שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Phantasmagoria

These violent delights have violent ends
לפני 7 שנים. 17 בספטמבר 2017 בשעה 21:22

אני אוהבת להרגיש את רצועת הבד נעה באיטיות כנגד העור של פרקי הידיים שלי. הוא מוודא שהם בדיוק במרכז לפני שהוא קושר אותה, מרחק אחיד של בד מימין ומשמאל.

כאשר הוא קושר, זה לא מכאיב, אבל זה מהודק.

כפי שצוררים גבעולים וקושרים סביבם סרט בעבור זר פרחים.  

לפני 7 שנים. 14 בספטמבר 2017 בשעה 13:10

נרגעתי. העניין נפתר, לפחות כרגע. 

תמיד, תמיד משתלם להיות אדיב ומנומס לאנשים, לא משנה מה התפקיד שלהם. תמיד משתלם לשמור בזיכרון פרטים קטנים מתוך שיחות קודמות על כל אחד מהם ולשאול אותם בחביבות לשלומם. תמיד חשוב לוודא שאנשים זוכרים אותך לטובה. 

לעיתים קרובות הם ירצו בטובתך. 

לפני 7 שנים. 11 בספטמבר 2017 בשעה 2:03

ישנו אדם שצרוב בראש שלי,

ואני לא מצליחה לנער אותו משם. 

 

וככל שאני חופרת בטיבו ובמניעיו, 

במילים שאמר שעשויות לרמוז דבר אחד אך באותו מידה גם ההפך הגמור,

אני מוצאת את עצמי סולדת מהאובססיה הזו שאני מפגינה.

מהנוירוטיות, מבדיקת הגבולות,

מהמחול של בדיקת רמיזות עקיפות דרך אחרים. 

 

כמו עצם בגרון שאי אפשר לבלוע או לירוק, אני לא מסוגלת לכופף את הראש ולפנות אליו כפי שאחרים עשו לפניי,

אבל קשה לי להרפות.

אני חייבת להרפות, לפחות לזמן קצר. להרפות לפחות לכמה ימים. מה שיבוא לאחר מכן אינני יכולה לפתור עדיין. 

להתמקד ולהרפות. 

 

לפני 7 שנים. 27 באוגוסט 2017 בשעה 21:25

 

 

This is not the way into my heart, into my head
Into my brain, into none of the above
This is just my way of unleashing the feelings deep inside of me
This spark of black that I seem to love


We can get a little crazy
Just for fun, just for fun
Don't even try to hold it back
Just let go

Tie me up and take me over
Until you're done
'Till I'm done
You've got me feening and I'm ready to blow


Push up to my body
Sink your teeth into my flesh
(Get undressed, ta-taste the flesh)

Bite into me harder
Sink your teeth into my flesh
(Pass the test, ta-taste the flesh)

Hold me up against the wall
Give it 'till I beg, give me some more
Make me bleed, I like it rough

Like it rough
Rough
ROUGH!

Push up to my body
Sink your teeth into my flesh


Hold my arms above my head
And push my face into the bed
Cause I'm a screamer baby
Make me a mute

You put your hand up to my neck and feel the pulse
Beat, beat, beat, beat
It's like a trigger getting ready to shoot


Wanna wrestle with me baby?
Here's a sneak little peak
You can dominate the game
Cause I'm tough

I don't play around that often
When I do, I'm a freak
So you better believe
I like it rough


Hold me down
And make me scream
Lay me on the floor
(Me on the floor, la-la-lay me on the fl-oor)

Turn me on
(Turn me on)
And take me out
(Take me out)
Make me beg for more

לפני 7 שנים. 27 באוגוסט 2017 בשעה 6:04

אלוהים, כמה שזה לא בסדר, אבל אני אוהבת את הכוח הזה שיש לך עליי. אני אוהבת את הרעל המתוק הזה. השילוב בין הידיים האוחזות בצווארון חולצתי, מאפסות אותי בניעור כוחני ואלים, והחיוך המרומז כאשר אתה רואה אותי מגיבה לכך. 

 

"I have you wrapped around my finger." אתה לוחש, ואני מתכווצת סביבה. דיי באצבע שלך בכדיי למלא את כל כולי. הראש שלי טובע בערפל צבעוני, ואין בי אפילו נשימה אחת שאינך שולט בה. 

לפני 7 שנים. 23 באוגוסט 2017 בשעה 14:24

כמה אנחנו עלובים אל מול יופי. 

באחד הימים, הלכנו לגדות נהר. הדרך הייתה מלאה בצמחייה מלבלבת ועבותה, לכן לא ראיתי את הנהר עד הרגע האחרון ממש, כשהוא נחשף במלואו. לא יכולתי שלא לעצור את נשימתי. השמיים והצמחייה השתקפו על פני המים המרצדים, והמראה כולו הרגיש כאילו הוא מרכך ומעדן את הנשמה, מזור לכאב. 

אני חושבת על זה שלעיתים קרובות אני מבחינה ביופי כאשר הוא תופס אותי לא מוכנה. גם כאשר דבר מה יפה, מתרגלים אליו בסופו של דבר. אבל לפעמים הוא משתנה - במהלך העונות, בלבוש אחר, תנועה חדשה - ואז אתה מביט בו בעיניים חדשות, ואתה נזכר עד כמה אתה בר מזל להיות בנוכחות של דבר מה שנושא את המראה הזה שמאיר את החללים האפלים של הלב. 

לפני 7 שנים. 20 באוגוסט 2017 בשעה 16:45

אני מחכה לקראתו בנשימה עצורה.

כל דבר שנושא ניחוח אפוקליפטי קלוש מעביר זרמים נעימים ומרגשים בתוכי. 

לפני 7 שנים. 18 באוגוסט 2017 בשעה 4:55

 

Green finch and linnet bird
Nightingale, blackbird
How is it you sing?
How can you jubilate sitting in cages
Never taking wing?

Outside the sky waits
Beckoning, beckoning
Just beyond the bars
How can you remain staring at the rain
Maddened by the stars?

How is it you sing anything?
How is it you sing?

Green finch and linnet bird
Nightingale, blackbird
How is it you sing?
Whence comes this melody constantly flowing?
Is it rejoicing or merely hallooing?
Are you discussing or fussing
Or simply dreaming?
Are you crowing?
Are you screaming?

Ringdove and robinet
Is it for wages
Singing to be sold?
Have you decided it's safer in cages
Singing when you're told?

My cage has many rooms
Damask and dark
Nothing there sings
Not even my lark
Larks never will, you know
When they're captive
Teach me to be
More adaptive
Ah-h-h-h-h-h-h-h

Green finch and linnet bird
Nightingale, blackbird
Teach me how to sing
If I cannot fly
Let me sing

לפני 7 שנים. 5 באוגוסט 2017 בשעה 3:24

לפעמים יש ימים ריקים. 
כשאני מסיימת את התפקיד שלי בדבר מה, אבל כל היתר ממשיכים לעבוד במלוא המרץ בכדיי לשייף, להבריק, לשפר עוד ועוד עד לדד ליין. 

היום הראשון והשני תמיד נחמדים. נשימה עמוקה. זמן לעצמי. 

 

אבל בהמשך, כשלא נותר מה לעשות מלבד להמתין, להמתין ולחשוב מחשבות שעד כה נדחקו הצידה, וכעת נשאבות חזרה למעלה.

 

שלחתי הודעה שאני מתחרטת עליה. כשאני נזכרת באחד המשפטים, אני מתכווצת מרוב מבוכה. והדבר הכי נורא?
אם כבר התכוונתי לשלוח הודעה צינית ומרירה, המעט שהייתי יכולה לעשות הוא לנסח אותה ברהיטות. אבל כמובן ששזרתי בתוכה שגיאת כתיב מבלי משים. 
חייבים לאהוב אנגלית. 

 

לפני 7 שנים. 2 באוגוסט 2017 בשעה 1:04