בגלל שהצלחת לתפוס לי את המקלות שנזרקו אני שמחה שלא הכרחתי אותך לעשות זאת. בזכותך יש לנו משחק חדש הערב."

אתה בטח תוהה עכשיו , לאן גלגלי הדימיון שלי מכוונים עכשיו , מה כבר יקרה לך עם מקלות תיפוף , אתה מכיר את השולטת שלך ואתה יודע שיש סיכוי שעוד במהלך הערב תתחרט שהתאמצת לקפוץ גבוה כל כך כדי לתפוס בשבילה אותם.


"הסולן הזה ללא ספק גרם לי להתחרמן , מרגיש את זה?"
ואתה מהנהן אליי למעלה ולמטה
"טעים לך?"
מהנהן שוב
"אני רואה שגם לך עומד יפה , רוצה שאני אבדוק אופציה לסדר לך אותו?"
מהר אתה מהנהן בשלילה , אמנם זו רק פנטזיה אבל אין לדעת מה יקרה אם תיתן לי אישור.

אנחנו מגיעים אל החניון , אתה משחרר את הנעילה של הרכב , פותח לי את הדלת וממתין שאכנס.
"הג'יפ שלך מאוד גבוה לי , תצטרך לעזור לי , תשכב על הרצפה עם הפנים בתוך האספלט ותשמש לי כמדרגה"
עוברות 3 שניות של מבטים עד שאתה מבין שלא תתחמק מזה ועדיף שתעשה זאת כמה שיותר מהר לפני שאנשים יעברו כאן.
אני מתיישבת במושב אחרי כמה שניות אתה מצטרף במושב של הנהג , הפנים מאובקות , אני מוציאה את החוטיני שהספיק להתמלא בכל הרוק שלך ובעזרתו דואגת לנקות לך את הפנים , לא מפספסת שום חלק וסוחטת את הרטיבות עד סופה. "עכשיו תנקה שוב" ודוחפת לך אותו חזרה לפה.

אני שמה את הדיסק במערכת , מגבירה את הווליום , מתופפת עם הידיים על הזין שלך בקצב , לא מתאפקת ומעבירה בין שיר לשיר , נזכרת בביצועים ומתענגת על כל רגע.

"הערב רק התחיל כלבלב שלי , היינו בהופעת חימום עכשיו אנחנו בדרך להופעה העיקרית"

חונים , אתה יוצא , פותח לי את הדלת , אני מסתכלת לך בעיניים ומורידה אותן חזרה לרצפה ומעלה חזרה אליך. אתה לא מאותגר , הבנת בקלות מה אני רוצה , נשכבת שוב על הרצפה ודרכתי על גבך וראשך בדרך יציאה.

נכנסים אל הדירה , "תתפשט , מהר , 5 שניות , 1 , 2 , 3 , 4 , 5".
"עכשיו תשכב על הגב"
.
אני שולפת את החוטיני מתוך פיך ומעבירה את הסוליות מעט על הלשון , נותנת להן להירטב מעט ולהשיל מעליהן את הלכלוך שהצטבר במהלך הערב. אני על החזה שלך , עוברת אל הבטן , מדלגת לרגליים ונעצרת לזמן ממושך על הזין שלך , אתה מתמלא בכל הזוהמה שהצטברה עליהן במהלך כל הערב. כבר אמרתי לך את זה אבל באמת תמיד חשבתי שההתעסקות שלך במחשבים היא מיותרת הרי נועדת להיות שטיח מהבוקר עד הלילה , זה הדבר היחידי שאתה עושה כל כך טוב.

אני מתיישבת על הכסא בפינת האוכל ומסמנת לך להתקרב אליי , מורידה את נעל ימין ודוחפת לך אותה אל האף , אתה מסניף כל טיפת ריח שלי ממנה עד שאני הופכת אותה ומתחילה להעביר על לשונך , משפשפת אותה במהירות הדרגתית , עולה בקצב לאט לאט עד שהוא הופך למהיר כל כך עד ששורף את הלשון. את אותו הטקס אני עושה עם הנעל השנייה , נותנת לך להירגע עם הסנפה קלה של פנים הנעל וחוזרת לשפשף שוב במהירות ששורפת את הלשון עד שאני מרוצה מספיק ומחליטה שהיא מבריקה.

אני מניחה את שתי הנעליים בצד ומתרוממת , מתחילה להתהלך מסביבך
"אתה שואל את עצמך מי עומד להופיע עוד היום?"
"כן גבירתי"
"אתה אפס שלי אתה"

עכשיו הפרצוף שלך בוהה בי באוויר ללא תגובה וחסר הבנה.

אני עונדת את הקולר לצווארך ומחברת את הרצועה ומובילה אותך במדרגות אל חדר השינה. מוזגת לך מעט מים לקערה נותנת לך להתרענן. אתה מרים את הראש מחכה להוראה מה לעשות , רואה אותי מתעסקת עם התיק.

אני מסתובבת אליך כשמחזיקה בידי את המקלות והדיסק.
את הדיסק אני מכניסה למערכת ואת המקלות לתוך פיך.
"תמצוץ! תמצוץ את כל הזיעה מהידיים של המתופף שהצטברו עליהן"
אני הופכת צד ודוחפת אותן שוב , עמוק , מפעילה את הרפלקסים שוב ושוב.

מוציאה אותם ושולפת קונדום מהמגירה , מלבישה על אחד מהם ודוחפת אותו אל תוך הישבן שלך , יש שיר איטי ברקע , ניצלת , קצב החדירה הוא איטי ונעים , אני מרגישה איך הישבן שלך מתמסר אליי ומחליטה לדחוף אחד נוסף , אתה פולט צעקה מפיך , "הו יופי , עכשיו התחלנו בהופעה , אני רוצה הרבה מהקולות האלה הערב".

אני ממשיכה לזיין אותך כששתי מקלות תיפוף נכנסים ויוצאים מתוך ישבנך , בקצב מתגבר לפי רצועה 3 בדיסק , אתה מפיק צלילים מענגים כל כך שלא בא לי להפסיק לעולם.

הקצב מתגבר ומתגבר , הם נכנסים ויוצאים , עמוק יותר בכל פעם , אתה שר לי באוזניים ואני דואגת שהקולות שיוצאים מגרונך ונפשך רק יהיו בקצב ובווליום שאני רוצה.

בהפתעה אני שולפת את שניהם מתוך החור שלך ואתה קופא.

אתה לא זז , ממתין להפתעה הבאה ואז היא נוחתת. מכה של אחד מהמקלות על ישבנך הלבן. עוד מכה , עוד מכה , עוד מכה , עכשיו גם עם השני ואז שוב לבד , הקצב מתגבר ממכה למכה , הקולות מתגברים עוד ועוד , הלבן הופך אדום , כמו קסם , אני נכנסת לאקסטזה קלה ומצליפה בך עם המקלות במהירות גבוהה , פורקת את כל האנרגיות שהצטברו בתוכי , נהנת מפיתולי הגוף שלך בין הצלפה להצלפה , מהנשימות הכבדות , מהמשחק איתך , עושה הפסקות פתאומיות נותנת לך תמיד להישאר בהיכון לקראת ההנחתה הבאה.

אתה מתנשף , גם אני מעט , אבל עדיין לא הספיק לי.

"עכשיו נעבור להדרן"

"תעלה על המיטה , תשכב על הגב עם הרגליים פסוקות"


לאחר כמה שניות אתה ממתין לי בדיוק כמו שהוריתי לך ואני עומדת מעליך , עם חיוך מרוח על הפנים , "עכשיו הכייף האמיתי מתחיל"

אני אוחזת בשני המקלות ומתחילה לתופף איתם קלות על הביצים שלך , מכה איתם ממש בעדינות , בודקת את התגובות שלך , גם העדינות הזו גורמת לך לקולות נעימים והתפתלויות בכל הגוף. לאט לאט אני מרגישה איך אני נטרפת מחדש , נרטבת בין רגליי , ונשאבת אל תוך העונג הזה מהתמסרות שלך אל ידי המכאיבות. קצב התיפוף מתגבר ואני רואה שאתה זז לי יותר מדי ואני לא מצליחה לנגן עליך כמו שצריך.

"אתה מופרע ולכן צריך ריתוק"

אני קושרת אותך לכל צדדי המיטה בצורה מתוחה ועכשיו כשיכולת התזוזה שלך ממש קטנה אני חוזרת שוב לניגון , מתופפת על הביצים שלך בקצב משתנה , אתה לא מפסיק לצעוק , כל מכה כבר מכאיבה כל כך גם העדינה שביותר , אני רוצה דמעות , ממשיכה לתופף , לא אפסיק עד שתתפרק.

ואז זה מגיע , את אנקות הכאב מחליף צליל כאב מיילל , אני לאט מורידה את קצב ההלקאות של המקלות בביצים. נותנת לך כמה שניות לבכות ואז מתיישבת על פרצופך , מערבבת את הרטיבות של הדמעות עם הרטיבות של המיצים שלי , נותנת לך להירגע בתוכו , מרגישה את ההתייפחויות וההתנשפויות שלך עד שפתאום הלשון שלך מתחילה לאט לטייל בתוכי , מכירה אותי , אתה חוזר לעצמך , אני עוצמת את עיניי ונותנת לך לעבוד , נעה על פרצופך קדימה ואחורה בקצב איטי ומדי פעם מתרוממת כדי לתת לך מעט אוויר.
אתה מביא אותי לגמירה ואני נופלת על ידך.
אתה מרים את יד שמאל מעט מסמל לי שאתה קשור ובתגובה אני מתהפכת עם הגב אליך ומחייכת , אחרי 3 שניות כבר שקעתי לחלומות 


 

 

לפני 9 שנים. 23 בפברואר 2015 בשעה 14:34

מדמיינת עולם של חיי נצח 

כמה משעמם הוא נשמע

ללא שעון החול המוקצב לכל אחד ואחת מאיתנו היינו אדישים , מדי

זה טוב שיש מה שיניע אותנו

ליצור , לחוות , להרגיש , להמציא , לנסות , לדמיין , לעשות

מזכירה לעצמי לנצל ולהנות מכל רגע

כי החול מחליק בקלילות מטה 

ולי , לי יש עוד הרבה לעשות

 

לפני 9 שנים. 22 בפברואר 2015 בשעה 9:39

שבוע חדש ולא קל לפניי

אבל אני כהרגלי אופטימית עם חיוך

 

 

לפני 9 שנים. 22 בפברואר 2015 בשעה 0:28

רעב שלא נגמר 

בתקופה האחרונה יותר מהרגיל

בדרך כלל אני חדת אבחנה אבל הפעם לקח לי זמן לעשות את ההקשר

לקחו ממני אהבות גדולות שגרמו לסיפוק יום יומי

הנפש צריכה איזון 

הגוף לא נותן להתעלם

כל החשקים התנקזו עכשיו לעולם אחד , כמעט 

טורפת אותך , אתכם

ונהנת מכל רגע