עד טיפת האויר

"אני הולך לתת לך סטירות, זה יכאב, אבל תסמכי עלי זה יקח אותך למקום שאני רוצה"
שוכבת על המיטה תחתיו, עייני עצומות, הוא ליטף לי את הפנים טראאאאח, לא ציפיתי לכזאת סטירה, ישר חשבתי על כל טיפולי השיניים שעברתי לשווא... לא חארם?! ובעודי חושבת, גם הלחי השנייה לא נזנחה צפוף חד נשמע מהאוזן שלי. דמעות החלו לזלוג במורד הפנים, ללא יכולת שליטה. הוא ישר את הפנים שלי ליטף ונתן עוד אחת ממש חזקה.טעם של דם מילא את פי, שיט אני לא יכולה יותר. מכסה את פני ואומרת לו שדי. ששש, אני לא עשה שום דבר שאת לא רוצה בו. הבאה תהיה רק אם תבקשי.
עכשיו אני נמצאת בדיסוננס קוגניטיבי, אני יודעת שהוא רוצה להמשיך, מצד שני זה כואב מאוד...
נו, הסוף ברור לכולנו, ביקשתי עוד כמה פעמים שיסטור לי. מעניין מתי זה יהפוך לצורך אמיתי שלי ואני אפנטז על זה. ברור לי שזה יקרה, הלא כל גבול ומה שאמרתי שאני לא מסוגלת הוא שינה אצלי (ממש זונת גבולות נהייתי) כל מה שהיה ועברתי עוד באותו סשן אני לא כ"כ זוכרת הייתה לי הצפת תחושות, רגשות ומגע.
וטוב שכך :)