המסע של חתולה והייטק

תובנות של מתחילה...
ככל שהעמקנו את תהליכי ההתכתבות בעקבות הבלוג. היו כמה התכתבויות שחלקן עברו למסנג'ר, שיחות מייל ואחת שעברה לטלפון והגיעה לפגישה שהתרחשה ביום חמישי בערב במסעדה אינית בתל-אביב (עיר חטאים אהובה עליי במיוחד שאף פעם אינה נמה!)

מה היה מיוחד בבחור? אז ככה הוא חייכן, נאה, מנוסה מינית, חושפני, דברן. יש לו ולהייטק הרבה מן המשותף כגון: מקצוע, מקום העבודה, וגילינו כי שלושתנו חולקים מנהגי נהנתנות שונים כמו: אוכל, התייחסות לכסף, נסיעות לחו"ל ועוד. הוא התגלה כאיש שיחה קל, קומוניקטיבי, אכפתי, משכיל שבא בטוב עם המון רצון ומוטיבציה להראות לנו את דרכנו החדשה. אדם בעל פילוסופיה מינית מוצקה ודעות עצמאיות (בדיוק כמו שאני אוהבת....כי אז יש עם מי לדבר).

לטעמי החיבור שלו עם הייטק היה מיידי וחזק בעקבות נקודות חשיבה דומות ומגוונות. שמחתי לשמוע אותם משוחחים ביניהם על מגוון נושאים. זה נתן לי תחושת מרוצות ובטחון. צפיתי מהצד באינטראקציה. לטעמי זה הוריד את מפלס המבוכה האפשרית של הייטק (דבר שישרת אולי את המשך המסלול לקראת ה"חוויה".)

ניצלנו את הזמן שעמד לרשותנו (באדיבות הבייביסיטר) כדי לחבר את הקול לפנים, לדעות, לקטעי שיחות ולבדוק אם הוא ה"אחד". בסוף הערב יצאנו שלושתנו מהמסעדה כמו 3 חברים טובים שיצאו "רק" לארוחת ערב.

היו מספר סוגיות שעמדו על הפרק שאותן העלה בשיחת טלפון שקדמה לפגישה. אני לא ידעתי איך להתייחס אליהן. לא חשבתי כל כך קדימה. כל השנים הייתי עם הייטק – גדלתי איתו מבחינה רגשית, פיזית, מינית והדיאלוג הזוגי בינינו חשוב לי ומפרה אותי. כשבחרתי בשבוע שעבר לשתף מספר מצומצם של חברות בנושא ה"חוויה" שבדרך תגובתן הייתה:"את יודעת שעדיף לעשות את זה מאחורי גבו אבל אותנו ......לא מפתיע שבחרת לחוות את החוויה איתו ולא לבד.".

נחזור לבחור....כשיצאנו מהמסעדה הוא אמר לא פעם שהוא זקוק לכמה דקות איתי לבד. ניסיתי להסביר לו שאין מצב. התפתח דיאלוג.

ברגע אחד של שקט, כשהייטק הוציא את הרכב מהחניה.... הוא פנה ואמר "אם אני האדם שאת מחפשת אני זקוק לנשק אותך, אני רוצה לשוחח איתך, לשמוע אותך ללא הייטק". התגרתי בו ועניתי "נשק אותי פה מול כולם" (מאד מתאים לי – הכול או כלום....). הוא היה נבוך מהתשובה, ואני עמדתי בצד וצפיתי בו מתפתל בראשו איך לשבור את המבוכה. נראה כי הרגיש כלפי הייטק רגשי חברות עמוקים. היה לו קשה. אך זה היה הקושי שלו ולא הייתה לי שום כוונה לקחת את זה ממנו.

היה לי ברור לגמרי שאצטרך לשתף/לשקף את הסיטואציה שנוצרה ביננו להייטק והוא (יאמר לזכותו ולא להפתעתי הגמורה – חלק ממדיניות "חיה ותן לחיות" שסיגל לעצמו לאחרונה) השאיר את ההחלטה בידיי (נו באמת מה הוא חשב לעצמו....).

אני נאמנה להייטק כמעט חיים שלמים ואיני תמימה. לפעמים אנשים נוטים לחשוב בטעות שאני "חסרת ניסיון" בדיאלוג ובהתנהלות ש"בינו לבינה". מתוקף עבודתי אני מנוסה (לצערי) בעולם הפסיכולוגיה בגרוש, ומה שחשבתי אכן קרה. שנייה אחרי שנעלמנו מעינו של הייטק הבחור החל לנשק אותי, נגע, מישש, לחץ. וראשי צרח הייטק. (הרגשתי שהאיזון הופר, החוזה הופר....זה הפריע לי.) ידעתי שמה שאני מרגישה הוא גניבה. הבחור גנב מישוש...נגיעה. מה שלא הבנתי זה "למה?" הרי הכול היה מונח על השולחן. הוא קרא את הבלוג ושוחחנו, בדקנו, לשנו בלשוננו את כל הרעיון מתחילתו ועד סופו, הגדרנו גבולות (שלו ושלנו). הכול נעשה בזוג ואח"כ בשלישיה...אלו התנאים שהצבנו שנינו (הייטק ואני) - לחוויה.

נכנסתי לאוטו, שיקפתי את הכול להייטק. את דעתו......תשמעו ממנו (אם יבחר לשתף אותה איתכם).

עוד לא נסגר הקובץ של הפוסט הקודם שלי ואני כבר רץ לפוסט הבא. פה יש גם אקשן אז לאלה מכם שצריכים מגבת או קלינקס, תעצרו רגע ותביאו עכשיו.

מוצאי חג ראשון. הילדים כבר נשפכו, אנחנו יושבים ופותחים פרופיל. החתולה מאוד מדויקת ואנחנו מאוד מחוברים לגבי מה שאנו רוצים להעביר בו. קצר, ענייני מדויק. לו רק זה היה עוזר 😄

פותחים בלוג ומעלים את הפוסטים הראשונים. בחרתי לעלות רק 3 מתוך ה-6 שהיו ברשותינו. לא צריך להעמיס, כדאי לתת מרחב נשימה, אולי לקוראים להתרגל. גם להעלות קצת את הרייטינג...
הפניות זורמות באופן כמעט מיידי. מפתיע. מרגש. מחדש. צופים בטלויזיה ומרפרשים את הבלוג. די מגניב על הקטע של ההודעות הזורמות. נוצרים דיאלוגים ראשוניים, במיוחד לאחר ששמתי את המגף החום המדהים של מלכתי בפרופיל (אולי האהוב עליי – עקב גבוה אך פונקציונאלי, מעור רך).

למחרת בערב יצאנו עם זוג חברים. לה יש חבר חדש לחיים והכרנו אותו. הוא מהתחום שלי (הייטק) והשיחה שלנו קלחה. במקביל שנינו פזלנו אל בנות הזוג שישבו לאותו שולחן, ודיברו, שומו שמיים על הקטע של הצלע השלישית. בפומבי. במקום הומה ישבו אהובתי מלכתי וחברתה הנאה ודיברו על שלישיות וסקס וריגושים. ושנינו? מדברים על הייטק (באמת על הייטק. על העבודה לא עלי.. :-))) ופוזלים לשיחה שליד, מנסים לקלוט שביבי משפטים תוך שמירה על נון-שלאנטיות.. חוויה משעשעת, אבל אל תנסו את זה בבית.

אח"כ עברו למסיבה. רקדנו קצת (למרות הDJ הגרוע), שתינו מעט, נהנינו מאוד. מלכתי הייתה במצב רוח מרומם, השתחררה ועישנה לה בכיף מה שחירמן אותי למדי. היא הייתה כל-כך שווה וסקסית וקיוותי לאקשן בלילה שאכן הגיע, בצורה לא צפויה. ישבנו על הכלוב כשחזרנו ואני הייתי חם ללכת למיטה בעוד שהיא משכה עוד הודעות ועוד הודעות. דחקתי בה מעט להגיע למיטה והראתי חוסר סבלנות שכנראה לא הוערך.
כשהגענו למיטה היינו חמים למרות השעה המאוחרת והחל סשן CBT מיוחד מאוד. תוך דקות היא העמידה אותי ב-69 והורתה לי לענג אותה בזמן שהיא "מענגת" אותי בסשן מחרמן במיוחד על הזין והביצים. היא מושכת, מפתלת, מעבירה את הציפורניים ואת הלשון, מחדירה את קצה הציפורן... היא הייתה חמה ואגרסיבית יותר מהרגיל (לפי צווחות העונג והכאב שלי) ומעט אחר-כך הגיעה לאורגזמה חזקה ומספקת ממנה המשכנו הלאה.

לאורך יום המחרת (למרבה המזל הילדים קמו מאוחר ונתנו לנו קצת זמן להתאושש) עקבנו אחר ההודעות שהתקבלו גם בתגובה לבלוג (ולקטעים החמים שהעלנו בסופ"ש) והתחלנו בהתכתבויות עם כמה אנשים, גם על הבלוג, גם עלינו וגם כאופציה אפשרית למפגש. כל אותו יום היינו קרובים כמה שאפשר למחשב (או אני או היא), שותים את התגובות לכאן ולכאן. ולמרות חוסר השינה סיימנו את הערב בסקס מחרמן במיוחד בסלון, משחרר ושטוף הורמונים. היא עם הסיגריות שלה ואני עם החרוזים האנאליים, הפעם עליה (כהכנה למשהו שלא התממש). סקס נטו, חם ולוהט, חף משליטה ומלא בטיזינג (ציינתי כבר שזאת המומחיות שלה??). שומרים על אנרגיות גבוהות.

ביום המחרת עלו "יחסינו" מדרגה. פתחנו מסן ייעודי לטובת החיפוש שלנו ואף דיברנו בו עם שני אנשים "שהכרנו" דרך "הכלוב". היה מעניין מאוד ומיוחד ואף החלפנו תמונות עם אחד מהם. האם הוא יהיה האחד? אולי, אך הדרך עדיין ארוכה ומלאה בחתחתים.

השבוע שעבר עלינו היה מסעיר. ביום ראשון פתחנו לנו מסן וכבר באותו לילה ניהלנו שיחה ארוכה עם אחד מהאנשים שהכרנו בכלוב. שטחנו את רצונינו ואת משנתנו מולו, והרגשנו חיבור טוב מאוד איתו. ממש מישהו שיכול להפוך לחבר, מעבר לשותף פוטנציאלי להרפתקה. החתולה ואני ישבנו לאחר השיחה המעוררת וכל אחד פתח בפני השני את תחושותיו לגבי מטרותינו, לגבי ההמשך ולגבי אותו בחור. החלטנו שלא להחליט באותו לילה והלכנו לישון. שנינו היינו חרמנים אבל לא ממש במוד לסקס ולכן היא התגרתה בי מעט והשאירה אותי בוער. בבוקר התעוררנו מוקדם לפני הילדים, והיא ניצלה זאת למגע טיזינג נוסף. שאלתי אותה האם יפריע לה אם אני יאונן בהמשך ביום (בזמני הפנוי) – בד"כ אני לא שואל ומפנק את עצמי. החתולה אמרה שהיא מעדיפה שלא כדי לשמור אותי חם אבל היא לא מכריחה. מעין עינוי מנטלי מתקדם. לעשות או לא לעשות? זו השאלה...
מה שכן נשארתי חם וממוקד עליה בטירוף כל היום וכל הלילה. בלילה ישבנו שוב קצת על הכלוב. ענינו, דיברנו, התכתבנו... והרגשות התלהטו.
ואז החתולה אמרה: "אני עכשיו לא ממש יכולה לקיים איתך יחסים כרגע. לכן גם אתה לא אמור ליהנות בשלב זה ואני רוצה אותך חם עבורי". עוד יום? לפחות.
אבל אז היא הוציאה את המענג הקטן שלה, ויברטור דגדגן עוצמתי, וביקשה/דרשה לענג הפטמות שלה בזמן שהיא תענג לעצמה את הדגדגן. הכנסתי אחת מהפטמות של חזה המפואר לפי ועמלתי על עינוגן בהתאם לדרך שבה היא אוהבת זאת, תוך חיכוך איבר מיני ברגלה (גם כי זה כיף וגם כי ידי היו עמוסות שתיהן). מקץ דקות ספורות היא הגיעה לאורגזמה המיוחלת, סידרה את בגדי הלילה שלה, קיפלה את הויברטור והתארגנה לשינה. נשקה לי לילה טוב תוך ליטוף קל של איברי המיוסר
"אני ממש מרוצה מהניסוי המנטלי הזה" חייכה. והלכנו לישון 😒

למחרת יום עמוס לעייפה (ערב חג שני) עם בישולים רבים שהסתיים בשיחת טלפון מפתיעה, בסקס מטורף והכנה לפגישה עם בחור מהכלוב בחמישי. בפוסט הבא? יהיה דיסקו...

טוב אז עברו פחות מעשרים וארבע שעות מאז פרסום הפוסטים האחרונים שלנו.
קוראינו (אם אפשר לקרוא לכם כך 😃 עדיין לא צלבו אותנו בעקבותם....בקיצור אתם "מבינים וסובלניים".
אתמול בערב יצאתי עם חברות לארוחת ערב וקפה.
ישבנו 3 נשים שונות, חברות טובות, עצמאיות (שתיים בעלות עסק משלהן, בנפרד) אמהות לילדים, שלושתנו נשואות לבעלים מפרגנים, בקיצור חברות טובות. נשאלתי מה הדבר/הרצון הכי פרוע שאני מפנטזת עליו? עניתי במהירות הבזק "טיול לקאריביים בספינת האהבה. כזו ענקית כמו בטלוויזיה" אבל האמת שזו רק אחת מהפנטזיות שלי ולדעתי הפחות קשה לביצוע והיותר "רגילה". ישנה פנטזיה נוספת שמככבת כבר שנים בראש טבלת המצעדים שלי והיא... ביקור והתנסות במועדון דומה ההולנדי. מועדון שהוציא תחת ידיו את מיטב סרטי הפטיש וה-BDSM של תחילת שנות ה-90. אלו הסרטים שראיתי, חוויתי והושפעתי מהם הכי הרבה.

בפנטזיה שלי אני יוצאת ממכונית שחורה ומושטת לעברי יד גברית חשופה ומושכת אותי מחוץ לרכב. לעיני מתגלה בחור גבוה וחתיך שמוביל אותי לכניסה כשהוא לבוש בקולר שחור עם ניטים ושרשרת קשורה מאחור, תחתון שחור לחוץ על אשכיו. אנו פוסעים כמה צעדים, הוא יחף ואני כרגיל במגפיים....מתקרבים לדלת והיא נראית בעיניי רגילה, מסקרנת. ואני חושבת לעצמי שאולי התלבשתי יפה מדי למקום כל כך "רגיל" ומרגישה איך ליבי מאיים להתפוצץ מסקרנות, מצפייה. לפתע נפתחת הדלת. בפתח נעמדת גבירה גבוהה, כמעט ענקית לבושה במחוך שחור מעור ולו קשירה מקדימה שמוחצת את שדיה למעלה. היא לובשת חצאית ארוכה, שמקדימה קצרה עד ברכה החשופה ומאחורה כמו גלימה, הולכת אחריה. עיניה החומות שמאופרות כקפידה ממוקדות בי, שפתיה האדומות מלאות (כמו אלו שמלקקות דובדבנים בפרסומות). היא לא אומרת דבר, היא רק מסתכלת בי ממש נועצת בי מבט ואני עומדת מולה ונועצת בחזרה. היא עדין בוחנת אותי ומסתכלת על המגפיים המבריקות שלי מעור אדום ועקב כמעט סיכה. רק אז היא מחייכת אליי וזזה מהדלת, אני פוסעת פנימה ושומעת את הדלת נסגרת מאחוריי. מולי מגיעה משרתת קטנה ורזה כמו ילדה במדים מוקפדים ומושיטה לי כוס יין לבן כשראשה מורכן מטה. אני לוקחת את הכוס מידה ...והיא נעלמת מעיניי. אז מתגלה מחזה מדהים .

אנשים חולפים הלוך חזור נעלמים בחדרים השונים. משרתות במדים, עבדים מוליכים את מלכותיהם על גבם או מתהלכים על ארבע לידן. מלכות מוקפדות לבושות במיטב "האופנה". אני מתבוננת חושבת...."הגעתי לגן עדן" (ישנו משפט האומר שלכל אחד יש את גן העדן שלו...טוב זה שלי). אני פוסעת פנימה והיא לידי מחייכת ומרימה את ידה לקראתי...ההתרגשות שאוחזת בי כל כך גדולה. אנו פוסעות על שטיח בורדו, חולפות על פני דלפק הקבלה. אנו מגיעות לחדר גדול שחולק לשני חלקים. בחלק אחד של החדר כסאות סטייל לואי ה-14, כבדים עם ריפודים מפוספסים שמאחוריהם ארון זכוכית ובו מוצגים לראווה סוגים שונים של מסכות ושוטים שיוכלו לשמש את היושבים בפינת "המנוחה" הזו. בחלקו השני של החדר ישנן ספות במגוון צבעים ועליהן יושבות הגבירות ומשוחחות כשלצידן הנשלטים שלהן. שומרים, מגוננים, מסתכלים, מתבוננים מלמטה למעלה. מתפשטת בי תחושה חמה ורטובה.

בדרך כלל בשלב זה הפנטזיה מתחלפת כל פעם ומשתנה לי. נהיה לי חם ...חם...חם.

למען הסר ספק - הפוסט הזה של החתולה נכתב יומיים לפני זה שפורסם מתחת ואינו תגובה לו (כמו שהתחתון אינו תגובה לזה). אלה שני צדדים של אותו מטבע.

* * * * * *

הבלוג נולד מתוך החוויות שחווינו, הוא נכתב מנקודות מבט שונות שלי ושל הייטק ברגעים שונים של המסע. הייטק חשב שאם כותבים אז למה לא בלוג? שיכול להיות שאנחנו לא לבד? היו לנו כמה אופציות לפרסום בלוג כזה מכיוון שאנחנו אנשים פרטיים, הורים לילדים, שבמשך היום לובשים כובעים נוספים למעט אלו הסקסיים במיוחד. החלטנו לפרסם אותו באתר שהגישה אליו מועטה....ו....היה שקט....כצפוי.

אני מחשיבה עצמי לאדם כנה, פתוח, ישיר אך לא תמיד חושפני... כשהייטק פנה אלי ואמר שחסרות לו התגובות האנושיות ואולי ה"כלוב" הוא ה"מקום". קהילה שלמה שכול עיקר ההתעניינות בה סובבת סביב נושא אחד (זהו אחד האתרים שאנו עוקבים אחריהם כבר שנים). הרי זהו מסע לגילוי מיני בהגדרתו...אם כך האתר הזה הוא פלטפורמה מעולה לקבל תגובות כאלה ואחרות ואולי אפילו עזרה.☺ תמיד החשבנו עצמינו כחלק אינטגראלי אך שקט ולא מתבלט בקהילה הזו. חברינו הטובים ביותר שותפים לסודותינו ולאורח חיינו המיני. כך שזה לא ממקום של ביישנות חלילה או חוסר רצון להיות מזוהה ומקוטלג. זה פשוט ....אנחנו (כאלה מוזרים).

נחזור לנקודה....הנטייה הראשונה שלי הייתה להגיד כן. למרות שאני לא הייתי בטוחה (ועדין לא סגורה על זה סופית) שזהו המקום ה"נכון" לערוך בו מסע מהסוג הזה. החלטנו לשחרר כמה מהפוסטים לאתר וזכינו לכמות יפה של הודעות, הצעות והתעניינות. זה החמיא לנו וגרם לנו לפרץ של כתיבה (כזו או אחרת), סאשן מדהים שכבר עלה לבלוג ואחד נוסף מאתמול בלילה שהיה מיוחד ועוצמתי ביותר (שהשאיר את הייטק עם חיוך שלא יורד וסף חרמנות בשמיים ואותי מסוחררת קלות) וכמובן סקס מדהים. יחד עם זאת ניסנו להיות זהירים ולברור היטב בין כל הפונים מי שמתאים יותר לרצונותינו/לצרכינו.

ואני....מרגישה חשופה, עכשיו כולם יודעים מה אני אוהבת, מתי אני מחורמנת (בימינו כמעט תמיד..) איך אני אוהבת את הסקס שלי.. (אם בכלל), באיזו תנוחה, מתי זה הופך לסאשן ומתי זה מסתיים בחדירה....אז זהו המצב שלי כרגע.

רק שבוע עבר, אבל לפעמים יש תחושה שהחיים משתנים ללא הכר. כמו שהחתולה אומרת "לפעמים עושים צעד קדימה ופותחים דלת שאי אפשר לסגור".

את הפוסט האחרון (כרונולוגית) כתבתי לפני כשבוע. זה היה בצמוד להחלטה שלנו לפתוח בלוג אחרי האכזבה של החתולה מ"הילד". בניגוד אלי, שציפיתי אבל הנחתי שנלך בצורה מאוזנת ושקולה, האכזבה שלה מהעובדה שהפגישה לא התרחשה (ואפילו שבתיאוריה לא הייתה אמורה להוביל לכלום) וההתנהלות שלו הייתה קשה.
ניסינו לחשוב על רצונותינו ולחדד את ההגדרות. ניסינו להבין מה הלאה, איך ממשיכים מכאן (ואם בכלל) ואיך מוצאים את אותה צלע מדוברת (ואולי זוג, החתולה מציעה. יש בזה משהו שמקל על ההתנהלות אבל גם מכתיב דינאמיקה שונה לגמרי).
אחת ההצעות שלי הייתה לכתוב בלוג משותף על התהליך שאנו עוברים. כל אחד מצידו, שני צדדים לאותו הסיפור. החתולה התלהבה מאוד מרעיון העבודה המשותפת וכבר באותו ערב ישבנו לכתוב את הפוסט הראשון (שכבר קראתם כאן). ההתרגשות שוב עלתה לה מדרגה. החתולה אוהבת את הכתיבה שלי והיא מרגשת אותה. אין מחמאה גדולה מזו, שהרי לה אני כותב (אין לי בעיה שהקוראים האחרים ייהנו גם אבל אני כותב ישירות לאהובתי).

למרות הקרבה ותחושת ההשגיות הייתה נפילת אנרגיות מיניות מצידה בעוד אני עדיין בערתי בפנים. כל התהליך גרם לי כל כך לרצות אותה (To want לא To please), לאהוב אותה, לגעת בה כל הזמן. זה לא שבימים כתיקנם אין לי את זה, אבל מאז התחלנו ב"תהליך" אני כל הזמן במהלך שלישי. עוטף, אוהב, מחבק, דואג – ממש אימא אווזה.

למחרת בערב, ישבתי ובניתי לנו בלוג. החלטנו להרים משהו אישי בפינה חשוכה של הרשת. אפילו לא משהו שממש מוצאים בגוגל (את הפרופיל שלנו בכלוב מוצאים בחיפוש, את הבלוג הפרטי לא..). לקחתי אחסון חופשי ובניתי עליו בלוג של וורדפרס (זהו אין יותר סינית בבלוג) וסידרתי את כל הפוסטים שכתבנו עד אותו רגע (3 במספר). כשחזרה בערב הכל היה מוכן ומתוקתק והייתה לה הפתעה נעימה ומרגשת.

אבל היה לי חסר משהו. תגובה אישית, רציתי חשיפה, לצאת לאור, לקבל תגובות, הצעות וחיזוקים. לאחר דין ודברים קצר החלטנו לשבת יחד, לפתוח פרופיל ולפתוח את הבלוג שאתם קוראים. ועכשיו הכל היסטוריה עם מעל 1000 צפיות באיזה 4 ימים, ושטף הודעות מאסיבי שגרם לי להרגיש כמו מיקי מאוס בפנטזיה – שואב שואב שואב אך קורס מול צבא המטאטאים..

אנחנו בכלוב מאז יום חמישי ואנחנו לא סגורים שהוא הפלטפורמה הנכונה לחיפוש שלנו. פשוט צלע שלישית, לא שולט או נשלט (כלומר הוא יכול להיות אבל לא באותה חוויה שאנו מחפשים כרגע). אין ספק שרבים מכם מגחכים כעת לבחירתנו בכלוב, אך אני שמח לעדכנכם שיש גם יש מועמדים מתאימים וראויים כאן (ועכשיו בטח חלקכם מגחך עוד יותר).

הפונים מתחלקים למספר סוגים: הסתמיים (הודעה בסיסית ובנאלית), הסתומים (הודעה חידתית או סתם הזויה ברמות ללא קשר למציאות), האגרסיביים, הלא קשורים (פידבק כללי ושאר ירקות) והמציקים למיניהם. מתוכם הצלחנו לדלות בשלב זה כמה שאנו סופרים על יד אחת שפשוט מעניינים אותנו. הם יכולים להיות צלע פוטנציאלית או אפילו כאלה שהיינו יכולים להתחבר אליהם, אבל על אלה בהמשך.

מה שכן מעניין הוא התהליך. לרוב שנינו יחד עם הלפטופ בסלון או בחדר השינה, מתכתבים בשצף.
החתולה אוהבת להיות מנומסת, בעוד אני לפעמים יותר פרקטי ומעט ציני. היא מתעקשת לענות כמעט לכל הודעה (לחיוב, לשלילה או להמשך) בעוד אני ממיין יותר בזריזות.
התהליך החזיר אותנו לאנרגיות גבוהות ובשילוב סופ"ש מוצלח (גם בחסות הכלוב) שכלל סשן משובח ופעילות מינית ערה למדי נתן לנו תחושה שחזרנו אל הסוס.

החתולה מרגישה חשופה ולא בטוחה בצעד של פרסום הבלוג. מאידך היא מבררת לעצמה את רמת המוכנות שלה למפגש עם מישהו לא מוכר וחדש (לא כמו "הילד"). בכל מקרה – אנחנו בוררים לאט בתהליך מבוקר ודיסקרטי. על הסופ"ש הראשון שלנו בחסות "הכלוב" בפוסט הבא (אתם לא רוצים לקרוא מגילות ארוכות מדי נכון? מה גם שבפוסט הזה אין סקס, מה שמאכזב את קהל הקוראים).

החג עבר דיי טוב…משפחתי, עם המון אוכל מיותר וקלוריות. אני כל הזמן חשבתי על איך אני חוזרת לחיי ומשאירה את הסערה שהילד עשה בפנטזיות שלי וברגשותיי - מאחור. חשבתי שבחיים לא תהיה לי חוויה כזו בדיוק שתטלטל את עולמי כי הוא היה הראשון ועל אפקט הראשוניות דיברו כבר הרבה לפניי..

אני לא יודעת אם יש עוד מישהי שחווה את החוויה המדהימה הזו.

פתאום הבנתי שאני עושה תהליך הפוך. אני בזוגיות מגיל צעיר - זו החלטה שלקחתי מזמן. לכן לא הייתי בסצינות של דייטים, הכרויות כי תמיד היה לי את הייטק. הוא תמיד היה שם. עכשיו כשאני בזוגיות (ואפילו טובה מאוד ..טפו..טפו..טפו..) אני מוצאת את עצמי מנסה לצאת החוצה לחוות אנשים אחרים - אבל כחוויה זוגית. זה מדהים לאן החיים מובילים אותי.

הגעתי למסקנה שאולי הילד היה צריך להיות ה"שער" שדרכו הייתי צריכה לעבור כדי להגיע לתובנות שיש לי היום. מה הן? בבקשה…

1) הדבר הכי חשוב שהבנתי שאני רוצה במיטה שלי גבר ולא ילד.
2) אני לא יכולה להיכנס למיטה עם משהו סתם. הוא צריך להיות מושך, אסטטי אבל לא
החתיך של השכבה….כאלה אני אוהבת להשפיט (ואז אני לא אוכל להתאפק..)
3) אני צריכה קשר אכפתי בסיסי עם ה"זיון שלי". שיהיה איש שיחה סביר.
4) בא לי לנסות משולש סקס שוויוני (למרות שבימים כתיקונם אני השולטת, היחידה במיטתי.) מה שמביא לאותי ל..
5) אני לא אכניס שולט אחר למיטתי. לא כשולט.
6) אני כן ארצה לשוחח איתו לפני כדי להכירו אבל לא יותר מידיי.
7) בקטנה מהמקום האנוכי שבי: אני מעוניינת שהגבר יענג אותי ולא את הייטק (משמע אין מגע מיני עם הייטק...הוא רק שלי שלי שלי..)
היום אני יודעת מה אני מחפשת וזה כבר לא אותו.

הייטק עדין עם אנרגיות סוערות והטמפרמנט המיני שלנו כבר לא תואם אבל אל דאגה כשאני מגעיה ל"שם" עם המגפיים השחורות שלי על עקב סיכה, שמגיעות עד הברך, הסיגריה והמחוך האדום…….תאמינו לי …אני 100% "אני שם".

"תכין את הסלון."
שלוש מילים סתמיות, עם משמעות כל-כך מחשמלת עבורי. בהתניה כמעט פבלובית אני מזדרז להכין את הסלון לבואה של אישתי/גבירתי/מלכתי. לרוב מצורפת להצעה/הנחיה גם הוראה זו או אחרת שתלמד על טיב המאורעות שעתידים להתרחש בסלון. האם מדובר בסשן? בסקס סוער? או שאשתי חושקת בסיגריה לפני או תוך כדי..

"תכין לי את הזין השחור ואת אחד מזוגות המגפיים. לבחירתך"
הממ, פוטנציאל עצום לסשן ייחודי. את הזין השחור קנינו פעם מתוך רצון לחזור לחדירה אנאלית והוא מלווה ברתמה איכותית שתחזיק אותו במקום. מה שכן, הוא בינוני פלוס בגודלו והשתמשנו בו בעיקר עליה (אם כדילדו ואם כשאני חוגר אותו מעל שלי, לזיון ארוך וחודרני במיוחד) ולא עלי. יש משהו מגרה להיות בעלים של זיין שחור גדול J (למרות שהוא היה הגודל הבינוני קטן באותו הדגם) ואני שמח על כל הזדמנות שהחתולה נותנת לי לזיין אותה איתו. גם חודר עמוק יותר, גם לאורך זמן, גם מרחיב אותה מעט וגם מרגיש מחרמן להרגיש את הזין שלי מנסה להתמתח ולגדול מתוך לרתמה שלו כשאני חודר אליה ומפיק ממנה קולות מרגשים.

בחירת המגפיים לעיתים מעט מורכבת. אני אוהב את כולם, אבל יש כאלה שיש לי אליהם יותר סנטימנטים. יש משהו מרגש בתחושת עור או גומי חלקלק שמלטפים את הזין שלי וננעצים בשק האשכים. יאמי.
כפי שאמרתי, להכנת הסלון יש חלק חשוב במה שיקרה אח"כ. אני פורש מגוון צעצועים ואביזרים בכדי שלא אצטרך להביא אותם אח"כ ולגרום למלכתי לחכות זמן מיותר.

"תביא גם את נוזל הסיכוך". בום. זקפה אדירה ומרוגשת. היא הולכת לחדור אלי???!!!

כמה שאני מרותק ומחסיר פעימה לראות את אשתי לבושה בחוכמה לעבודתה בבקרים, לראות אותה "בבגדי הסלון" (עם או בלי משהו סקסי ומגפיים) לבי מאיים להתפוצץ לו. הפעם יש ביגוד סקסי מרגש, מגפיים ייחודיים מגומי (אחת הרכישות הטובות שלנו), ומגוון אביזרים רחב, כולל הזין השחור. וכפי שאתם יודעים – אקדח במערכה ראשונה חייב לירות בשלישית…

היא מציתה סיגריה ומתיישבת, סוקרת אותי ואת שורת האביזרים, לא מפספסת פרט. נראית מרוצה עת היא מושכת בפיטמותי, מרימה אותן עם ציפורניה האדומות-דם. לא אוהב עישון ולא עישנתי מימיי, אבל המראה שלה עם סיגריה מחרמן אותי יותר מהרבה דברים אחרים. הדרך הנשית מלכותית בה היא אוחזת את הסיגריה בקצה, שואפת בתנועות מדודות וברורות. כוח טהור ומתפרץ. היא חמה מאוד מכל השבוע המחרמן ומהסרטים שצפינו בהם קודם מהאוסף שלנו. היו כמה מהם שפשוט "פגעו בנקודה" בהתחשב בשבוע המרגש והטעון שעברנו, ושנינו חמים מאוד.

לובשת כפפות סאטן. מגען על גופי גורם לי לצמרמורות קשות ושילובן יחד עם הפלוגר שוט הוא לא פחות מתענוג צרוף. הן מטיילות על גופי, מושכות מלטפות מסעירות ומרגיעות את המקומות הבוערים בהם נחת השוט. אני על ארבע בדוגי, נשען על הספה, ומעבר לצריבה יכול להתרכז רק בדבר אחד – מגפיי הגומי האדומות הייחודיות של החתולה, עם העקב הגבוה והשפיץ שאני יכול לראות בין רגליי.

היא מסובבת אותי ומתחילה לשמן אותי באיטיות ויסודיות. זמן רב עבר מאז הביקור האחרון של אצבעה במקום ואני קצת "סגור". היא סבלנית ומאופקת, כמו יודעת שאני אפתח את שעריי עוד מעט. היא משמנת את הדילדו (נזכיר – הלא קטן) ומתחילה להתאמן בהחדרתו. אני מרגיש שוב את אותה מלאות מרטיטה בשיפולי הבטן התחתונה ואת הזין נוטף נוזלים שקופים בכמויות מסחריות. הדילדו לא קטן וכנראה מגיע עד לאותה נקודת עונג מיתולוגית.

לבקשתה, אני מסייע בהלבשת הרתמה ומתכונן במעט פחד לחדירה הראשונית. קצת גדול אמרנו לא? איזה כאב ולהט מתוק… כל כך מסעיר. אני מרגיש כל חדירה ואת הפתח מלא ומתוח. אנו מחליפים מספר תנוחות כולל לנסות לרכב עליה. לא עשיתי זאת בעבר אבל הפעם הרגשתי מוכן. משקל גופי לחץ את הדילדו עמוק פנימה והרגשתי אותו בבירור בבטן התחתונה. עיני קרועות לרווחה כשאני מסתכל אליה רואה את הריכוז שלה בחדירה העדינה אך נוכחת, מנסה לקחת את זה לאט כדי לא לפגוע אבל נחושה להגיע עד הסוף. ואני? כולי נוטף ואסיר תודה. כמה זמן עבר. איזה עונג מדהים ובלתי צפוי!

כשסיימנו את החלק האומנותי אני נשלח למקלחת זריזה וניקוי. אני חוזר, וצופה בה מהצד בשקט עת היא יושבת ערומה, רגל על רגל נעולה במגף מהסרטים, מעשנת לה בשקט. אני כורע לרגליה, ומניח את ראשי על ברכה. האושר והאהבה מציפים אותי ואני רק רוצה לחלוק. היא מרימה את ראשי בידיה ומנשקת אותי בלהט אך ברכות. היא מורה לי לאונן בשבילה, עבורה והיא טומנת את הויברטור הקטן אך חזק על הדגדגן הנפוח והמוכן שלה. עיניה עצומות, פיה מעט פתוח וכל גופה מתקשה מתחתיי לקראת האורגזמה המתקרבת. אני מאונן בקצב, כמעט בזעם, כל-כך טעון ומלא. היא מדרבנת אותי בעיניה, ולוחשת לי על הזיון עם הזין השחור הגדול. אני כולי בספייס משלי, עם זיין מתוח וספוג נוזלים. במפתיע, משהו מתפוצץ בתוכי ותחושה דמוית אורגזמה מציפה אותי, ללא תוצאות חיצוניות. אני מאונן בשצף והיא מעודדת אותי להמשיך אך לאחר מספר דקות נוספות אני צונח, רעוע על גופה החם והמתנשף. גבירתי האלוהית. ה-Happy ending יחכה מעט לפעם הבאה שאחרי המנוחה, בינתיים רק רוצה לאחוז בחתולה היקרה שלי, זו שאוריד את הירח למענה.

בפנטזיות, כדרבון מילולי, היא לעיתים משתעשעת ברעיון של להשאיר אותי באוננות בלבד, ולא לתת לי לזיין אותה אלא עם הזין השחור. יש בזה משהו מגרה, משפיל ומטריף, אבל השבוע זה מתרגם גם לחששות קלים. אנו מדברים על הכנסת הצלע – מה יקרה אם הוא יהיה זיון מסעיר ומטלטל כך שהפנטזיה תהפוך למציאות? מצמרר ומחמם כאחד. אנו באים ממערכת תומכת וזוגית לצד מימוש הפנזטזיה זו. בל מכיוון שאין אפילו מועמד, זה די לרתום את העגלה לפני הסוסים.

הפוטנציאלי מתברר כוירטואלי בעיקר, ואנו חוזרים היישר לשולחן השרטוטים.

עכשיו מגיעה העייפות שאחרי……הגלגל התהפך. הילד תפס רגליים קרות (שנייה לפני המפגש המיוחל שהייתי חמה עליו אשששש) וחזר לעשות ביד מול התמונות שלי ברשת. ההתחבאות שלו ממני והצפייה בתמונה בפייסבוק מטריפה אותי.

נחזור אחורה …..ההצעה של הילד לשלישיה איתו החמיאה לי. קפצתי על המציאה. ניסיתי להבין מה משך אותו דווקא אליי. הוא אמר שההתנהלות המשותפת גרמה לו להבין שיש יותר ממה שרואים…….עוד פילוסוף אחד.

המחמאות המטורפות שהחלו לזרום בנוגע לחזה, התחת והציפורניים (שתמיד משוחות בלק אדום דם-אש) הטריפו אותי. התיאורים העסיסיים שלו על איך אני אשב לו על הפנים והוא ילקק את כול המיצים שיצאו מהכוס החם והנפוח שלי אחרי שליקק לי אותו. הן גרמו לי להזיל כמויות של הורמונים משוטפים עם הייטק. כבר בשיחה השנייה הוא הכריז בפני שהוא גומר לאט והפנטזיות שלי החלו לחגוג על חשבונו. על איך גבר שיזיין אותי, שיחדור שוב ושוב …בלי סוף. שלא יגמר כל-כך מהר ואצטרך להיות מנומסת ונחמדה ולהעמיד פנים שזה היה קצר ומעולה.

נפל לי האסימון . הבחור ישב שנה וחצי מתחת לאף שלי והתחרמן עליי בלי שידעתי.

לילד יש תחביב מעצבן וחודרני בלי שום התראה הוא פשוט שולף שאלות ומאלץ אותי לנווט את התשובה. ואני שכבר שנים לא נדרשתי להיות מפורטת באיך אני מעדיפה שיזיינו אותי פתאום צריכה להתחיל לבחור (זה הגיע עם מפרט כמובן: ימינה, שמאלה, כפיות, אנאלי, אוראלי, דוגי, 69 ועוד). מה רע בזיון ולא משנה איזו תנוחה. ממש נופלת לחורים שחורים עם הסיפור הזה.

הוא שואל שאלות מחרמנות כמו: היית מסכימה אני אגמור לך על הפנים? (לאאאא, נראה לך? זה דביק, מגעיל והורס לי את האיפור) או האם היית מסכימה שאני אצפה בך ובבעלך? (גם פה התשובה היא לאאאא הרי הבאתי אותך כדי שתזיין אותי). הרגשתי כמו היועצת הזנותית שלו. הוא נוחת עליי עם כל הפנטזיות הפרועות שלו ואני אמורה לענות עליהן ועוד בכנות.

אוף שבוע שיחות עם הילד גרמו לי להיפרוונטילציה, חוסר שינה וסקס מדהים. בקיצור: שלא יגמור לעולם……אמן.

אבל זה נגמר……….באקורדים צורמים……….מסקנות והגדרות בפוסט הבא.

לפני פחות משבועיים הכול התחיל. חזרתי מחו"ל וכהרגלי במצבים אלה, אני משתלט קצת יותר על הילדים ומאפשר לחתולה שלי זמן לנשום ומרחב מחייה. היא ישבה לא מעט על הפייסבוק החדש שלה ובאה לשתף אותי בסיפור מאת אחד המכרים שלה, ששיתף אותה בחוויה משולשת עת הצטרף לזוג חברים שלו. עיניה מבריקות, מלאות עניין. היא שואלת, מתשאלת, מתעניינת איך זה הלך ודחקה בי לקרוא את ההתכתבות. איני מכיר את אותו ברנש אבל הייתה תחושה של משהו מתעורר באויר ובהחלט מתעורר שם אצלי בפנים. היא נתנה לי לקרוא חלקים מהשיחה, בפנים מעט סמוקות, נבוכות. העלתי בעדינות את הנושא ולמרות ההסתייגות המסוימת הרגשתי שם קרקע פוריה לשיחה. הנושא שתמיד היה מרגש בפנטזיות האישיות והזוגיות פתאום הופך קרוב, מציאותי.

לאורך כל הסופ"ש החתולה בדקה בעקביות את הפייסבוק, צוברת זמן שיחה עם הבחור. די צעיר אמנם, אך נראה טוב וספק מושך אותה. הרעיון מתחיל לנבוט וצובר לו תאוצה לאיטו ואיתו עפים ההורמונים שלנו. מתחיל שבוע מעניין, מהמסעירים בחיינו.

היא מעוניינת שאצטרף לשיחות איתו, לקרוא. עדיין מוקדם לי. אני לא מכיר אותו כלל ועדיין לא רוצה להיחשף מדי. מצד שני, כל יום שעובר הופך אותו לפרוספקט מעניין. החרמנות של שנינו מרקיעה שחקים ואנחנו מזדיינים כמו שפנים בתדירות שזמן רב כבר לא הכרנו.

שיחת טלפון בשני בערב. "אני חושבת שאולי הוא האדם שאנו מחפשים. עוד לא יודעת, לא ממש בטוחה. אני רוצה שנשב איתו לקפה וניפגש לדבר. נראה אם הוא מתאים לנו. אף פעם לא בחנתי אותו מהמובן הזה". ואו. משהו מתחיל לקרות כאן. האם הוא האדם? האם הוא זה שמתאים לנו? נראה בחור נחמד אבל צעיר. אולי מדי.

החתולה מרוגשת, מנסה לסכם פגישה (לקפה) בסופ"ש. ניהלתי איתו כמה שיחות ונהלנו גם מספר שיחות משותפות (היא כותבת ואני יושב לידה), שלמרות שנושא הסקס הופיע בהן הוא לא היה הנושא הדומיננטי. החתולה חמה אש ואני איתה. כל השבוע יש תחושה עזה של קרבה, של זוגיות ושל משיכה עזה. כל כך מדהים השינוי הזה עליה, כל כך מתאים לה, כל כך כיף לנו איתו. הבחור חנפן ברמות ויחד עם זה שאני כל-כך כרוך אחריה היא מקבלת רמות גבוהות מאוד של חיזור ואהבה. האמת? מגיע לה. היא מלכה – האלוהית שלי.

אנו מדברים על הפגישה בחמישי. אני מדבר על משהו יבש, היא יותר אימפולסיבית. תוהה איזה גבולות לשים מצד אחד, מצד שני החליטה ללכת לקנות הלבשה תחתונה והאם כדאי לארוז איזה תיק קטן עם האביזרים שלנו. סימן לבאות? מי יודע. מאז סוף השבוע גמרנו חבילה של קונדומים (בהפסקת גלולות, בקרוב נשוב) וזה קצב מרשים למדי.

רביעי בערב. תקיעה ראשונה בתוכניות. משהו לא כל-כך מסתדר בין התוכניות וגם גורם נוסף נמצא פתאום בתמונה. האכזבה ניכרת בפניה של אהובתי. היה פה כבר בילד-אפ והירידה מהעץ מסורבלת. בחמישי מסתבר שפגישת החולין לא הולכת לקרות. אנחנו מעבירים ערב אינטימי מרתק יחד, עם סקס ומגע ללא חדירה. מסתבר שהעסק של הזה של הטנטרה (היינו בסדנה פעם) ממש עובד. היה מגניב למדי ומפצה על חלק מעוגמת הנפש של שנינו.

שישי בצהריים, חוזרים מאירוע. החתולה לבושה כדבעי (הייתי חייב לצלם אותה, פשוט עוצרת נשימה) ובנון-שלאנט מרימה טלפון לבחור בדיבורית של הרכב לשאול לשלומו. אנו מדברים יחד שלושתנו – היא, אני והמאהב(?). זה מרגיש כמעט טבעי והולך בסדר אבל האסימון (של שנינו) יורד אח"כ. אנחנו כנראה מוכנים, בשלים לצלע הנוספת. היא מהצד החושק (הילד הבטיח ציוד מרשים וכושר) ואני מהצד האוהב, המחבק והמעניק. רוצים חוויה משותפת לשנינו, כיף זוגי מעורר ומטלטל. לא סליזי או זול. מהלב. ופה יש נקודה מעניינת.

האסימון יורד: החתולה צריכה בעצם מאהב. היא לא מרגישה שהיא יכולה להיכנס למיטה עם מישהו שאינו מוכר לה, שאין לה כל רגש עימו. היא לא מחפשת פרחים, מתנות ושוקולדים, אלא סוג של יחס. מינימליסטי אבל כנראה חובה.
אני מסביר את התובנה והיא קולטת. מאדימה. מובכת. באמת שלא לצורך. זה לא היה בתוכחה אלא פשוט בהבנה. המקום שאנו באים ממנו נקי, בתולי. שנינו מאפשרים חופש רב לבן הזוג. אבל מאהב? האם קיום שלישיה מתוך מערכת יחסים היא דבר טוב? האם זה מסוכן לזוגיות? אומרים בגדול שכן. החברה הטובה ממליצה להכנס למיטה רק עם מזדמנים. פעם אחת ודי – ועוברים מיד הלאה. לא מסובך.

הרגשות מציפים את החתולה מעט. אני רואה את האכזבה המסוימת בעיניה. מסתבר שהיא כבר הייתה מוכנה לזה, אולי יותר ממה ששנינו חושבים. אבל אנחנו יוצאים מההרפתקה הזו מחוזקים. מגובשים יותר על הצרכים והרצונות שלנו ומחליטים על הבלוג הזה. עושים לעצמנו סוג של אאוטינג. מי יודע? אולי כך נמצא את האחד המיוחד….

החתולה יושבת עכשיו בסלון ומלבנת כמה דברים עם מי שהיה אמור להיות המאהב בפוטנציה ואכזב. אכזב בגדול. אישית הייתי יותר בקטע של סקס אחרי יומיים שקטים אבל מצאתי פורקני בכתיבה. הפוסט הבא שלה (זה שכבר פורסם) סיקרן אותי והיו בו כמה משפטים מרוממים, מחרמנים ומשפילים כאחד (אל תרוצו לקרוא עוד, תנו לי לסיים קודם). כל הקטע של הכתיבה האישית נותן במה אישית ופתוחה ודף ה-HTML סופג הכל.
מכל הבלאגן בכלל לא דיברתי על הסשן העוצמתי והמדהים של שישי בלילה. הוא ישאר לפעם אחרת כי הוא שווה תיאור נפרד.

בשנות ה-30 העוד-מעט מאוחרות, נשוי (באושר יש לציין) לחתולה במגפיים שלי ואב לשני ילדים מדהימים. נשוי גם לעבודה לצערי כבר די הרבה שנים, מה שמכתיב אורח חיים תזזיתי ולילי, משולב בהרבה נסיעות לכל מיני יעדים, לטוב ולרע. לפחות זה משאיר זמן רב להתגעגע. מצד שני לא צריך להתגעגע אם כשהוא רואה אותה לבושה מוקפדת לעבודה בבוקר הוא מחמיץ כמה פעימות…



טיפוס מאוד זוגי באופי ותקשורתי מאוד. כותב ומגיב לכתבות בתחומי עניין מגוונים, חולה אינטרנט ואוהב מאוד סקס, עם אשתי כמובן. במיטה, בסלון, על השולחן, בטלפון ובאינטרנט – הכל הולך.

החתולה ואני נמצאים יחד שנים רבות. ביחד מכל המובנים, וכך אנו מביסים את השגרה השוחקת. או לפחות מאוד משתדלים…. בעלי עולם מיני מגוון מאוד, חולקים פנטזיות כמוסות וגלויות כאחד, מאוחדים סביב מתרס עולם השליטה משני צידיו – הוא הצד הנחדר, והיא הצד הלובש את המכנסיים J
זה לא אבסולוטי כמובן אלא תבלין. לפעמים אין תחליף לנגיעה רכה, לליטוף המצמרר ולתשוקה חייתית. מצד שני, אם הספה בסלון יכלה לשתף בתולדות הסשנים שלנו, מזמן הייתה מקבלת חוזה ב-6 ספרות להצטלם על שער הפלייבוי. מה הסיפור שלנו? בשביל זה תצטרכו להתאמץ ולקרוא.

* * * * * * *

סיפורינו מתחיל לפני שנים. ערב אחד, זוג חברים צעיר שוכב לו במיטה הסתורה לאחר ערב סקס סוער. היא נשענת עליו והוא מלטף אותה. פתאום הוא פותח בוידוי. הוא נבוך, אבל רצה לשתף אותה כבר זמן רב. הוידוי מסעיר. הוא מתוודה על עולם פנימי עשיר בתוכן, שמקורו ספק מבית, וכולו סביב הכמיהה שלו. לשליטה.

להישלט כמובן. על ידי מישהי דומיננטית. והוא מציע לה את התפקיד.

היא לוקחת את המושכות ברצון אך בספקנות. משהו בתפקיד מאוד מתאים לה, אך את נפלאותיו ורזי השליטה בו היא תגלה במרוצת השנים. תמיד פינטזה לדעת איך זה לגברים, איך זה להיות הכובש והחודר. וזה בדיוק מה שהוא רצה….

טיולים חודשיים לשינקין – הוא מסיע באוטו, היא קופצת לחנות לנשים בלבד וחוזרת עם השלל בעוד הוא מחכה בציפייה בוערת. פעם סרט, איזה ויברטור בסיסי ונוח להחדרה. הסטרפ-און הלביש הראשון שלהם – איזה יום חג מסעיר זה היה.

היא מתחברת לעולם הזה יותר ויותר. מגלה את המבטים החודרים שלו, המעריצים כשהיא לובשת את מגפייה המחודדים, כשהיא שואפת מהסיגריה באיטיות (והוא בכלל מתעב עישון אך למד כל-כך לאהוב) בעוד מלטפת את הזין השחור שלה, מקרבת אותו לשפתותיו. אח, אם הספות יכלו לדבר…

השנים עוברות, התשוקה נעה אנה ואנה. הסשנים משתנים. לא תמיד נוח לצאת מהמיטה, והרצונות משתנים. לאורך השנים צוברים נסיונות, מגלים חוויות משותפות ואהבות חדשות. היא אוהבת את האורגזמות האורליות שהוא כל-כך נהנה לבצע, הוא מת עליה כשהיא תופסת את לחיו, מקרבת פיה לאוזנו ולוחשת גסויות לוהטות. משתפים הרבה, בגלוי. צופים ביחד בפורנו, הוא אוסף עבורה תמונות וסרטים ברשת. לעיתים "שולט מלמטה" מנווט את הנושאים כדי להעלות דברים על השולחן. לפעמים זה עובד לו ולפעמים פחות.
מה קורה עכשיו? הרבה. החלטנו לצאת לאויר העולם לאחר שבוע מטלטל במיוחד שהיה לנו. שבוע מדהים, מחשמל ומלא אנרגיות.

אחת הפנטזיות ששיחקנו בה לאחרונה היא הצלע הנוספת. לפעמים אישה נשלטת, לפעמים צעצוע גברי. לרוב האחרון דווקא. למה? כי היא גילתה שזה עושה לו את זה ומטריף אותו עד אין קץ. הרי כל-כך הרבה שנים היא יודעת לפרוט על מיתרי נפשו. זה המיתר הנוסף…

היא מאוד זוגית. יותר ממנו. היא באה מבית חם יותר והוא מבית הישגי וקר. "גידלה" אותו יפה, והוא אוהב מעניק ומפנק. ועכשיו על השולחן – חוויה זוגית מטלטלת, ספק הענקה אולטימטיבית – הוספת צלע (גברית) נוספת. משהו בו נמשך לרעיון, מצדדים רבים. יש את הצד הנשלט (מישהו שמזיין את אשתך? פנטסטי משפיל ומענג), יש את הצד המשתף (אחרי הרבה שנים של זוגיות לא תזיק חוויה מטלטלת משותפת, בייחוד עם זוגיות חזקה) ויש את הצד המעניק (יום הולדתה עבר לא מזמן, והיא חשקה בכך). הוא רוצה בכך מהצד השיוויוני – לא שליטה, לא סליזי אלא נקי. סקס טוב משותף שלו איתה ושל הצלע איתה. התענגות משותפת. מה רע?

יש גם רע. יכול להיות רע. היא מעט מוטרדת, משתפת פעולה בפנטזיות ומוטרדת במציאות. אחרי כל-כך הרבה שנים? זה לא קינקי מדי? לא רחוק מדי?

בהתחשב במאורעות השבוע ממש לא רע. על כך בפעם הבאה (ולאלה שממש רוצים לדעת – לא השבוע עדיין לא קרה כלום (למרות שממש כמעט קרה) מעבר לסקס זוגי מטורף כמו תיכוניסטים שטופי הורמונים).