שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג שלי

כל מחשבותיי ושיריי לפניכם
תכבדו אותם
לפני 15 שנים. 17 באפריל 2009 בשעה 5:20

ניסיתי לדבר על החיים שלי
אבל בקושי שמעתם אותי
דיברתי על הגשם, על המזג אוויר החם
אתם עדיין לא שמעתם אותי
או שעשיתם בכוונה
אני מרגישה הרגשתי
דיברתי כדי לקבל קצת נחמה
אבל זה הביא לי רק חששות וכאב
שבחיים לא קיוויתי בהם
שאני מנסה לשכוח
אף פעם לא אהבתי לדבר על עצמי
בפחד שזה לא יעניין אותכם
האושר שלי, העצב שלי,
החששות שלי, הפחדים שלי
אני מנסה בכל זאת לדבר
בכל ליבי אני מנסה לספר, לדבר
אבל אם זה כדי לקבל רק כאב בחזרה
אז אני מעדיפה לשתוק לנצח
לא לשעמם אותכם
לא לסבול יותר

לפני 15 שנים. 17 באפריל 2009 בשעה 5:16

תקווה
לילה הוא תקווה
המחר הוא רחוק מאוד
ההווה הוא התבוננות פנימית
הנשימה היא מדיטציה
זה חוק ראשוני
בלי שום זהות אחרת
רק הנטישה
ההרגשה
זה השעה של כל האפשרויות
כל העולם זמין
לקבל ולהסכים
היא המפתח כדי להיות
המזל
הוא רק ביטחון
המיטה היא כחולה
ותא למשאלותיי
זה השעה של כל האפשרויות
כל העולם זמין
הפשתן הוא התרעננות
הרגע הוא עדינות
מקלט של הלילה
המיטה הוא מקלט
בלי העפעפיים
בלי גבולות
של נטישה
נולד הרגש
הזמן במקום אחר
אין כבר פחד
המזל הוא רק אימונה
זה השעה של כל האפשרויות
כל העולם זמין
לישון
זה לקבל ולהסכים
ההרגשה היא הנטישה
זה הסוד
של כל מיטה רכה
מספיק להיות ולא רק להראות
הלילה היא שותפה
הלילה היא תענוג
מספיק להיות ולא רק להראות
וברגע להיות חופשייה בחשכה
שותפה לקרני השמש
לא רק להראות אלא גם להיות
זה השעה של כל האפשרויות
כל העולם זמין
הלילה היא תקווה

לפני 15 שנים. 17 באפריל 2009 בשעה 5:15

מלאך שחור מביט לשמיים
אנשים שברו לו את הכנפיים
העולם גנב לו את התקווה
השמיים בוכים על המלאך השחור
בלי אהבה ובלי רגש
בלי שוב הגנה
המלאך השחור, דמעות בעיניו
חיי לנצח במקום זה
המלאך השחור מביט על הים
מה הוא עושה על האדמה המקוללת הזאת?
שנבנתה מחוסר תקווה ,שונא
עם, ברגליים שרשרת מאוד כבדה
מלאך שחור מביט לשמיים
אנשים שברו לו את הכנפיים
אנשים לקחו לו את התקווה
וליבי נשאר בחוסר תקווה

לפני 15 שנים. 17 באפריל 2009 בשעה 5:14

הייתי רוצה למחוק
מה שכל כך מתגעגעת עליו
מה שכל כך הכאיב לי
בגלל שבכיתי יותר מדי
אני פוחדת יותר מדי לפתוח את ליבי
לידידים חדשים
אני פוחדת להקשר
מהפחד להיפגע
אחרי כל הסיפורים שלי
אחרי כל כך הרבה פגיעות
אני תמיד פוחדת לאוהב
נקשרתי יותר מדי עליכם
למה זה קרה לי?
הייתי כל כך רוצה לדעת
אולי בגלל שאמרתם
את הדברים ואת המילים הנכונים
לכו תדעו!!!
אני הייתי רוצה להקשר
אבל בלי הפחד להיפגע

לפני 15 שנים. 17 באפריל 2009 בשעה 5:12

הייתי רוצה לגעת בשמיים
הדבר הזה שנותן לי לברוח
כל פעם שיש לי אש בעיניים
שנותן לי הזדמנות שנייה כדי לחלום
ולמצוא את עצמי
כדי להרגיש את עצמי
שאני נשארת תמיד על הענן
בלי לאבד את שפיותי
ולהיות המלאך המדהים שאני
בלי שאף אחד לא יארחם עליי
מלאך שאין לא כנפיים
לא מרגיש חופשי כמו הרוח
אם אין אף אחד שיעזור
לו למצוא את כנפיו
בלי להראות לו את הדרך
הלא נכונה לשלוחו לאוויר
הייתי רוצה כל כך רוצה
להיות קלה כמו נוצה
כדי שאוכל לעוף כמו מלאך
גבוה בשמיים
להרגיש את ריחו של השמיים
עוטף את כל כולי
בלי לראות שטיפות מים
בורחים ממני
מלאך נגוע מהפחד
לא מוצא את הכוח בליבו
כדי לעוף חזרה
אז תעזור לי
לעשות את זה
כדי להרגיש בין ידייך
ותגיד בליבך,
בחלומותיך אני המלאך היחיד

לפני 15 שנים. 17 באפריל 2009 בשעה 5:09

הוא אמר לי שהוא עוזב אותי
ו...והוא הלך
אני חסרת אונים מול השקט הזה
שנכנס לתוך ביתי מול היעדרות שלך
ששבר לי את ליבי...
כי...
מי יעשה את המטבח
את הניקיון, את הגיהוץ
השטוף את הנעליים שלי
ויעשה כביסה??
מי יעשה לי מסאג' בגב
כדי להרגיע את הכאב ?
מי יחשוב לטובתי
שארצה נעימים קטנים??
מי??
הוא אמר לי
שהוא עוזב אותי
והוא הלך...
אני מדוכאת
מול...מול כל העבודה
ידעתי... שהוא יעזוב אותי
הוא עזב מוקדם מדי
למה אותי הוא עזב?

לפני 15 שנים. 17 באפריל 2009 בשעה 5:06

כל כך רוצה אותך לצידי
רק לרגע כת כדי לגעת בך
להרגיש את הריח שלך, את החום שלך
לרגע אחד כל העצב שלי עף
כל כך רוצה לראות אותך מחייך
רק לרגע, לתפוס את הצחוק שלך
אבל המלאכים הלכו לחפש אותך
זה היה הזמן שלך, הפעמון שלך צלצל
אני רוצה לשמוע את קולך המתוק
רק רגע אחד, רק פעם אחד
שקוע במחשבותיי, מביטה על הכוכבים ונדהמת מיופיהן
ואומרת לעצמי שבין הכוכבים האלה
יש אותך, המלאך ששומר עליי מלמעלה...