לפני 15 שנים. 9 בינואר 2009 בשעה 5:14
אהובתי עובדת קשה בעיקר עכשיו. היא מדהימה ביכולותיה. כמו שמתוקה בבית ככה אסרטיבית , ברורה מנהיגה בעבודה. שומע בטלפון איך מבקשת ברוגע מאנשים לבצע. והם כמו צייתנים עושים. זה במציאות עם אלה שעובדת. לא שומע טרוניות. לא מתווכחים. פשוט מבצעים. הכל בשלווה. הם מבינים כי מה שמבקשת זה מה שצריך לעשות. בשכל טוב ותבונה.
חוזרת הביתה כולה מותשת מהעומס והאחריות שהיו מנת יומה בעבודה. רוצה לפנק אותה קצת לתת לה לנוח. אבל אהובתי כאילו רק התעוררה. מביט בעיניה הנהדרות. כולה מרץ וחשק.
רצה למקלחת להשטף. מביט בגופה הנפלא. מתלבשת גם בבית בטוב טעם ביתי כפי שאני אוהב. מכינה שתיה. מתיישבת לידי לספר על עמל היום.
ידיה מלטפות. עיניה אוהבות. חייבת לפנק גם את Y שלה. חייבת להתפנק. חייבת להתפרק. מתמסרת כולה. אהובה מדהימה. מאיפה האנרגיות הדרושות לכל? לאהובתי פתרונים.
