שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תם ונשלם :)

לפני 13 שנים. 1 במרץ 2011 בשעה 12:40

שבורה
כואבת
עצובה בוכיה
לא חשבתי שכך..אקח את הפרידה
שוכבת במיטה...סמרטוטית..
והכר סופגת את הכול
רוצה להשבר לגמרי...ולכתוב לו
להתחנן לפניו...שיקח אותי...אליו בחזרה
כותבת..
ורגע לפני השליחה...מתחרטת..
יודעת..שעלי לכבדו...
כמו בתחילת הקשר..כך גם בסופו..
עצובה כול כך בלעדיו
מלאת כאב
מלאת דמעות
מלאת אהבה....עדיין

לפני 13 שנים. 28 בפברואר 2011 בשעה 11:37

הכנסת אור לחיי
עכשיו האור כבוי
הכנסת טעם לחיי
עכשיו אין טעם
הפחת בי חיים
עכשיו אין בי חיים
כולי כבויה מתה
הכנסת בי שמחת חיים
כולי עצובה ובוכיה
הכנסת את כול כולך לחיי
עכשיו נשארתי לבד
בודדה...בלעדייך

לפני 13 שנים. 27 בפברואר 2011 בשעה 22:17

מרגישה שעומדת להתפוצץ
מרגישה חנק
כאב עוצמתי בלב
כאב אהבה חזק
געגועים אין סופיים
רוצה לצעוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
אני אוהבת אותך
אני אוהבת אותך
אני אוהבת אותך
אוהבת
אוהבת
אבל...אין מי שישמע
אין מי שיקרא
הוא לא ישמע
לא יקרא
וכול הכאב...נשאר בלב

לפני 13 שנים. 27 בפברואר 2011 בשעה 10:19

והרגע הזה הגיע
הרגע שכול כך חששתי ממנו
רגע שכול כך פחדתי ממנו
הפרידה
המייל שבישר על הפרידה
הפרידה ממך
מהמפגשים איתך
פרידה ממך אדון יקר
פרידה מאדון אהוב
פרידה כואבת
פרידה עצובה
פרידה לא קלה
ואני אמשיך לאהוב
ואמשיך להתגעגע
ואמשיך לקוות
והזמן הוא המרפא כול מכאוב
תודה לך אדון מיוחד
על יחס חם
יחס אוהב
יחס מפנק
יחס מכבד
אוהב אותך לנצח
איתך ובלעדייך
שלום אדון

לפני 13 שנים. 24 בפברואר 2011 בשעה 16:59

הכרתי אותו...את "השדון"
כאילו עכשיו מתבונן בי...מחייך
חיוך צדדי...כאילו אומר משהו...
סיפרתי לו על הניק
על הבלוג
ביקשתי שיקרא...שיקרא אותי
שידע עוד..
יודע הרבה עלי..
איתו הלב נפתח
הסיפורים מתגלגלים חופשי
פותחת את הלב בפני השדון..
שדון שובב חרמן
מלא ביצריים מיניים חזקים
מלא בטירוף מיני
שדון קשוח חזק
רומנטי חושני
רך אוהב מחבק
מתרפק
שדון שדון...
מתחברת לשדון שבך...
מתחברת לאדון שבך
מתחברת לאיש שבך
מתחברת אליך...
אל נשמתך
לתוכך
לייצרייך
לכול כולך
בדרך שלי
בזמן המתאים לי
לפי הרצונות שלי
בתנאים שלי
רכה וקשוחה כאחת
אוהבת בועטת נעלמת
מסתתרת
צוחקת בוכה
מצחקקת
כנה אמיתית איתך
שדון שכמותך
רואה את החיוך שלך
אני בטוחה
התחלה נחמדה
צעד קדימה
5 אחורה
פסק זמן
והשדון איתן
שוב שיחה
אוננות חזקה
ריחוק
שיחה טובה
אוננויות מטריפות
גמירה אחר גמירה אחר גמירה
שדון עם שדונית
קשר וירטאלי נעימימי
ידיד טוב לשיחות
ואולי סתם חירבשתי...שטויות
מיועד לך ולי...שדון

לפני 13 שנים. 21 בפברואר 2011 בשעה 23:34

ושוב הוא מופיע...
אחת לכמה חודשים
מבצבץ
מציק
מכאיב
מעיק
מציק
מנדנד
לא מרפה
.............................................................המצפון
אני:נפגש.....כן.....
המצפון: לא...
אני:אני אוהבת אותו
המצפון: ומה עם בעלך?
אני:כן..צודק...אני בוגדת בו...
אני:מרגישה את כאב הבגידה
אני:מתייסרת במחשבות...כואבת...חושבת
אני:כאב ראש נורא....לא יודעת מה להחליט
המצפון:אל תפגשי...את נשואה...דחיית סיפוקים....
המצפון:תביישי לך זונה בוגדת...
אני:וואאוו איזה יסורי מצפון...קשים..
אני::כאבי לב..התלבטויות...
אני אל המצפון:יאלה רד ממני....אל תופיע בחיי בכלל...
יש בי אהבה...לא מוותרת על אהבתי
המצפון:ומה עם בעלך ...בוגדת שכמותך...משקרת לו..נואפת בו...מיזדיינת...
מתפשטת בפני גבר זר....שהוא לא בעלך...
אני:לילה טוב...רד ממני...................לך כבר
המצפון:חחחחחחחחחחחחחחחחחחח

לפני 13 שנים. 19 בפברואר 2011 בשעה 21:13

כמה אהבה ?
כמה????
כמה אהבה יכולה להיות בלב אחד????
כמה אהבה לב אחד יכול להכיל????
כמה..?????
הלב שלי מלא מלא
עמוס
עד אפס מקום
באהבה
אליך
אדוני היקר
האחד ויחיד שלי

לפני 13 שנים. 7 בינואר 2011 בשעה 10:00

לפני 14 שנים. 2 באוגוסט 2010 בשעה 13:36

רימיתי את עצמי..
מנסה לעבוד על עצמי..
לתעתע במחשבותיי
מין משחק פסיכולוגי שכזה..
כאילו בנידמה לי כזה
כאילו בכאילו..
סתם..עבודה בעיניים..
לא בטיח ולא נעליים
ולא פסיכולגיה בגרוש
כלום לא עובד על המוח האנושי
אי אפשר לתעתע בו
אי אפשר
ניסיתי..יום אחר יום אחר יום..
וכלום
עדיין מלאת אהבה
רגשתות
תשוקה
חרמנות אין סופית
צמא אליו
וכול תיאור אחר..שאכתוב
לא יתאר...את מלוא ועוצמת הרגשות שחשה אליו
לא יכולה בלעדיו
לא יכולה בלעדיו
והוא כאן...אחד משלנו..
נמצא בתוכנו
אחד מאיתנו
זה הלב..
רק הלב..
הלב שלי אתה אדוני

לפני 14 שנים. 26 ביולי 2010 בשעה 5:21

כבר כמעט שלא עצובה
כמעט ולא
משהו בי התבשל
הבשיל
מבין
סוג של הפנמה
סוג של הבנה
הזמן הוא המרפא לכול מכאוב
הרגש עדיין קיים
עוטף
ממלא
אוהב
מחבק
חושק
בהבנה יותר
בחוכמה יותר
בסוג של...משהו בי השתנה...
החכים
מבין יותר
רגוע יותר
העצבות פחתה
הדמעות..ישנן...פחות...
יש הקלה
יש הקלה
מין שחרור קל
ואני מרגישה
חשה
כמו פרי בשל
שהבשיל
מרגישה שונה
הזמן איתו...
והזמן שלא איתו..
החכימו
העצימו
לימדו
תרמו..לי..להבנה ולצמיחה
כותבת כאן מעט ממקום אחר
עדיין חוששת
מרגישה בשינוי
בהקלה של הכאב...
ו מ א ו ש ר ת
כאב אהבה ..במיוחד כשהוא חד סטרי...הוא כואב כואב...כמו מיליון סכינים דוקרים בלב..
החלק הקשה מאחוריי..
התבגרתי...אני מרגישה בשינוי..
וטוב לי...טוב לי...טוב לי...