לפני 15 שנים. 6 בינואר 2009 בשעה 19:42
ימים כלילות אני שומר עליה, מגן עליה על אהובתי יקירתי שלי.
בלילות כשאנו יחד אני מתבונן בה ישנה חבוקה בזרועותיי, מתכנסת אל תוכי, נחבאת אל תוך חזי.
מביט ורואה כיצד היא נעלמת אל תוך חלום של מציאות אחרת חלום של שקט בצל הימים הקשים אותם היא עוברת.
למרות שהיא מתעקשת שלא אבוא הרבה מחשש לשלומי, נוכחותי לצידה מסבה לה לילה של שינה אמיתית.
בלילות של יחד אני מחבק אותה אליי ולוחש לה מילים של אהבה, תשוקה.
בלילות שלנו יחד אני לא חושב על עצמי, חושב עליה. על האהובה.
אחרי שהכול יגמר אני יודע שהיא תשוב אליי
כמו גם השמש כך אהובתי נעלמה לה אל בין העננים השחורים של החורף הארוך והקשה ביותר בחיי.