|
|
|
המנוי נגמר,
האתר הזה לא ממש מה שחשבתי,
לא יודע בכלל מה חשבתי,
אבל כנראה שבדסמ זה פשוט לא אני.
אין לי בעיה סקס אגרסיבי אבל ראבאק יש גבול, ולא לא בא לי מחטים ולא בלי דם וכל הזבל הזה.
אז אלך לי לחפש חלקה אחרת מענינת יותר,
בין כך ובין כך מספיק מעניין לי בחיים ,
זה לא בדיוק תורם.
היו שלום ותודה על הדגים.
בחיי , לא יודע למה,
אני פשוט מרגיש פראייר , רגיש מדי נחמד מדי חכם מדי, לא ווכחן, נותן לאנשים כי אני מבין את כולם,
I call bullshit
היה נחמד באמת
היא תפסה לי את היד ונגעה בי כל הערב, מיששה לי את החזה והזרועות,
כנראה שפשוט הייתי צריך לנשק אותה לפני שהיא אמרה לי 'אתה צעיר מדי' וברחה מהפאב ...
היא דווקא הייתה קטנה וקומפקטית הייתי מזיין אותה כל הערב , נותן לה פשוט לקפוץ עלי , לרכב עלי , או שאני הייתי רוכב עליה.
חבל שנתתי לה ללכת.
נו שיין.
כלבה חרמנית וטיזרית.
הלימודים נגמרו ,
אני עולה לכיתה ב' ,
תענוג באמת .
אני רעב ,
רעב לסקס.
עסוק בעבודה,
בא לי לעשן,
אבל חבל על הריאות .
עייף, אבל עייף מדי בכדי לישון.
רוצה הכל ולא כלום.
לילה טוב.
ךף ץדחחםם אתה וכל השוטלטוןץ נזונות קראטק בפורופם הדבילי הזה
,ךף ץזגיחם ךף ךףף,ךף לך ךץזתזדחחםיין
טנח שחעכןא ץלץ
נדבר אלכ
And I know I know better And I know ill always know better cuz Im the only man I got,
You never belived in me . But I dont need your belife .
You need your pills I only Need my brain.
As sharp as a Valerian Steel.
בקצב הנוכחי בעולם הנוכחי מסתבר שזו משימה לא פשוטה, כולם לחוצים כולם רודפים אחרי כסף , מנוחה, אושר ,
נוחות , כולם מחפשים משהו, מג'גלגים בין הדברים , בין לימודים לעבודה לזוגיות לבדידות לנוחות לרגיעה להתרגשות.
כשאתה חושב על זה לרגע, החיים יפים , אנחנו הם אלו שמסבכים הכל.
יחד עם העבודה ויחד עם הלימודים ויחד עם החברים ,
אנחנו אלו שבוחרים להעלות הילוך ולהפוך את הכל למסובך יותר, ומורכב יותר ,
להוסיף קצת דרמה
להוסיף קצת קומדיה,
טוב נו - בצדק , אחרת היה לנו יבש.
ANXIOSY PARNOIA
זו כנראה מחלה לכל החיים ,
אני לא בטוח אם אני מתנהל בהילוך גבוהה כי אני רודף אחרי משהו או כי אני בורח ממשהו,
אני לא בורח משומדבר,
אני רץ אחרי מספר מטרות ,
טוב לי ,
תהרגו אותי אבל בין כל החרא שיש פה , פשוט טוב לי.
והחיים פשוט יפים, כן בין כל חרא ,
ומי שלא מוכן לקבל את זה ומכריח את עצמו לסבול להתענות ולהוסיף עוד לרמת המורכבות של חייו , זו 'זבשתו' ,
כשהייתי ילד חשבתי שככול שרמת הדרמה והדיכאון גבוהה יותר כך רמת המורכבות והבנת החיים גבוהה יותר ,
אבל החיים קצרים מדי בשביל להעביר אותם בדיכאון וביסורים עצמאיים,
כל שנותר לנו הוא לצחוק.
תרגיע
-
&feature=relatedקשה להרגיש כל כך מוצלח , להיות כל כך חרוץ ולשנוא את כל העצלנם, לבוז לכל השטחיים , לצחקק על כל עלובי החיים.
בסופו של יום אתה נשאר לבד.
בסופו של יום אני חוזר לדירה, ומספר לעצמי סיפורים בזמן שאני עובד , על עוד מודל, או עוד הרפתקה , או מעלה עוד משהו על הכתב , או ציור חדש על הבד.
בסופו של יום, עם הביקורת וההתרחקות הזו מהחברה, ועם מספר כה מצומצם של אנשים שאני יכול לדבר איתם, אני מדבר הרבה יותר מדי אל עצמי ומבלה הרבה יותר מדי זמן עם עצמי,
כן אני פרודקטיבי, וכן אני נהנה מהדברים שאני יוצר .
וכן אני נהנה מהעצמאות היחסית שלי, אבל אני צריך עוד עבודה ואני צריך יותר זמן עם הסביבה, אבל אין סביבה ראויה, אז אני אמשיך לשבת עם עצמי.
ולספר לעצמי... כמה שכולם עצלנים ורדודים ולא עצמאים , ולא חזקים , ולא יצרניים , ולא חכמים , ולא טובים , ולא ראויים ,
לא ידידי...אין בי טיפת נרקסיזם ,רק רדיפה בלתי פוסקת אחר האמת , ואחר אנשים אמיתיים , אני מכיר כמה כאלה, אבל גם הם עסוקים כמוני.
אולי אם הייתי מוצא אחת כזו , שעשתה את השלב הבא וקפצה מדרגה באבולוציה, אחת שמבינה את האבולוציה, אחת שיש לה עודף טוסטסטרון, אבל היא לא נראית כמו גבר , אחת שעצמאית ולא זקוקה לגבר שילטף אותה וישים לה כסף על השולחן בסוף החודש, אומנותית משהו, שיודעת לבטא עצמה ביותר ממספר מילים , שירדה לעומק המציאות והבינה את הריקנות שלה.
שיש לה תשוקה , לעשות וליצור כי היא רוצה לעשות וליצור בלי התלות באחר , מבחינתה אתה יכול ללכת להזדיין , היא יוצרת מאחר ובוערת בה התשוקה ליצור, והיא עושה מאחר ובוער בה הצורך לעשות.
איפה לעזאזל את נמצאת bitch ?
