בקצב הנוכחי בעולם הנוכחי מסתבר שזו משימה לא פשוטה, כולם לחוצים כולם רודפים אחרי כסף , מנוחה, אושר ,
נוחות , כולם מחפשים משהו, מג'גלגים בין הדברים , בין לימודים לעבודה לזוגיות לבדידות לנוחות לרגיעה להתרגשות.
כשאתה חושב על זה לרגע, החיים יפים , אנחנו הם אלו שמסבכים הכל.
יחד עם העבודה ויחד עם הלימודים ויחד עם החברים ,
אנחנו אלו שבוחרים להעלות הילוך ולהפוך את הכל למסובך יותר, ומורכב יותר ,
להוסיף קצת דרמה
להוסיף קצת קומדיה,
טוב נו - בצדק , אחרת היה לנו יבש.
ANXIOSY PARNOIA
זו כנראה מחלה לכל החיים ,
אני לא בטוח אם אני מתנהל בהילוך גבוהה כי אני רודף אחרי משהו או כי אני בורח ממשהו,
אני לא בורח משומדבר,
אני רץ אחרי מספר מטרות ,
טוב לי ,
תהרגו אותי אבל בין כל החרא שיש פה , פשוט טוב לי.
והחיים פשוט יפים, כן בין כל חרא ,
ומי שלא מוכן לקבל את זה ומכריח את עצמו לסבול להתענות ולהוסיף עוד לרמת המורכבות של חייו , זו 'זבשתו' ,
כשהייתי ילד חשבתי שככול שרמת הדרמה והדיכאון גבוהה יותר כך רמת המורכבות והבנת החיים גבוהה יותר ,
אבל החיים קצרים מדי בשביל להעביר אותם בדיכאון וביסורים עצמאיים,
כל שנותר לנו הוא לצחוק.
תרגיע
לפני 15 שנים. 27 ביוני 2009 בשעה 11:48