מבזבז לי את הזמן.
אני לא יודע מה אני רוצה וזה עולה לי בזמן , אני יודע מה אני רוצה ואני רת אל המטרה ומרוב ריצה אני כבר מתעייף ,
מנסה להתייעל ,
עוד שבועאחרון ודי , שבועיים להגשה סופית לפרייקט , שבוע חסר שינה מתקרב , ואני אחרי 2 לילות חסרי שינה, כוס של יין אדום וחפיסת סיגריות ,
אויש כמה שבא לי לפתוח חלון ולעשן עכשיו , אולי אני אצא החוצה כדי לעשן.
מצגת מטופשת לרכיבי בניין , פרט בניין , עוד תרגיל בפיסיקה, ושבועיים אחרונים לסטודיו , במקביל עבודה, חברת פרסום רוצה פיילוט ואני צריך לשבת לכתוב.
הזמן אוזל , רגע אחר רגע, מחליק בין האצבעות ,
אני ישן אני ער, אני אוכל, אני שותה עוד קפה , כותב, עובד לומד, ישן יוצאף מעשן , מדבר לעצמי על מנת להבין את הסיטואציה,
וכרגע הסיטואציה היא כזו שיש ריצת מרתון בת שבועיים, המסך יורד בתום אותם שבועיים ועלי לרוץ , או לשב בצד,
ומאחר ואני לא מאותם אנשים שיושבים בצד , אני אלך לרוץ מהר ככול שאוכל.
בלי פאניקה ,
Dugles Adams.
לפני 15 שנים. 6 ביוני 2009 בשעה 21:13
