תמיד צחקתי על אנרכיסטים,
ולאט לאט אני קולט שאני אנרכיסט בתפיסה שלי ,
בסדר אז אנשים רוצים לשמוע אייל גולן ושרית חדד ולעבוד במשרות יום המחורבנות שלהם , לא ליצור לא לעשות , לחזור הבייתה ולראות האח הגדול ,
יש להם אישה או להן יש גבר, יש להם סקס, והחיים פשוטים וטובים , לטוב ולרע, אחרי הכל כולם חיים ככה לא ?
וזה בסדר ברמה מסויימת כי הכל צריך להיות הכי פשוט שאפשר אך לא פשוט מכך , כך טען איינשטין (בהחה שהוא צדק)
כולם צורכים חשמל מים , אכול , מזהמים את כדור הארץ עושים מילואים משחקים לידיהם של תאגידים וממשלות , ולידיהם של המעצמות שמתכתשות זו בזו על מנת להחזיק במושכות הסוס הדוהר שלו אנחנו קוראים עולם.
ואף אחד לא עוצר לרגע לשאול שאלות -
כבר מזמן היו יכולים לחנך את כולם לחשיבה יוצרת ויצרתית ,
כבר מזמן היו יכולים להפיח בכולם רוח יצירה ועשייה ,
אבל העולם זקוק לחופרי שוחות , ולשרברבים , ולמנקים , ולמפמפי דלק , והעולם זקוק לנערים ונערות אחרי צבא שיגישו להם אוכל במסעדות, אחרי הכל אם רובוטים היו עושים את זה, לא היית יכול להרגיש טוב עם עצמך על כך שמישהו משרת את עצמך , קשה לתפוס תחת על רובוט , אחרי הכל אתה חושב שאתה יותר חי ממנו, (האמנם? )
ואז אני מוצא את עצמי בתחרות הדקטלון ואני קולט כמה פשוט להניע מגנט במרכז סליל מגנטי , וכמה פשוט לייצר חשמל ,
אם ע"י שפך של נהר , או ע"י איסוף קרני שמש, או ע"י מיחזור ל זבל או ע"י רוח , אין סוף לאופציות, אבל אנחנו ממשיכים לחרבן את העולם כי הכל פשוט ,
יש אנשים עשירים שמחזיקים במיליארדים וממנים את הממשלות ואת המלחמות שאנחנו נלחמים, כי ממשלות צריכות לסחור בנשק, וישהו צריך להתעשר, ואתה צריך ללכת למילואים כי אתה דור 8 בארץ , (וזה צודק, אין צודק מללכת ולהילחם בשביל המדינה שלך)
אבל ראבאק !
למה ממשיכים לחמש אותם ? ולהעביר להם כסך ?
למה לא מחנכים גם כאן וגם שם לחשיבה יוצרת ? לחיים - לחדוות החיים ?
למה לא מחליפים לאנרגיה ירוקה ?
למה לא עוסקים מספיק במחקר ומתיישבים על מאדים ועל הירח ?
כי זה יקר - ועדיין בגדר ניסוי , ולמכור נשק זו דרך בטוחה אל הרווח.
היכולת להיוולד לתוך עולם מסויים, ולהיטף במשך כמעט 25שנה בזרם ההמונים , "עושים ככה כי ככה זה" ,
ואף על פי שגננות מלמדות כבר בגן הילדים את מטבע הלשון "ואם כולם היו קופצים מהגג , גם אתה היית קופץ ?"
היכולת להטיל ספק , ולשאול מדוע זה ככה ?
היכולת לומר - שאולי אפשר גם אחרת , ושהעולם לאו דווקא פועל בצורה הנכונה , היהגדולה, לכן אני מבודל , לכן אני מבין שאני לא מרשה לאנשים להתקרב אלי , לכן אני מבין שגם אם אני לא שונה עלי לראות את עצמי כשונה, למרות שברור ל שזה לא מבחיה, אני פשוט אני, אני לא מחפש להיות אחר, אני פשוט אחר,
לא אני לא נהנה מהדברים הללו - לא אני לא יודע למהאני לא נהנה מהאח הגדול ומתונות של מדע בדיוני אני כן ,
לא אני לא יודע למה ללכת "למגדלור" עושה לי פשוט רע, ולרדת למטה לסטרסקי לשמוע את הגיטרות ואת הברמן עם הכרס מריץ דאחקות על הבמה הפתוחה כן משעשע אותי,
אני לא יודע למה אני לא מרוצה מהדרך שבה העולם פועל, אבל אני פשוט לא מרוצה מהדרך שהעולם פועל.
אבל היכולת...היכולת לחשוב אחרת , היכולת לראות את מה שאיננו קיים וליישם , היכולת לחקור, כל ארכיטקט עליו להיות מדען , על כל אדם רווזיוניסט עליו לראות את עצמו כמדען , בעל חזון ובעל רצון , לשנות , להפוך את המציאות, להוציא את חזונו מהכוח אל הפועל .
אם היינו הולכים בדרך הזו שוב ולא היינו מנסים לסובב את המגנט הראשון מסביב לסליל המתכת ולהמציא את החשמל זה לא היה קורה,
אם היינו הולכים בדרך הזו שוב , ולא היינ מביטים דרך זכוכית מגדלת אל התא החיידק , אם לא היינו שופכים עליו פניצלין , אם לא היינו מנסים לצאת מכדה"א לירח , אם האחים רייט לא היו קמים ואומרים שהם רוצים לעוף כמו ציפור...
הגדולה היא להגיע לשטח שלא נחקר ולהתעמת איתו.
"המעז מנצח"
סין רוסיה וארה"ב מתחרות בינהן על אחיזת המושכות של הסוס הדוהר , כדור הארץ , והן אינן בוחלות באמצעים , הן יחפרו בורות באדמה וינסו לשים מקלות ברגלי הסוס הכל על מנת לעלות על גבו ולדהור - ולאחוז במושכות , אך עליהן לשים לב שהן אינן הורגות את הסוס בדרך , מאחר וברגע שיפול , כולנו ניפול.
ועל מה בסה"כ כולם רבים ?
אחרי הכל הקיצוניים הם מעטים , אבל אלו בוחרים לחמש את אלה ע"מ לערער עוד קצת את מאזן הכוחות.
במקום לעסוק במחקר ולפרוץ אל הכוכבים.
בד בבד , בין מלחמת עולם אחת לשניה לשלישית שאני מקווה שלא תבוא ,
אני נוסע למכללה , לומד לחשוב ארכיטקטורה,
ואני רואה את הדמות היוצרת הזאת, באקמינסטר פולר ,
ואני מבין אטאט שעל ארכיטקט להיות מדען , ולהבין מה החברה צריכה,
אל לו לספק מבנים , עליו לספק תרבות , עליו ליצור תרבות , עליו לחקור ולבדוק כיצד מרכז אוכלוסיה מסויים מתפקד ומה הוא מחפש, מרמת משאבי האנרגיה שעליו לממש, ועד רמת בילויי הפנאי שהאדם הקטן מחפש.
אחרי מלחמת העולם ה II ,כשנותרו מילונים מחוסרי בית ורעבים.
באקמינסטר פולר יצר דגם ראשוני של בית סטנדרטי למשפחות , בעלות סבירה, ברמת עבודה סבירה שכל אחד לדבריו מסביב לגלובוס יכל לבנות ולממש לעצמו,ף
באקי לא חיפש להתעשר, הוא לא חיפש לחיות בווילה נוצצת זהב ויהלומים,
כל מה שהוא חיפש היה פיתרון לכלל המין האנושי שהיה זקוק לבתים לאחר המלחמה.
אם הייתי יכול היום לבצע עבודת מחקר כבר עכשיו ,
סליחה, ברגע שאמצא את הזמן להתחיל את עבודת המחקר שלי, אין לי ספק שהיא תתמקד בתנאים הקיצוניים שסובבים את צדק , גנמיד, הירח , ויתר הכוכבים במערכת השמש, ועל הארכיטקטורה שיכולה להתקיים שם,
הגזע האנושי צריך לפרוץ לכוכבים על מנת להמשיך להתקיים,
העולם הזה ניהיה צפוף מיום ליום, והקרח הולך והופך לדק יותר ויותר,
מתישהו כולנו עלולים ליפול
לפני 15 שנים. 8 באפריל 2009 בשעה 16:59