הוא זוכר אותה בפעם הראשונה שהוא פגש אותה זה היה אחריי תקופה של שנה שרדף אחרייה וניסה להיות איתה
עשה הכל והיא תמיד סירבה היא לא בדיוק סבלה אותו וגם לא שמה עליו
ומפה התחיל הסיפור..אחריי שנה של שיחות הם ניפגשנו בלילה של שישי ב4 בבוקר אחריי שכמה ידידים שלה גרמו לה פשוט להחליט שזין על כולם ומה כבר יקרה
הם ניפגשו היו ביחד היו בגן שהכל חשוך והיה קצת אור הוא גם זוכר מה היא לבשה וכמה היא השקיעה
ולא הבין על מה אחריי הכל הוא אדם מאוד פשוט
כשהוא ראה אותה הוא התאהב בה היא לא ידעה את זה אז
הוא אהב את איך שהיא נראת הוא רצה אותה נורא
הם ישבו שם צחקו דיברו הוא היה ביישן אבל ניסה שהפעם לזרום לא לפחד היה שם לילה קסום היה קצת קריר באותו יום
עד כמה הם היו מטורפים להיפגש ב 4בבוקר זה מדהים
הם ישבו שם עד 10 בבוקר
מבחינתו זה היה היום הקסום ביותר בחיו כי באותו היום פעם ראשונה שהוא לא התבייש
ונישק אותה הוא זוכר את אותה הנשיקה כאילו היא היתה לפני שעה
נשיקה מתוקה חמה נשיקה שהשאירה טעם של עוד טעם של הבנה
זרם של רגש עבר בגופו הוא הבין בפעם הראשונה אחריי תקופה ארוכה מהי רגש
ליבו היה אטום קשה כמו אבן לפני שהוא ראה אותה
היא העירה אותו לחיים בחזרה היא לא ידעה כמה טוב היא עשתה לו
הוא אהב אותה בנשיקה הראשונה במבט הראשון בחיוך המקסים שראה לראשונה
הוא הבין מה הוא מצא.. הוא מצא דבר יקר
דבר מיוחד דבר שאין ולא היה קודם לו
הם עברו הרבה דברים ביחד הוא בהתחלה עשה לה המון רע הוא לא ידע עד כמה
כנראה שהוא ממש פחד
והיום הוא הבין שזה לא כנראה זה בטוח
הוא פחד לאבד אותה הוא פחד להיקשר אלייה להרגיש משהו אלייה הוא באמת אהב אותה..
אבל הוא נורא פחד הפחד שהיא תעזוב אותו באחד הימים
הם עברו לא מעט ביחד..אולי יותר מכל זוג שהיה מסוגל לעבור
הוא ישב לידה שהיא היתה חולה ליד מיטתה כמו שהיא ישבה ליד מיטתו
הוא זוכר את השיגעונות שהם עברו ביחד את המריבות השלמות
את הצחוקים והפינוקים את הכל הוא עוד זוכר כאילו זה הי טרי עוד מהתנור
אבל הוא פחד תמיד הוא פחד לאבד אותה
מדהים עד כמה העולם יכול להתהפך עד כמה דברים משתנים מהר
שהוא כבר הרגיש בטוח איתה והרגיש שהיא המיועדת לו הוא התחיל לאהוב באמת מהלב
לא לפחד לתת לרגש להוביל ושזה קרה
[b]היא כבר לא היתה שם היא נעלמה לו
אחריי נסיונות רבים לנסות לשכוח אותה הוא מנסה להתגבר עלייה מאהבותו שלו אלייה
היום הוא עדיין אוהב אותה אוהב אבל החליט שהגיע הזמן להפסיק
בעבר הוא כבר ניפגע ממנה מאוד
את אותה התקופה שהיא אהבה איש אחר הוא לא חושב על זה
הוא חושב על מה שקרה באותה תקופה שהיא היתה שם
שתקופה ארוכה היא היתה שם לבד... עם עולם שלא היה שייך לה
הוא התאכזב שהוא היה שם כל יום ויום בכל התקופה ותמיד דאג לה ועשה רבות למענה
והיא .. היא רצתה רק אותו.. את אותו האחד שלא בא וגם לא היה אכפת תחושה שלו
תמיד היא שאלה עליו רצתה אותו ביקשה אותו בלילות
והוא.. הוא המשיך לבוא ולדאוג המשיך לתת ולהעניק למרות שהיא כל יום קיבל סכין בלב
אחריי זמן היא עזבה הוא שמח הנה היא מצליחה
אבל מה שאותם המילים שנאמרו נישארו צלקת אצלו
הוא לא שוכח וכנראה גם לא ישכח
הוא עדיין אוהב אותה והיא לא יודעת
היום הוא חושב.. האם שוב לפתוח רגש לאחרת שמה תישאר או תלך
אין לו תשובה רק הפחד שחזר
לפני 15 שנים. 16 בינואר 2009 בשעה 18:09