יום קיץ חם, עסוקה כבר כמה ימים בפרוייקט גדול. זהו, החלטתי אני צריכה לפרוק מתח תוך שנייה הטלפון שלי חייג אליו. "אולי תבוא? – לא יכול יש לי פגישה חשובה. אוף אני חייבת... -מצטער, אנסה לסיים מהר אבל אל תבני על זה" אוקי, מה שלא הולך בכח ילך ביותר כח, שלפתי את נשק יום הדין בדמות SMS "אני הולכת להתקלח, להדליק מזגן לצלול מתחת לשמיכה, להשאיר את דלת הבית פתוחה ולחכות לסצנת אונס פרועה" ואכן הלכתי לישון. התעוררתי למגע ידיים חסונות שחוסמות את פי אל תזוזי אל תתנגדי תני לי לעשות את מה שאני רוצה והכל יגמר מהר. (מהר??? מה פתאום מהר??? אני רוצה ככה לפחות עוד 8 שעות!) אז נאבקתי, ניסיתי לזוז בחיי אבל רותקתי למיטה בברוטאליות הוא פתח את החגורה שלו, הכפתור, הרוכסן, שלף את האולטימטיבי שלי והכניס אותו לתוכי חדירה מהירה וכואבת. אנחה של כאב ועונג עלתה ממני. -אף מילה זונה! השכיב אותי על הבטן קשר לי את היידים והרגשתי שאוטוטו האולטימטיבי הולך לזיין אותי אנאלי (לאאאאאא) אנאלי ועוד כוחני וברוטאלי זה לא אני. כבר גילגלתי את מילת הביטחון שלי על הלשון אבל התאפקתי, החלטתי שאם כבר הוא התאמץ כ"כ אני אתאפק עד כלות. הרגשתי אותו חודר לתוכי, קורע אותי, מכאיב, נאנחתי, התנגדתי, כאבתי, דמעה קטנה החלה מבצבצת לכיוון הלחי מתלבטת האם להפסיק או לא. הוא קטע את מחשבותי, זה ההתנגדות הכי טובה שלך? זו ההזדמנות האחרונה שלך להתנגד זונה אחרת יהיה מאוחר מידי. זזתי, שרטתי, צבטתי אבל יש לציין שהאולטימטיבי בחור חזק (גם אמיץ) הוא הפך אותי על הבטן, חסם לי עם היד שלו את הפה ואת האף, הרגשתי שהאויר נגמר לי, הריאות מתפוצצות לי תיכף. ניסיתי לזוז להפסיק את זה. זה היה בלתי אפשרי. זונה, את מבינה שאת נמצאת ביידים שלי, אני אחליט אם תחיי או תמותי, אני אחראי לנשימה שלך. יש לך שתי אפשרויות להתנגד ולהיחנק או לעשות מה שאני אומר לך. לאט לאט מרפה את הגוף, הוא מזיז קצת את אצבעותיו לוקחת נשימה והוא חוסם לי שוב את האויר. יופי, כלבה טובה. קחי עוד קצת אויר וכך עוד מספר פעמים. לפתע אני מרגישה את הגוף שלי שוקע ואת עצמי עולה מעלה, מסתכלת עליו ועלי, לא מרגישה את החנק, לא מרגישה את תחושת האויר המוזרמת. הוא חודר לתוכי ועדיין שולט בנשמתי, הגוף כבר כנוע לכל גחמותיו הנשימה ממתינה לידיו שיחליט מה טוב לראותיי. לפתע אני מרגישה את הגמירה מתחילה להגיע, וווואו איזו עוצמה לא חשבתי שאפשר להגיע לכאלה שיאים. כן, זונה שלי, תראי לי מי את באמת (אכן הראתי לו) נוחתת לי בחזרה למיטה לידו. מחבקת אותו וחושבת לעצמי: 8 שנים אנחנו מכירים, החלטתי שאני לא בקטע של שפחה ואדון אוהבת להיות רק בסיטואציות של סקס כוחני. אבל אולטימטיבי שלי, אם זה מה שמובטח לי בהתמסרות טוטאלית אליך, אני מוכנה להיות הכלבה הפרטית שלך. הב הב
לפני 15 שנים. 22 בינואר 2009 בשעה 14:23