המסע של חתולה והייטק

המון זמן לא כתבתי לה ולכם. לא ברור ממש למה. אני טיפוס מאוד ורבלי והכתיבה זורמת לי מאוד. קל לי להוציא דברים החוצה. וזה לא שלא היה לי על מה לכתוב (המוןןן) אבל איכשהו לא הייתי פנוי לזה, רגשית כנראה. האמת גם עכשיו לא מרגיש לי לגמרי מחובר אבל אני זורם עם זה (גילוי נאות – הקטע הזה נכתב בחלקיקים לאורכם של כעשרה ימים).

אז מה קרה? קצת עייפות החומר. הייתה לנו חוויה מדהימה ולקחנו לעצמנו קצת זמן לחשוב מה אנחנו רוצים הלאה. עדיין לא לגמרי מגובשים, אבל מתקרבים לשם בכמה ראשי חץ שמאגפים מטרה, ובעצם כמה מטרות.
בינתיים לקחנו לעצמנו קצת חופש, למרות שלגמרי לא נחנו. הספקנו לארוז, לעבור דירה ולארגן את החדשה. הספקנו לחגוג יום נישואין, שלושה ימי הולדת ולסיים שנה עם ילדים בכל המסגרות.
אני הספקתי להיות 4 פעמים בחו"ל ב-7 שבועות, ובאמצע להכניס עוד איזה סטרפטוקוק לגרון (ולא, זה לא מגומי שחור). היא הספיקה להתעייף מאוד (כנראה היינו צריכים לגייס איזה נשלט או נשלטת לעזרה), להישפך, לעבור תאונה קלה ולהתגעגע (ולקבל מוזה לסיפורים מדהימים שכתבה ופרסמנו).

בקיצור – היינו עסוקים, באנדרסטייטמנט. רק לקרוא את זה מעייף אותי ותאמינו שבמציאות זה בכלל הרבה יותר גרוע (להסתובב כמו זומבי בעבודה ולהכפיל את כמות הקפה מרמז על המצב).

ומה עשינו בינתיים – התלבטנו וחשבנו. יצרנו כמה קשרים חדשים מעניינים מאוד ואנחנו מתחבטים ביניהם. העמקנו קשרים עם אנשים יקרים ואהובים כל-כך, עד כדי שלאחרונה ממש לא פוגשים את החברים הונילים שלנו. יש משהו כל כך נוח בלהיות משוחרר "ואתה" בחברת דומים, שגם שיחה על הא ודא נעימה וקולחת, וקל כל-כך לשלב בנון-שלנט נושאים שלא היינו חולמים להזכיר בשיחה עם הונילים.

באיזשהו מקום אני מתגעגע לונילים, למרות שמקנן בי חשש שאולי משהו בהם קצת "ישעמם" אותי עכשיו. אנחנו נוסעים צפונה עם זוג כזה השבוע, מישהו שהוא חבר ותיק להרבה שיחות עמוקות ומעניינות, זוג שיש לנו עימם המון היסטוריה גם אם מדובר בסשנים של D&D מהעבר (ושוב לאכזבתכם ללא כל גומי שחור וכאלה). יצא לנו להיפגש איתם לפני כחודשים, אחרי שהסערות שלנו התחילו. היה כיף כמו תמיד, ובכל זאת, משהו בפגישה ההיא היה פתאום דווקא הפחות מוכר.

בקיצור – אנחנו קצת בחופש, ב-Offtime. כמו שאומר השיר "Gone till November" (טוב, הרבה קודם). אנחנו לא ממש מתנתקים, אבל גם לא ממש מחוברים. עוד 15 ימים לספטמבר....

ועכשיו, כמו רמבו – סרט הזיעה על המצח, הזיעה נוצצת, המקלעים בהיכון. חופש – אנחנו באים!!!!

הרבה מדברים על הצורך של עבד במלכה, שתשלוט בו ושיעריץ אותה. כמעט לא מדברים על הצורך של המלכה בעבד, על אהבתה וחיבתה כלפי העבד שלה וההזדקקות שלה לנוכחותו בחייה.

* * * * *
התכנסות לילית דחופה. היא זו שהוציאה את בורדו מהבית. לראשונה מזה זמן מה היא בחוץ, בשעת לילה מאוחרת. מלווה ע"י שפחתה, הולכת אחריה ומוודאת שהכול כשורה. הן נוסעות לביתה של "הגדולה". "הגדולה" ידועה כאספנית כרונית של עבדים ושפחות, לכל אחד יש יעוד משלו, וכל אחד מהם משרת אותה באהבה ונתינה. ביתה הפך לאבן השואבת לתוכה את כולם.
ה"גדולה" זימנה בדחיפות ישיבה לילית.
הסיבה: אחד העבדים הותיקים הודיע שהוא עוזב.
כולן נסערות. לא מבינות מדוע אחרי 10 שנים של "עבודת קודש", תחת שרביטה של ה"גדולה" הוא עוזב. איך קיבל החלטה כזו? מיהו שיחליט דבר כזה? אותה אף אחד לא עזב! היו שהועזבו או הלכו ותמיד על ארבע חזרו. את זה כולם יודעים.
האחת סיפרה שמצא אהבה, האחרת סיפרה שהוא חולם על משפחה, השלישית אמרה שאינה מבינה
וה"גדולה" שתקה ושתקה.....היא כעסה, רתחה.
"זמנו אותו אליי" היא פקדה.
כעבור רגע הוא נכנס לחדר והופתע... למולו עמדו 5 מלכות לתפארת שמחכות לשמוע מוצא פיו.
הוא השתחווה, ה"גדולה" הניחה את ידיה על צווארו והרימה אותו מאוזנו.
"מדוע אתה עוזב?" ירתה לכיוונו.
"כי ברצוני למצוא אחת, יחידה".
"הגדולה" הרגישה את חמתה בוערת. העיפה לו סטירה חזקה "אני האחת והיחידה" התרגזה בקול גדול.
"נכון, ברצוני לחיות בזוגיות." "הגדולה" הרימה את קולה "זו אינה תוכנית כבקשתך! זו תוכנית כבקשתי! אתה חיי בעולמי" היא קימטה את מצחה....ואחר לחשה לו "אז....אתה מדבר על אהבה?" שאלה בהיסוס "כן מלכתי היחידה".
"הגדולה" הסתובבה ומהחדר יצאה בסערה. שיפחתה אחריה בצעדים קטנים. הוא נשאר עומד כמו לולב באמצע החדר ולא ידע מה לעשות, לא ידע אם מותר או אסור. המלכות חגו סביבו במעגל. מסתכלות, בוחנות, את ציפורניהן נועצות והוא זז ממקום למקום, הן בעיקר שותקות. שתיקה רועמת, כועסת. לכל אחת ריח משלה שצף ועלה באפו, האיפור מעטר את פניהן הלבנות, לבושן צמוד ושחור.
האחת חשבה לבעוט, השנייה לחנוק, השלישית לשרוט, כמעט לחרוט אות קיין לזה שמעיז את ה"גדולה" לעזוב. בורדו על הכסא התיישבה ובשקט סימנה לו לבוא.
בצעדים מהססים הגיע והתיישב על ברכיו למולה, רועד מפחד וחרדה.
"הוצאת אותי מביתי בשעה כזו מאוחרת, גרמת למהומה.....המינימום שאתה יכול זה לנקות את מגפיי". אמרה והורידה את ראשו למטה לכיוון מגפיה. הוא הריח ריח עור חדש, משכר את נפשו מעונג. לשונו החלה ללקק את עקבה והיא הורידה את הכפפות מידיה המטופחות.
היא נעצה את ציפורניה בתוך שכמו ושרטה את גבו. הוא עיקם את פרצופו והמשיך ללקק את מגפיה. היא החליפה רגל ולשונו הבריקה את המגף השני. בהינף רגל היא התרוממה והנחיתה את רגלה על גרונו ראשו נמחץ לרצפה. הוא החל נחנק ופניו התעוותו בשל חוסר החמצן.
"מי שמע דבר שכזה! עבד שעוזב את מלכתו....זהו עבד לא מחונך, לא כראוי" אמרה והרימה את רגלה מגרונו. הוא נשם. בליבו הודה לה. היא התהלכה סביבו כמו מרחפת...חושבת, מחשבת לבסוף היא התיישבה וסימנה בידה.
שיפחתה הגיעה וישרה אותו לעמידה. הוא עמד מולה בתחתונים. היא הושיטה יד לצד וכעבור רגע הונח בידה שוט. כעבור רגע הוא הונף גבוה כל כך ונחת על אשכיו.
הוא התקפל.
המלכות האחרות התיישבו, מתבוננות, צופות. בורדו קמה ממקומה והחלה מפליאה בו את זעמה. התחת שלו התכווץ והוא תמך עצמו בכסא שמא ייפול. הוא נשך את שפתיו ועיניו דמעו. בתוכו צרח מכאב אבל ידע שהיא צודקת. הוא לקח לעצמו חירות שאסור לו לקחת. "אחר" נשמע קולה לאחר רגע נדחף לידה שוט המקל. ההצלפות בערו בעורו. סימנים אדומים החלו להופיע באחוריו. אגלי זיעה צצו במצחה.
"עזרה" אמרה. שיפחתה הורידה ממנה את המעיל וחשפה מחוך שחור מבריק ומכנס שמבליט את רגליה הארוכות. "תתרומם" פקדה.
אשכיו התמלאו והזין ניסה לעמוד בחוזקה. הוא נלחץ לתוך הכלוב בו היה נעול.
"אני צריכה מפתחות!" פקדה. שפחתה הושיטה לה מפתח. "פתחי אותו שאוכל להתרשם מהחוצפן."
הוא כל כך שמח להשתחרר מעט, מגע ידיה היה נעים על עורו החשוף. מעט הפעמים שזכה למגע כל כך עדין ומתחשב.
השחרור גרם לו להקלה. בימים האחרונים הכלוב העיק עליו וגרם לו לאי נוחות רוב הזמן. היא התבוננה באשכיו המגולחים והזין שצמח פתאום למעלה. היא ידעה שהמראה מגרה אותו אבל לא ממש התעניינה בכך.
"תארזי אותו, ניקח אותו" קבעה בורדו.
חיוכו נמחה בבת אחת. הוא זכר את המוניטין שיצא לה כמלכה עקשנית. שפחתה החלה אוספת את דברי מלכתה. בורדו ישבה על כסא המלכות, מציתה סיגריה ארוכה, ממתינה, מסדרת את בגדיה וכפפותיה. על אותו כסא תמיד ישבה מלכתו. בורדו התבוננה בשתיקה רועמת בשפחתה הקטנה מפזזת אנה ואנה. לפתע נכנס ארגז ענקי לחדר. בורדו יצאה. עכשיו הבין הכול.......
הוא החליף מלכה.
הוא מובל כחפץ בתא המטען, ערום ומפוחד. מה היא תעשה בו?
כעבור מס' מטרים. הרכב נעצר. היא יצאה מהאוטו וסימנה לנהג שיפתח את התיבה.
הוא יצא מתוכה כמו נולד שוב לאור. קרניים ראשונות של אור בוקר חמים ומלטף צצו מעליהם.
שפחתה הגישה לו תיק.
"....אל תחזור...אם כן זה לתמיד..." אמרה לו בנחישות וחזרה לאוטו.
השפחה הסתכלה בעיניו וחייכה "היא האהבה שלי מלבדה אין לי כלום!" אמרה והלכה.
הוא נשאר לעמוד באמצע הכביש. בקרחת יער, עירום.

היא נכנסה למסיבה.
היא הגיעה לבד...כבר שנים היא לא לבד.
תמיד הוא איתה, צל שהולך לצידה. ממושמע לבקשותיה, מזדרז ללכת לפניה או מאחוריה. מחזיק לה את התיק, את היד, עוזר, תומך, מוליך אותה....לאן שתגיד לו.
הפעם היא לבד. חברתה באה לקראתה. ומאחוריה עמד מישהו מעברה. ליבה קפא. היא הרגישה איך הדם עולה לראשה. ידיה מתחממות, גל של חום פרץ בין רגליה.
הוא מחזיק ויסקי ביד מחייך לה והיא נאלמה.
התקרב אליה "את פה!" שתקה.
"הגעתי בגללך......באתי להחזיר חוב"
"אתה בטוח?" שאלה, התגרתה בו.
"כן, כאן ועכשיו" ענה בביטחון. פנתה אליו ועיניה האפורות ננעצו בו.
"אמיץ אתה..... נחיה ונראה"
הסתובבה ונעלמה בין כל האנשים.
הוא המשיך לעמוד שם ותהה בינו לבין עצמו מה כבר יכול להיות?!
כעבור רגע הרגיש שהוא נמשך בצווארון חולצתו....המשקה ניתז, הוא נגרר לאורך החדר....הוא ראה את מבטי האנשים המבוהלים הסתכלו וריחמו עליו. הם היו מופתעים בדיוק כמוהו. החולצה חנקה אותו וכל הסיטואציה הלחיצה אותו.
לפתע החל להתגלגל במדרגות וכל שריריו מנסים להתגונן. הוא נחת על גבו, גופו כואב.
פתח את עיניו וראה אותה במגפיה השחורות, עומדת מעליו...מחזיקה קפה ומחייכת. עיניה נעוצות בו "קום, הגיע הזמן" צוותה עליו.
קם בקושי, הלך אחריה מבולבל, כואב, מטושטש....עקביה דופקים ברקותיו.
עוברים דלת ועוד אחת.....היא נעמדת מחייכת ובהינף ברך מכניסה לו אחת.. מדויקת. הוא מנסה להתקפל היא תוקעת את רגלה בצמוד לשלו. "חתיכת חוב צברת יקירי" היא לוחשת לו "היום זו פעם אחרונה שאני גובה חוב באיחור.....אתה עוד תתחנן אליי". היא תופסת את ידו ברכות ומכניסה את האצבע לפיה מלקקת ספק מוצצת אותה כמו סוכרייה. הוא מרגיש את אשכיו מנסים להתרומם....הכול כואב, בוער.
היא מלטפת את ראשו וידיה מעבירות בו חשמל.....הוא התגעגע כל כך לידיה הרכות, הקשות. היא מושכת בשערו קלות וראשו נוטה לאחור. היא תופסת בגרונו....הוא מרגיש את ציפורניה נעוצות בעורו. לשונה מלקקת את אוזנו. נשימתו נעתקת ממקומה, הוא שומע את נשמתה, מריח אותה, כל כך קרובה...הגעגועים מציפים אותו.
הוא שומע רחש חלש מאחוריו. היא משחררת ומתרחקת. היא מסתכלת בו....בגדיו תלויים עליו ברישול.
"עכשיו אתה נראה טוב יותר בעיני....תתפשט"
"פה בכניסה...הגזמת" היא מחייכת "כאן ועכשיו" עיניה רשפו עליו וקולה השתנה. הוא החל להתפשט מולה...ידע שכל רגע מישהו יכול להיכנס....הוא יהיה חשוף.
עוד לפני שסיים כשמכנסיו מושפלות. היא הצמידה אותו לקיר וקרעה את חולצתו. הושיטה את ידיה לאשכיו הוא נרתע. היא החזיקה בהם חזקה ומשכה בהם למטה, הוא פער את פיו כמופתע "רגע" לחשה לו. מתיישבת מולו, חולצת מגפיה בתנועה מלכותית, ידיה מטפסות במעלה ירכיה, הרימה את שמלתה והפשילה מעליה את הגרביון. היא קרעה אותו לשניים. היא ליפפה אותו בחוזקה על אשכיו ואת החלק השני דחפה לפיו. הוא הרגיש בהם קשורים, מתנפחים וידע שהזין שלו עומד חזק.
נעלה את מגפיה וטיילה עם עקביה על אשכיו בועטת בהם. הם נעים לכל הכיוונים. הוא מתנועע באי נוחות. וצופה בתחתוניה מציצים בין רגילה. הם מתחרה, שקופים.....ריחה עולה עד לאפו.
היא התרוממה, הסתובבה, הרימה את שמלתה ונצמדה עם התחת הענקי שלה לביצים האדומות, הרועדות שלו. הוא צפה איך היא מזיזה אותן מצד לצד והרגיש את הזין שלו מתפקע. טעם הגרביון בפיו גרם לו לבחילה.
הדלת נפתחה ליבו החסיר פעימה, הוא עטה הבעה מופתעת, היא חייכה למראה הזרה. לחדר נכנסה בחורה צעירה. הוא היה נבוך, רצה להעלם, חש בושה, השפלה בערה בעצמותיו. שתיהן עמדו מולו מסתכלות, בוחנות, בודקות את אשכיו הקשורים והאדומים ושותקות.
"מה את אומרת עליו?" מלכתו שאלה.
"קצת קטן לטעמי" היא לא התבלבלה.
"נכון...מה היית עושה איתו?" קצב ליבו החל לפעום מהר. הן דנות בנוכחותו במימדיו הקטנים. חיוך של השפלה עלה על פיו, ריח הגרביון הציף אותו.
"תולה מפתחות" הצעירה גיחכה קלות. כעבור שנייה הוא הרגיש חוט נקשר לכיפת הזין ועליו משקל המפתחות..... הם התנענעו לצדדים ומשמעים קולות של...מפתחות. הוא מחזיק לה את המפתחות.
היא התקרבה אליו ונעצה את ציפורניה בפטמותיו והחלה מסובבת אותן להנאתה. גרגור חנוק עלה מתוכו...מעונג, כאב. זוג ידיים נוסף נתן מכה למפתחות המתנועעים בין רגליו. הוא מנסה להתרכז ולחוש את ציפורניה, חש שהכול כבד לו. הצעירה הלכה והוא נשאר לעמוד עירום מול מלכתו.
לפתע חש מגע קר. פתח את עיניו ומלכתו מעבירה קרח על פטמותיו. הן מצטמררות, מתכווצות. היא מלקקת בלשונה הקרה את כיפתו הקשורה. גל קור מתפשט באיבריו, הוא נרתע.
היא חשה טיפות ראשונות יוצאות ממנו....חייכה לעצמה.
"אני איתך סיימתי" התרוממה למולו. הוא פגש בשדיים הגדולים שלה צמודים לפטמותיו.
מה?????? הוא מלמל וריר נוזל מפיו.
"אמרתי לך שבסוף הערב תתחנן" הודיעה.
"אבל..." הוא פוער את פיו ופתאום הכול משך, כאב. כל שריר בגופו צרח.
"את משאירה אותי כך" מלמל
"כן עכשיו תתלבש, תתארגן, תעשה טובה תחזיר לה את המפתחות והכתפייה"
הסתובבה ונעלמה.
המום, נזכר שידיו אינן קשורות כמו שכל הזמן חשב.
חשב......כמה היא מדהימה....כאן ועכשיו.

"אני יכול לגעת בעצמי?"
"לא."
פשוט. טבעי מאוד. לא מנומק ועם זאת כל-כך החלטי.
אני מתחכך בגופה העירום, מרגיש את זקפתי המיוסרת מקבלת חיים משלה, מנסה למצוא מזור באחוריה הרכים, הלבנים, הכל-כך מזמינים. הקצב גובר והתשוקה כמעט מכריעה אותי. אני כל-כך רוצה אותה, חושק בה, להתפלש, להשתפשף, להזדיין. לגמור.
היא עדיין בגבה אלי, בטוניקה אדומה ומאווררת, ישבנה העירום מופנה כלפי, קורא לי אליו. הקצב גובר, ואני מרגיש שאני עלול לגמור אם אמשיך כך. איני זוכר את הפעם האחרונה שהגעתי לרמת ריגוש כזו מחיכוך בלבד, ללא מגע "יד אדם" או גירויים חיצונים. באנחה גרונית נצמד אליה בחוזקה... ועוצר. זה היה אתמול בבוקר.

עכשיו שישי בלילה, אור לשבת. 3 בבוקר. כבר חמישה ימים שאני "מלא" ולא מורשה לגמור.
זה התחיל בשני בלילה. מלכתי ואני השתעשענו במיטה והיא ציינה בפשטות שהלילה אני לא גומר ונלך בקרוב לישון. וכך היה, על איברי הזקור ואשכי המגורים מסשן CBT סוער.
בשלישי השתעשענו לנו במשך זמן מה ועזרתי לה לענג עצמה. הצטוויתי לאונן בספירה עד 10, תוך שאשתי מפרטת באוזניה כמה חשוב לה עינוגה ורצונה. לאחר שתי ספירות הרימה מלכתי את התחתונים שלה ושלי, טפחה קלות על איברי התפוח וציוותה עלי ללכת לישון. ניסיונותי לשנות את רוע הגזרה נתקלו בחיוך אכפתי ובמשנה סדורה. "כשאתה לא משוחרר ולא גומר, אתה ממוקד, מפוקס. בי. אני אוהבת אותך ככה. ועכשיו הולכים לישון", טפחה לא-קלות על אשכי הדואבים פעם פעמיים, והסתובבה לצידה השני.

בחמישי בלילה היינו שוב במיטה.התחלתי להתחכך בירכה החלבית, החמה. ניסיתי לרמוז לה, שאולי ..., להזכיר את מקומי. אבל היא לא הייתה כל-כך בקטע.
"אפשר להתמזמז ולהשתעשע אבל בתנאי שאתה לא גומר" חייכה את חיוכה המלאכי. בעיניים קרועות הסכמתי, ספק קיוויתי שאולי לאורך השעשוע דעתה תשתנה. היא הוציאה את האצבעון ובאצבעות מיומנות פשקה את שפתייה, חושפת את גבעתה הנפוחה. אז היא כן מגורה מכל זה!

"תתחכך, אבל אל תפריע ואל תזיז אותי" נשפה. נשמתי נעתקה לה עת גופה התקמר קלות, אות לריכוז בו היא נמצאת. בריכוז ועיניים עצומות, פירטה באוזני חלק מהשינויים אותם נחיל על החוויות העתידיות שלנו, כאשר מהותם העיקרית היא בקשתי להיות בשליטתה. "הגבולות שלך יהיו הגבולות שלי במידה וזה מה שתרצה. Be careful what you wish for…" פלטה בנשיפות עת גופה המשיך להתקמר, האורגזמה מתקרבת במהירות. אני מגביר את קצב חיכוכי בגופה, ללא אפשרות לכוון את עצמי, נזהר שלא להפריע לריכוזה.
אני מריץ בראש תסריטים, מרגיש את הדופק ברקותיי. הגירוי שלי מעביר אותי למקומות אחרים, רחוקים, שונים... ואני כל-כך קרוב, ונזהר. כל-כך חושק בזו לצידי, והיא – האלוהית שלי – קרובה, חובקת, עוטפת אך בכל זאת לא מושגת... וכשיגיע הרגע לבחור – לא יהיו בי ספקות.
אני פוקח את עיני והיא צמודה אלי, מחבקת את ראשי, אוספת אותי לחיקה. הריכוז שלי לקח אותי למחוזות רחוקים, והיא מחזירה אותי אליה. אנחנו נרגעים וזורמים לשינה...
"אני מתלבטת אם לפנק אותך מחר בלילה ליום הולדתך, או להשאיר אותך חם עד אחרי הנסיעה שלך השבוע" היא לוחשת. בגמגום קל אני מודה שאעדיף לקבל את מתנתי "במזומן" 😄 ... והיה לי את כל היום לצפות ללילה, במיוחד אחרי הבוקר שהוזכר לדלעיל...

* * * * *

עדכון בוקר –... השבוע המדהים הזה נגמר מצוין, והזדכך לסשן מדהים עם הציפורים שנגמר בתרועה רמה... אני שוכב באפיסת כוחות, וכאבי שרירים (זכר לתנוחה בה התאמצתי יותר מכל) וראשי ריק.. טאבולה ראסה.
תודה לך אשתי היקרה, על המתנה המדהימה... יותר מכל ההפקות שלי גם יחד. אוהב אותך.

בעלי, אהובי
עברו חלפו להן 10 שנים.
מקפלות בתוכן הרבה רגעים.
היו שמחות, מתנות, התרגשויות גדולות.
ימי הולדת, מסיבות, ימי נישואים וארוחות.
היו גם עצבים, כעסים, ריבים והתפייסויות.
תמיד באלבומים...כולם מחייכים.
דווקא הרגעים שלפני הם הכי שווים.
רסיסי חיים ,חוויות, טעמים וריחות.
את כל אלה עברנו בכמויות.
אם לא הייתי בטוחה, עכשיו אני כבר יודעת
להיות נשואה לך זו העבודה הכי "משגעת".
שעות מאומצות, ללא תנאים, בונוסים או העלאות שכר "מדהימות"
הרים של כביסות,
כלים בכיור,
נעלים פזורות בכל "חור".
2 ילדים בבית מתרוצצים.....בקולי קולות צוחקים ומשחקים.
כמו לכל עבודה גם בזו יש יתרונות לא מעט.
אין צורך לנסוע באוטובוס או לחפש חניה כי ה"עבודה" ממש קרובה.
קרובה לנפש, קרובה לגוף......גורמת לי תמיד לחיוך.
אני מרגישה עטופה במיליון נשיקות, "ליקוקים", חיבוקים חמים ונגיעות
עוד לא דיברתי על האמון, ההקשבה והתמיכה ללא סייגים.
היכולת לחלוק, לשמוע ולהישמע מבלי לפחד מהרגע הבא.
לדעת שהשמיים לא נופלים אם טועים או מתבלבלים.
אנחנו והילדים על המיטה קופצים, מתגלגלים, מדגדגים
עושים הרים מהשמיכות פוך וצוחקים.
אלו הרגעים החשובים שמצטלמים
בזום אחד....מנציחים.
כן ככה זה אצלנו במשפחה....דברים נעשים מתוך אהבה.
האהבה שלך אליי אינה מובנת מאליו,
היא מלאת בתשומת לב, רגישות בכל שלב.

אהובי היקר
אישי המוכשר
במלות 10 שנים וטבעת על היד.
אני שמחה שבחרתי בך להיות ה"אחד".
מזל טוב לך בעלי.
אני שמחה שאתה "שלי".
החתולה

עקב הערות על חיבור נושאים ותחושה של פוסט עמוס במיוחד, פיצלתי את הנקודה הזאת
מהפוסט שמתחתיו. שניהם חדשים ואתם מוזמנים לקרוא!

* * * * *

עוד קצת רשמים, חוויות ותובנות מהמפגש:
ראשית, באמת היה מהמם. היה משהו מאוד מיוחד בכל הרעיון והקונספט של גבר אחר שנוגע באשתי ואף חודר אליה. המבט הבורק שלה בעיניים, החיוך הרחב שלה לא הותירו מקום לספק כי היא נהנית מהחוויה שלה.
ההכנות שלי לחוויה היו במספר מישורים של עבודה עצמית. מישור אחד היה הציפייה – זו פנטזיה ששיחקנו איתה זמן רב, ולהעביר אותה למציאות היה פשוט מרתק. החתולה היתה מוכנה ברמות על והייתה מרוגשת מאוד וזה היה פשוט הרגשה מדהימה ומציפה לאפשר את החוויה, להיות איתה שם ולתת הכל בכדי לקיים את החוויה כפי שרצינו אותה.
בשני מישורים אחרים נרשמו תצפיות מעניינות: הקנאה וה"השפלה". החוויה הייתה בהחלט צפויה לעורר בי קנאה ברמת עוצמה זו או אחרת. האמנתי שאוכל לקזז אותה עם חווית "ההשפלה", משהו במהותי כנשלט עם עניין מסוים בחוויות קוקולד (וזה נושא אחר שאני מתחבט בו כעת).
הדבר הבאמת מעניין שקרה הוא שהקנאה הייתה מאוד מוגבלת (אולי בגלל הרצון העז לאפשר ולתמוך בחוויה) וההשפלה לא הורגשה, ככה שלא ממש היה צורך לקזז.
לא הרגשתי מושפל, הרגשתי שותף מלא לחוויה מסעירה. זה די מפתיע בהתחשב בקונטקסט, אבל אולי הוניליות היא זאת שמיתנה והעלימה את התחושות. אין לי ספק שפריטה על נימי הפנטזיה במיטתנו תטיס אותנו אל מחוזות אחרים, שונים מהותית מאלה שהיינו בהם בזמן אמת.
אז בניטרול קנאה עזה ורגשות השפלה, נותר בעיקר להעניק וליהנות. ואת זה חברים, ועוד איך עשינו.

רק שבוע עבר מאז אותה חוויה מדהימה ומטלטלת שעברנו, שבוע קצר, אך נדמה כאילו זה היה לפני זמן רב. כשאני מסתכל על החיים שלנו, קשה לי לזהות את הזוג הבורגני היושב בד' אמותיו, מכונס בתוך עצמו ומחסל סדרות טלויזיה ברצף (אנחנו ממש אוהבים "גריי", מקפלים כביסה עם "אחים ואחיות" ברקע ומתחילים להשתעמם קצת מ"אבודים" אם כבר שאלתם).
אז לא הפכנו לחיית מסיבות פרועה (בכל זאת צריך לארגן סיטר לילדים ובשעות הקטנות זה לא תמיד פרקטי) אבל בחודשיים שעברו מאז התחלנו את החיפוש יצאנו ובילינו בערך בשביל חצי שנה אם לא יותר. כמו פרח המגלה את השמש, נפתחנו לעולם, הכרנו המוןןןן אנשים (כמה זוגות נפלאים שיכולים (אם לא כבר הפכו) לחברים טובים, וגם לא מעט אנשים אחרים), יצאנו, בילינו ורקדנו (אני לא זוכר את הפעם האחרונה שחזרתי ממסיבה ב-4 בבוקר, אפילו כשלא היו לי ילדים).
אנחנו לא ישנים מספיק (כי רוצים להספיק כל כך הרבה) ולמרות שאנו מגדירים את עצמנו כחיות לילה אנחנו מתחילים להתפרק קצת בקצוות, גם מחוסר שינה ואולי מ"עודף" סקס (טוב אין ממש "עודף" כי זה דבר שקשה לקבל מספיק ממנו, ובכל זאת רמת המיניות שלנו עלתה פלאים לאחרונה ולא שהייתה נמוכה מלכתחילה). זה מתחיל לתת את אותותיו בשרירי המין היפה, שנשאל לאחרונה אם עבר לעסוק בפעילויות אקסטרים למיניהם.

בקיצור – המון תלונות (אשתי אומרת שאם אני לא מתלונן אז משהו ממש לא בסדר איתי) אבל לצד זה אהבה וזוגיות חזקות מתמיד וכן מוי מוי כיף. (ואיפה גב' לופליטו הצעירה כשצריכים אותה...)

בתור החלק המיושב יותר בזוג, התהליך חולל בי פלאים. אני מרגיש פתוח יותר, משוחרר, פחות ביישן ונבוך מבדרך כלל (ומי שמכיר אותי יודע) והאושר שמציף אותי (ועולה על גדותיו) עוזר לי מאוד גם בהתמודדות עם קשיי היום יום. התחושות מדהימות.

ומצד שני – יש גם קשיים, ומאוד סובייקטיבים. הצורך לתמרן ולסנכרן "שקרים לבנים" גובה מחיר, גם מהמיומנים שבינינו (עם הרבה נסיון בסיבוני לקוחות הייטק זועמים). לתאם עמדות, לבדוק, לשקר ולהסתיר את החיים ה"כפולים" – לפחות אנחנו עושים זאת יחד. מעניין איך עושים זאת אלה שבתוך זוגיות ומסתירים את כל זה מהצד השני.
ישבנו בשבת בערב עם זוג חברים טובים מאוד (זוג שאנו חושדים קלות שיש בהם מן העולם הזה פה ושם), ונילים בגדול, ולמרות שהערב היה כיף ומהנה וזרם, משהו מהחשמל הזה שזורם דרכנו בחודש ומשהו האחרונים לא היה לגמרי שם. התהייה הזאת, החופש והרצון לשתף את החברים הונילים בתחושות ובחוויות שלנו (והאם להגביל זאת לחוויה או לשתף בכל העולם שלנו כפי שמשתקף פה בבלוג), הולכת ותופסת לה נפח. קשה לדעת מי יקבל זאת ומי יתפוס לו מרחק....

* * * * *

בשישי היינו במסיבה הראשונה שלנו. בעבר היינו מספר מועט של פעמים בדנג'ן אך אני לא ממש מצאתי את עצמי באוירה המנוכרת, בעוד החתולה ביקרה שם מספר פעמים נוספות ולא יספה.
בשישי היה שונה מאוד. חיכינו למסיבה בקוצר רוח, הוזמנו ע"י שני זוגות והתקבלנו בזרועות פתוחות ע"י המארגנת (לא שכחנו, תגידי מה לבשל לארוחה) שלקחה מידינו את המאפים פרי מטבח החתולה.

התחלנו את הערב בבליינד דייט (החמישי או שישי שלנו בחודשיים האחרונים, אחרי שלי אישית לא היו כאלה אי פעם) מוצלח עם החברים החדשים שלנו (אוהבים אתכם הרבה) ובהגיענו למסיבה נפגשנו עם החברים הקצת יותר ותיקים שלנו (שאותם אנחנו אוהבים מאוד והתחברנו עמוקות) שהכירו לנו עוד אנשים חדשים ומעניינים.
המוזיקה של דיאבלו הייתה פצצות (אולי גילנו המופלג אפשר הנאה מושלמת מאותם להיטים אשר פיזזנו ברחבות השנבו כחיילים שטופי הורמונים) והשתייה והחופשיות הרבה הייתה מעולה. כחובב מגפים מושבע ופטישיסט ותיק ריירתי לי רבות בהשתאות והנאה מרובה.

חזרנו הביתה ב-4, הלכנו לישון ב-5 אחרי ויסות חרמנות קצר, והתעוררתי ב-7 עת האברג'יל הקטן החליט שנגמר לו אצל סבא וסבתא והוא רוצה שסבא ייקח אותו הביתה לפני הטניס. בגיל 36 אני לא ממש בנוי לשעתיים בלילה, ולמרות שניסיתי להיות הגיבור אני עדיין עייף יומיים אחרי (מה הפלא עכשיו כמעט אחת וחצי ואחרי שכמעט נרדמתי פעמיים בעבודה היום אני עדיין יושב לכתוב לכם).

בקיצור – בליינים של ממש. ופתאום גם לא מעט חברים חדשים, המאפשרים חופשיות וזרימה.

היום יום נישואינו העשירי (הזמן פשוט עף כשנהנים) מוצא אותנו במקום שונה מאוד מאשר מלפני מספר חודשים או שנה. מקום חזק, מקום אוהב, פתוח בשקיפות ובטוח בעצמו. אושר גדול... במיוחד עם חתולתי לצידי (ומעלי :-)). מזל טוב!

פתאום הרגשתי שה"גבר" משנה תנוחה. הוא מעליי, ידיו עוטפות אותי. תחתוניו ירדו, אני מבינה שבכלל לא שמתי לב…מתי הוא הספיק? אני מביטה בזין שלו וחשבת לעצמי הנה הפנטזיה שלי הופכת למציאות. גבר אחר עומד לזיין אותי. כשהייטק פה מביט בי. השולטת שבי מציצה החוצה, בודקת, בוחנת ואני מזכירה לעצמי שהפעם רק הפעם זה אחרת. הפעם אני מובלת. לא קובעת את הקצב, לא קובעת את הטון נהנת לרגיש רכה, נעימה, נשית, אני מוסרת את עצמי לידיהם של שני גברים.
ה- גבר שלי מביט בי, עיניו בורקות בחיוכו נותן לי תחושה טובה. אני מונחת בין זרועותיו של גבר אחר. לפתע הרגשתי את רגליי מפוסקות ויד גברית חזקה מעסה לי את הדגדגן. זה התחיל נעים, עגול רך והפך להיות חזק, אינטנסיבי, ממוקד ועוד יד בצבצה וחדרה לתוכי. מפלסת לה שביל אל תוך הנרתיק שלי. היא מביאה איתה תחושה של חום, חרמנות, גל של תשוקה עוטף אותי. גבי מתקער ונשמתי נעתקת. העוצמה הפתיעה אותי כל כך. אני מרגישה רטיבות חמימה בין רגליי.
ה"גבר" אוחז בצווארי, מנשק אותי, דוחף את לשונו לפי וחוקר אותי. הוא מונע ממני להביט למטה. המגע התחיל להשפיע ושריריי התקשו והתכווצו הרגשתי שעוד שנייה אני מתפוצצת, רגליי החלו לרעוד, הרגשתי את רקותיי דופקות ונשימותיו של הגבר החדש מעליי. לאחר שנייה כבר לא יכולתי התכווצתי סגרתי את רגליי בחוזקה כששתי הידיים לא מוותרות נעלתי אותן על ערוותי החמה, בין רגליי ונשמתי חזרה לה. הגבר הסתכל עליי במבט נעים, רך. והייטק חייך. כן זה הוא שהיה בין רגליי. רק הוא יודע איך אני אוהבת את האורגזמה שלי.
התרוממתי לעברו של ה"גבר" נישקתי אותו ליטפתי את פטמותיו והרגשתי אותו נענה לי. עכשיו רציתי אותו רציתי עוד…עכשיו רציתי זיון. אני רוצה זיון.
עבר רגע וחדש שאל אותי איך את אוהבת …..בלי להתבלבל עניתי "דוגי". הסתובבתי….עוד לפני שסיימתי הרגשתי את הזין שלו מפלח אותי. חודר אליי, עמוק, חזק, ממלא אותי עד שלא נשאר מקום. כובד משקלו עליי, ידיו מטיילות על גופי. הייטק הסתכל בי ושלח ידיו אל פטמותיי ורציתי אותו כל כך. רציתי את שניהם בתוכי.
התחושה הייתה מדהימה…גבר יחיד ומיוחד…חוויה מסעירה שתחילתה בפנטזיה וסופה…נו אתם כבר יודעים….!

****
הערב הסתיים, חזרנו הביתה לפרטיות שלנו.
החוויה לבשה עננה נעימה תחושת אושר אפפה אותי. במקלחת שמתי לב עד כמה הדגדגן שלי נפוח, רגיש ואני חמה וחרמנית. חיוך מתוק התפשט על פניי. ידעתי שאני את הערב שלי לא סיימתי.
בדרך החוצה מהמקלחת החמה, חזרתי להייטק שלי. הוא מנשק, מחבק, מלקק אנו נסחפים לזיון סוער על הספה בסלון. במגע קל אני מגלה את איברו זקור לקראתי, מחכה לי. רק לי. הוא מושיב אותי מעליו והכול יוצא החוצה באנקות בנהימות בחצי צעקה בסופה אנו שכובים אחד בתוך השני, מונחים כמו שבלול.
דמעות בעיני….כל הפחד שהיה נעלם. גיליתי אותו בין זרועותיי והוא…..הוא רוצה לגעת בי. עיניו מבריקות ודמעה הנוצצת מהן. אני לוחשת לו "תודה זו המתנה הכי יפה שקיבלתי ממך ליום הנישואים שלנו".
בלילה נרדמנו כשהייטק מניח את ידו בין רגליי על ערוותי המגורה, התפוחה, המלאה כמו עוטף אותו בחום….
מחר יום חדש.

אישה, חמוקיים, שפעת שיער אדמוני, שד כבד ויפה, מחייכת מאושרת. רואה אותה משתקפת בראי. מעט על צידה. רואה אותי משתקף בקצה המראה, ללא פנים. רואה את ב' צמוד אליה, מאחוריה. רגלו מעל ירכה הצחורה וידו על צידה.

היא על גבה. עירומה. שדיה החלביים קוראים לי כתמיד. אני מתקרב אליהם, מכניס את פטמתה המתקשה לפי. היא שולחת ידה אל איברי העטוי בתחתונים וידה השניה לאיברו של ב'. בפעם הראשונה אוחזת באיברו של אחר, גם אם מעל תחתוניו. חיוך שובב עולה על שפתיה ועיניה מתרחבות בספק שעשוע, ספק הפתעה.

עומדת. שיערה ממסגר את פניה המלאכיים. יפיפיה. בידה סיגריה צחורה, מעשנת בניחותא, באלגנטיות מלכותית. ב' מאחוריה, צמוד, מלטף, מחזיק במותניה. אני מסתכל מעט למטה, שכוב על צידי על המיטה. "זה בדיוק מה שאני אוהב לעשות" מעיר בשקט, בחיוך.

חיוך. החיוך שלי אליה, החיוך המדהים שלה אלי. חיוך רגוע, מאושר, מסופק. חיוך של ילדה שקיבלה מתנה נפלאה. מפעים לראות אותה כך. ערב מדהים.

* * * * * *

היום התחיל בפרפרים. מה פרפרים? כאבי בטן. הילד העיר אותי בחמש והייתי מעוך כל היום. מדברים חטוף, מתרגשים יחד. שנינו נסערים לקראת הערב. לה קצת כואב הראש. אני תוהה ביני לביני אם אנחנו ממשיכים קדימה. הרצון העז וההחלטיות שלה מושכים אותי הלאה, מאותתים על רצונותיה.

בבית, אורז קונדומים ואת האצבעון שלה. לא בשבילי הקונדומים. מוזר. מכין בקבוק יין ופותחן, היא מביאה קצת שוקולדים, נרות. ממש פיקניק בחיק הטבע. גם דיסק רקע. "קינקי לאב" How appropriate. בצימרון, מפזר את הנרות והיא מציתה סיגריה. ב' נכנס.

לאור הנרות ואורה הכחלחל של הטלויזיה, רואה את ב' מעסה את גבה. באיטיות, בחושניות. כולם עדיין לבושים, אך עד מהרה הוא מנסה לחלוץ את שדה מתוך המחשוף והיא מסירה את חולצתה. מאבדים את פריטי הלבוש. ב' רכון על שדיה וחזה, היא שולחת ידה אלי, מושכת אותי אליה, קרוב.

היא מתנשקת איתו, נשיקה מלאה, סקסית, בעוד אני מלטף את ירכה, מרגיש את איברי מתקשה לו מתחת לתחתון. הערב אני אדון לעצמי ועם הזקפה הזו זה בהחלט יהיה שימושי. רואה אותם מתמזגים להם, היא שומרת על קשר עין, מחפשת מגע. אני הגב שלה, המשענת. מריח את בושם הנערות עליה, מעורב בריח אחר, זר. כמו אותו ב', שיונק את פטמתה. "אהובי" היא אומרת מחייכת. "זו המתנה הכי נפלאה שקיבלתי".

ב' מצויד היטב. החלטנו במודע שלא להתפלש בנתונים גופניים בתהליך ההחלטה ואנחנו בהחלט מרוצים. סיבוב ראשון קצר. הוא לובש קונדום וחודר. אני רואה אותה מחייכת, מרוצה, תוהה עד כמה החוויה תטלטל אותנו עד סופה. קולות העונג שלה מושכים אותי חזרה, אני מלטף ומעסה את רגלה, משתדל לשמור על מגע מבלי להפריע. הסקס נעים, לא כוחני, מתחשב. אני מאונן על ירכה. שרירי נרתיקה החזקים עושים את העבודה והיא "חולבת" אותו. מחייך בגאווה. התותחית שלי. "תודה אהובי" החיוך שלה ממיס אותי. אני כל-כך רוצה אותה, לחבק אותה, להכיל אותה. אשתי הנפלאה.

יושבים במיטה מדברים. היא שעונה עלי ואני מלטף אותה. הוא בצד המיטה. מדברים בשקט. שיחה נעימה. אין יותר מדי מבוכה. בהחלט בחרנו נכון. זה בדיוק מה שרצינו.

הולכים על סיבוב שני. בהחלטה פנימית משאיר את עצמי לבית, לפרטיות שלנו. היא מלבישה אותו הפעם. אני רואה בתקרה את גבה מתקמר, ואת ראשה על בטני. היא בדוגי והוא מאחוריה, חודר חזק ועמוק. בקצב איטי, אולי מדי. הם מתהפכים וממשיכים. הזיון מעט מכני, מעט מרחיק אותי. אני חוזר לקולות הגמירה שלו ומעט אח"כ גם על שלה כשידו מסיימת את העבודה. היא מחייכת. מאושרת. אוהבת. אני אוסף אותה אלי. "איך אני שמחה שאתה רוצה לגעת בי. כל-כך פחדתי" נושמת.

נעמדת עם סיגריה. מלכותית, מלאכית. חמוקיה קוראים לי מעוררים את מפשעתי. הוא מאחוריה, חיבוק ליטוף אחרון. מתארגנים לתזוזה – יום עבודה מחר בכל זאת 😒 במיוחד לפני שהיא נרדמת אחרי חמש אורגזמות.

נוסעים הביתה בשקט. משוחחים על החוויה. שנינו נפעמים, מרוגשים. היא מתקלחת ולוקחת אותי לסלון. היא מטפסת עליי, ואנחנו מתמזגים לאחד. סקס חזק בתשוקה ואהבה. קצר וגרוני. אני גומר בקול, מפרק שלושת ימי המתנה וחרמון אל תוך גופה. אני מחבק בחוזקה ומתוודה על אהבתי. "תודה על המתנה, אתה הגבר הנפלא ביותר שיש" דמעות נקוות בעיניה ועיני לא נשארות אדישות. לופתים אחד את השני ברגש, בקולות חנוקים. אהבה. אמיתית.

ערב מהנה, מטרף, שמשאיר את שנינו על ענן – שלווים, ורגועים יותר מתמיד. בטוחים בבחירתנו של השותף ובטוחים בבחירתנו הקודמת, זו שעשינו לפני עשור וכמעט שניים. בשבוע הבא – יום הנישואין העשירי.
עוד תמונה מחיי נישואין.

אני יודעת על היום של אתמול כבר כמה ימים.
לאורך כל היום הייתי מרוגשת, בטוחה בבחירה, בטוחה בחוויה שאני הולכת לחוות. הפרפרים שבתוכי עפו.....לא, טסו לי בבטן והרגשתי את גופי דרוך. הצפייה הייתה כל כך משתלמת. כל הזמן ניסיתי להדחיק את הפחד שלי הצידה...(הפחד - שהייטק לא ירצה לגעת בי אחרי שגבר אחר נגע. מבחינתי זה מגביל לסוף העולם. אני אדם מיני ובלי המגע שלו חיי אינם חיים(אני יודעת שזה נשמע קיטשי, רומנטי ואתם צוחקים עליי) זו ההוויה שלי )

הערב התקרב במהירות. סף ההתרגשות שלי הלך והתעצם. כל היום פנטזתי, מלאת מחשבות (כאלה שמחממות) המזגן במשרד שמקפיא לי את הציצים באופן קבוע מרגיש כמו מאוורר קטן ליד הבערה בגופי. אני חמה, חמה, חמה...

נכנסתי הביתה בשמונה ישר למקלחת עמדתי מול המראה וניסיתי לדמיין את פניו של ה"גבר" (ב') כשיראה אותי ערומה. פעם ראשונה עירומה מול גבר אחר. העברתי יד על הצוואר, החזה, הפטמה, (שהזדקרה למגע יד רטובה) הבטן ומשם גולשת לדגדגן ומגלה אותו כבר מוכן. לא יודעת למה הופעתי כל כך. הדריכות הזו הייתה כל כך חזקה.

קפיצה לאמבטיה. זרם של מים חמים ואני מתמסרת, עומדת בגבי לקיר עם המים הזורמים מעבירה ידיי על הדגדגן ומגלה שיש לו חיים משל עצמו...הוא מוכן. הייטק נכנס ויוצא. מתגלח משתפץ ומאד מתרגש.
הוא חושב על הכול...נרות, קונדומים, מזומנים, סיגריות XL בשבילי, קולה בשבילו (אביר "פרידמן" שלי) הכול בתיק.

שולפת תחתון חדש וחזייה מדהימה שקניתי במיוחד. שמרתי אותם עבור ה"גבר" החדש. מן מתנה סקסית קטנה. התחיל טקס....אני לובשת -מתפשטת, לובשת- מתפשטת..... אחרי 5000 פעם מחליטה ללכת על חולצה מנצחת בעלת מחשוף נדיב ומחמיא במיוחד. (היא קוצרת שבחים כל פעם)

*****

הגענו למקום המפגש החדר מתגלה כנחמד. הוא מגיע קצת אחרינו.
מתחילים לפזר נרות, אני מציתה סיגריה, הייטק מסתובב לעברי ונשימתו נעצרת "אני מתרגש...מרגיש את זה בבטן" גל של חום מציף אותי, ברגע התגנבה לה לחדר תחושת סקס, תחושה מוכרת וידועה. אך הפעם מאד שונה. הסתכלתי סביבי.......סקס ונילי ראשון אחרי 15 שנה. אני מתחילה להרגיש חגיגית ומגורה.

הוא נכנס, נעמד מולי, מחייך בחום....הוא אומר "אם תרגישי לא נוח רק תגידי" אני די המומה אני בכלל לא מסוגלת להגיד נוח, לא נוח, הכול מעומעם...אני כן יודעת שאני רוצה למיטה. כל מה הצלחתי לחשוב הוא ואו........זו אני. אני באמת פה עומדת מול גבר אחר וחושבת איך בעוד רגע, בעוד שנייה אני אתמסר לו, למגעו אני אשכח את הכול ואתן לעצמי להיות בין זרועותיו, להריח את ריחו, להרגיש את מגע ידו והוא....... יחדור אליי, לתוכי.

שקט..........מתחילים! (פה מגיעה שקופית חסות)

מגעו חם, מגרה, אני מרגישה מחובקת הייטק לצידי, מלטף, מתמסר למגע ידיי, אני גונבת נשיקה ממנו כצידה להמשך הדרך.....הוא מופתע, עניו בורקות. מהר מאד הבגדים נעלמים אני הראשונה להיות עירומה (אני חושבת הכול או כלום) מרימה את ידיי ונותנת לשני הגברים במיטתי ללוש את פטמותיי, לגעת לחקור לטייל על גופי. אני פותחת את עיניי ומגלה מראה גדולה על הקיר אני מסתכלת על האישה הזו וחושבת .....WOW.

במראה משתקפות 3 דמויות שני גברים ואשה ביניהם. בידה האחת היא מלטפת את אשכיו של האחד ובידיה השנייה נוגעת ומרפרפת בציפורניה על כיפתו של השני שניהם מלטפים ומנשקים אותה גופה שרוע ומתוח כשהאחד מלטף את ערוותה והשני מלקק בלשונו את צווארה.