יום אחד ישבה תופרת ליד הנהר
פתאום נפל האצבעון שלה למים
כשהיא התחילה לבכות
הופיע האל ושאל: למה את בוכה ילדתי היקרה?
התופרת אמרה שהאצבעון נפל והיא צריכה אותו כדי לעזור לבעלה בפרנסת המשפחה.
האל הכניס ידו למים והוצי אצבעון זהב שזור פנינים
האם זה שלך? שאל האל
לא. אמרה התופרת
האל הכניס שוב את ידו למים
והוציא אצבעון כסף שזור אבני ספיר
האם זה שלך?
לא.
האל הכניס ידו למים והוציא אצבעון מעור
האם זה שלך?
כןןןןןןןןןןן ענתה התופרת בשמחה
לאחר כמה שנם הלכה התופרת עם בעלה ליד הנהר
כשפתאום החליק נפל לנהר ונעלם מתחת למים
כשהתחילה לבכות
יצא שוב האל ושאל למה את בוכה?
הו אלי, בעלי נפל למים ואיני יודעת כיצד למשות אותו
האל צלל למים ויצא עם ג'ורג' קלוני
האם זה בעלך?
כןןןןןןןןן קראה התופרת
שיקרת !! זה לא בעלך
התופרת ענתה סלח לי אלי זו היתה אי הבנה
אתה מבין? אם היתי אומרת לא, היית מוציא לי את בראד פיט, ואז אם הייתי אומרת שוב לא
הית מוציא לי את בעלי ובתור מתנה הית מעניק לי את שלושתם
אדוני אני אינני במיטבי ולא היתי יכולה לדאוג לכל השלושה..אז אמרתי כן לג'ורג' קלוני.
או אז כשהקשיב להסבר נעתר האל והרשה לה לשמור את ג'ורג' קלוני
מוסר ההשכל מהסיפור:
כל פעם שאשה משקרת זה מסיבה טובה ואצילית
ולטובתם של כל האחרים
לפני 15 שנים. 7 ביוני 2009 בשעה 19:54