שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עד טיפת האויר

לפני 15 שנים. 16 בפברואר 2009 בשעה 13:29

דפקתי על הדלת, פתחה אותה אישה נאה מאוד, גבוהה עם שיער ארוך. תכנסי, תתפשטי ותשכבי על המיטה. חשבתי לעצמי, מה יש לי כבר להפסיד? היא בטח ידעת מה היא עושה.
שכבתי ערומה על המיטה, היא נכנסה לחדר כיסתה את גופי, הרגליים והראש היו חשופים.
התיישבה ליד רגלי וואו, המון כח יש לך, את מאוד אסרטיבית ומשיגה את מה שאת רוצה בקלות. את כל זה את יודעת מהכפות רגליים שלי? כן! ועוד יותר מזה אבל נשאיר את זה ליותר מאוחר. השכיבה החלה לתת את אותותיה, הרגשתי קור חולף בגופי, עורי נהיה סומר. קר לי, אמרתי. אז נתחיל לחממם אותך! את ביקשת, שלא תאשימי אותי.
מחשבה עברה במוחי, כמה נחמד לשכב על מיטה ללא חבלים/ אזיקים ודומיהם ולדעת שהולכים להכאיב לי...
אאוצ', לא הייתי מוכנה לזה, שעווה נגעה בעורי. שששש את הפעמים הבאות כבר קיבלתי בהכנעה תוך ידיעה שהיא נראת מאוד מנוסה ובטח ראתה מקרים הרבה יותר מוזרים מסטנדרטית כמוני. בלעתי את הכאב והתמסרתי.
יש לך פנים יפות, תודה. אני רוצה לשים לך משהו על הפנים חשבתי שהיא תביא לי מסכה עם נוצות. היא התיישבה ליד קצה המיטה, והחלה למרוח עלי קרם. זה ישרוף אבל תסמכי עלי זה יעשה פלאים. את בטוחה? זה ממש שורף, ישארו לי פנים אחרי כן? זה אכן עשה פלאים.
שתי מסקנות יש לי מהסשן הזה
1. בשביל להיות יפה צריך לסבול
2. מזל שצריך ללכת לקוסמטיקטאית פעם בחודש
3. טוב יש גם שלישית- אולטימטיבי איפה אתה??? דחוף 😄




להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י