שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תם ונשלם :)

לפני 10 שנים. 6 בדצמבר 2013 בשעה 11:41

כמה געגועים בלב אחד 

כמה תשוקה וכמיהה בגוף אחד

רצונות חשקים 

ערגה

כיסופים ליום שהיה

למפגש שחלף

לרצונות כל כך ברורים

ליד חמה

לליטוף מלטף

לגוף חם

שפתיים מנשקות

כמהה לאהבה !

לפני 11 שנים. 22 בספטמבר 2013 בשעה 10:40

מ ת ג ע ג ע ת 

גע

גע

געעעעעעעעעעע

בי...בנשמתי....בגופי...גע גע גע....

געגעת....!!!!!!

לפני 11 שנים. 20 ביוני 2013 בשעה 8:08
לפני 11 שנים. 26 בינואר 2013 בשעה 11:29
לפני 11 שנים. 15 בדצמבר 2012 בשעה 10:23

ימים עוברים

ימים חולפים

יום רודף יום רודף יום

ואתה איננו איתי

שנה עברה שנה חלפה

מאז ראיתיך בפעם האחרונה

וכאילו זה קרה אתמול

הגעגועים אליך לא מרפים

משחרזת מפגשים סשנים איתך

ויודעת שבשבילי היית הכי מיוחד

לימדת אותי הדרכת אותי-בדרכך השקטה והנעימה

להיות לך הכלבה הכי טובה ונאמנה

לכול מפגש איתך התהדרתי בבגדים בתכשיטים בלבנים הכי יפים

והכול למענך

נתת לי הרגשה של חיים

של צעירות שנשכחה אי שם

ולא מפאת גילי

הוספת לחיי התרגשויות רבות

עוררת בגופי מקומות רדומים

עוררת את ליבי לחיים

היית אהבתי היחידה

ועכשיו...לבד לא לבד

נותרתי עם הגעגועים

הזכרונות 

אהבה שעדין מבעבעת בליבי

בכול גופי

לו רק יכולתי לנתב את חיי_כרצוני

לבטח...היינו מתראים עוד ועוד

אך כך רצה הגורל

ודרכנו נפרדו

רק לפני שנה כתבתי...בלכתך כבה הנר

כמה לא טעיתי....הנר עדיין כבוי

מחכה לנס שלי...

לנר שלי

מחכה לך עדיין מחכה לך

בתקווה שאולי שוב אראך

ולו לעוד פעם אחת

באהבה עד אין קץ...שלך לעד!

לפני 13 שנים. 25 ביוני 2011 בשעה 9:13

לפני 13 שנים. 19 ביוני 2011 בשעה 17:44

אני יודעת....שהפרידה ממך היא סופית....
כול אחד הלך לדרכו...לחייו....
אין לי מושג...מה קורה איתך...
אני יודעת שאני עדיין בשלב האבל מהפרידה ממך....
התסמינים אצלי ברורים....
חצי שנה לא צבעתי את שיערי...גם לא הסתפרתי...או ביקרתי במספרה...
צפורניי ידיי...רגליי...לא טופחו.....
בגד חדש...לא נכנס לארוני....מלבד לבנים...
גבר אחר לא יכול להכנס לתוך חיי.....
מה שכן מסוגלת....ללכת לעבודה...לחזור הבייתה....זאת הרוטינה הקבועה שלי....בחצי שנה האחרונה....
הפסקתי לעשות הליכות...לשמור על משקלי....
חושבת...הרבה על מצבי...אך לא מצליחה לאסוף את עצמי...ולחזור....להיות...עצמי...
בכול בוקר...מתעוררת....אין למי לכתוב...אין את מי לברך...אין למי לשלוח...שיר רומנטי...ברכה....
ואף אחד לא יכול למלא את מקומך....כי אין מקום לאף אחד
המילה סקס...כבר זרה לי....
אצבעותיי.....עובדות יפה...
כן...זקוקה למגע..לרוך...אבל ...רוצה רק מתוך אהבה....ואיך אוהב...עם הלב מלא באהבה....לנוטש....
מחכה להתרפא ממך.....יודעת שיקח זמן....
אומרים לי....תמשיכי להנות לחיות....להכיר להפגש....אך לא מסוגלת....זה מעורר בי גועל...בחילה..
רוצה רק אותך...ויודעת שאי אפשר...
אני יודעת...ובכול זאת קשה לי....
כלפי חוץ....הכול מתנהל כמעט כרגיל....
בתוכי....סערה גועשת ....
רוצה אותך....אני צועקתתתתתת......צועקת......
תש כוחי....

לפני 13 שנים. 1 ביוני 2011 בשעה 5:22

חמישה חודשים עברו...מאז שהחלטת לסיים את הקשר...ביננו...
התחלת את הקשר כגבר עם מילה וכבוד...וסיימת את הקשר כגבר ממש אמיתי ועם המון כבוד
יצאת גדול מהחיים...בכול המובנים
גיליתי בך את האיכות המיוחדת הזאת שבך
גבר עם ערכים...גבר עם איכויות מיוחדות..
גבר...שאין הרבה כמותו...אם בכלל
אחד יחיד ומיוחד במינו
מאז שהלכת ממני.....הכול קפא מלכת...נעצר..בנקודה שבה הלכת...
חיה את חיי....משפחתי....וכול השאר...
שקעתי בימים ושעות...בכוונה תחילה....בעבודה....
השארת בי טעם מתוק של זכרונות נעימים
של מפגשים מענגים ומהנים
איתך חויתי את חוויית חיי
איתך ממש הרגשתי כאישה אישה
איתך הרגשתי...את מה שלא הרגשתי כול שנות חיי
וכול כך רוצה שוב...אותך....וממך..
בלילות חולמת איתך...
בימים..ביום יום..זכרונך איתי...בכול מקום...
גם אם ארצה..או לא...
דרכים שבהן נסענו...תחנות שבהן נפגשנו..
סימנים..וכול מיני...רמזים...לשימך...ולכול שאר פרטייך...
מופיעים לנגד עיניי..ונשמעים באוזניי...
והלב מקפץ מנתר...מהתרגשות ..על כול פיפס שמזכיר משהו ממך...
חמישה חודשים של געגועים..מאוד מאוד חזקים אליך
יודעת...שאין חזור....בוודאות....אליך....
קיבלת החלטה....והיא בהחלט הובנה מצידי...בכבוד..
הכבוד..אליך הם מעל הכול...
כול כך מעריצה אותך...על מה שאתה...
זכיתי ממש זכיתי להכיר גבר ..מיוחד כמוך
תודה על תקופה יפה
תודה על מה שחשבת שאתה לא נותן...ובעקיפין....בלי משים...נתת מזה כול כך הרבה....ממש הרבה...
השארת אותי עם לב מלא ברגשות אהבה אליך
אתה חי איתי חי לצידי כול הזמן...בתוכי נישמתי ליבי
אוהבת אותך

לפני 13 שנים. 24 במרץ 2011 בשעה 4:16

זהו...אתה לא איתי...
כן..זה סופי...
חודש עבר..
מאז שהלכת ממני
שום ומאום לא נשמע ממך
עדיין חיה בתקווה...שאולי....
מרגישה קרובה רחוקה ממך
רק מסך דק מפריד ביננו
החלפתי עבודה
שיניתי קו מחשבה
משהו בי השתנה...(ולטובה)
בעקבות לכתך ממני...
הלכת ממני...
עקבותייך בתוכי
בכול חלק בנשמתי
בגופי
זכרון כואב
זכרון מתוק

לפני 13 שנים. 5 במרץ 2011 בשעה 9:18

מנסה לשכוח אותך...
להתעלם מכול סימן שמזכיר אותך
רוצה שזה כבר יהיה מאחוריי..הכאב
שאזכור אותך בגעגוע טוב..ולא בגעגוע כואב
רוצה שתשאר בזכרוני..בלי שהכאב יתעורר
כאב הפרידה קשה מאוד
כאב הבדידות ממך...
הכאב שלא אראה אותך שוב
לא אביט בך
לא אריח אותך
לא אנשום אותך לתוכי
לא אגע בך
לא ארגיש אותך
והכול כול כך טרי
הלוואי ויכולתי ורצית שאמשיך איתך
לנצח תשאר בליבי
איתך ובלעדייך