שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תם ונשלם :)

לפני 14 שנים. 3 במאי 2010 בשעה 21:01

כול דבר בחיי
מזכיר לי אותך
כול דרך שבה הלכת
צעדת
כול כביש שבו נסעת
עצרת
אספת
תחנה דוממת
מספר
שם
כול דבר בך
המזכיר לי אותך
ליבי רוטט
כואב
געגוע מתעורר
רגש
דמעות
בכי
עוקפת את הדרכים האלה
עוצמת עיניים לבל אראה אותן
את אותן סימני הדרך
שלך
אבל..
עם עיניים עצומות..או פקוחות...
הן נמצאות שם
עמוק
בתוך ליבי
בתוך הנקודה הכואבת
שמעוררת את הגעגועים אליך
הזמן לא מרפא..
רק מוסיף לכאב
סימנים שמות רמזים
דרכים
שם
מספר
הכול אצלך מיוחד
צאי ממני אהבה
צא ממני הכאב
צא ממני הגעגוע
צא ממני...לצמיתות...מליבי ..מחיי
צא...ואל תחזור..
כן..אתה האדון..

לפני 14 שנים. 29 באפריל 2010 בשעה 3:40

הלב שלי אוהב
הנשמה שלי אוהבת
מאוהבת בך
הגוף שלי צמא אליך
כמהה אליך עד בלי די
הרעב תמידי
אין שובע
יום יום שעה שעה
רק לך מחכה
במייל ממתינה
עוברת למסינגר
מציצה לכאן
כמו מסוממת שתרה
אחרי הסם שלה
נכנסת לי לוריד
לתוך ליבי
נשמתי
בתוך עומק נישמתי וליבי
יום רודף יום
שבוע אחר שבוע
חודש
אחר חודש
חודשיים
כמעט שנתיים
והלב ממאן להפרד
ממך אדון
הלכת לכאן
ראיתי מכאן
שמעתי גם התייעצתי
שיחות דיבורים
בכי דמעות חמות
מילים מלאי אהבה
סם
הנשמה שבתוכי
מחוברת לנישמתך
לגופך
לנכוחותך
לריח גופך
צחוקך חיוך
פנייך
פנטזיה שלי רחוקה
יד מושטת לך
גוף חושק בך
זועק
בוכה
מתחנן
חודש אחר חודש
כמעט שנתיים
אהבה
שאלו אותי מהי אהבה
תשובה אין
לא חויתי אהבה בחיי
רגש חם
פרפרים
התרגשויות
עד שנכנסת אתה
אדוני היקר
לתוך ליבי
נישמתי
גופי
לעומק הלב
שם תשאר
איתך ו ב ל ע ד י י ך
לעד
אוהב אותך לנצח
אדוני אהובי

לפני 14 שנים. 22 באפריל 2010 בשעה 14:09

עצוב לי בלב

עצוב לי בנשמה

יש טיפת אור

בקצה המנהרה

האור לא רמזור

וגם לא פנס

הוא איש

בשר ודם

כתב לי

כתבתי לו

רשמים חוויות

פנטזיות

וגם כול מיני...כאילו

רצה להרשים

הרשמתי גם

סיפר..

סיפרתי גם

צחקנו

שתקנו

ושוב..צחקנו

חחח

זהו טיפת האור

שבקצה המנהרה




--------------------------------------------------------------------------------


לפני 14 שנים. 17 באפריל 2010 בשעה 8:46

קשה להבין..לב אוהב..במיוחד כשזה לב כואב..במיוחד..כשרק לב אחד אוהב וכואב..
ואני אוהבת אותך ..וכואבת בגללך..ובוכה בגללך...וקשה להבין..איך אני לא עוצרת את הכול..את כול הכאב..ואהבה המוטרפת שלי אליך..אבל אני כן מנסה..לא להזכר בך..לא לכתוב לך..אבל..אתה בתוכי..בגוף שלי..בלב שלי..בנשמה שלי..אני מרגישה שאתה חלק מהגוף שלי..איתך ובלעדייך..
מחכה שתצא לי מגופי..כאילו חדרת לתוכי...ואין יציאה ...
ואני ממך הרי לא מקבלת...מאום...
כלום..
הכול יבש ממך..מדבר...קור אימים..
ואני כזאת אש..
איך התחברתי לקור שכמותך..
איך איך...

לפני 14 שנים. 6 באפריל 2010 בשעה 20:05

אמא..תעזרי לי
תעזרי לי אמא
רק את יודעת אמא..כמה שאני אוהבת אותו...
אותו..
רק את יודעת אמא..את מי הבת שלך אוהבת
תתפפללי בשבילי אמא
תתפפללי
אני אוהבת אותו
הלב שלי צועק...
אני אוהבת אותו
עזרי לי אמא
עזרי לבת שלך..בתפילתך..

לפני 14 שנים. 26 במרץ 2010 בשעה 10:41

מתבוננת בו
בגבר שנישבעתי לו אימונים
בטבעת זו
טבעת הנישואין
מתבוננת בו
כך מהצד
מתפשט לאיטו
מוריד את בגדיו
לקראת המקלחת
מתבוננת בו
ומדמיינת לעצמי
שאלולא היה גבר זר..
הייתי נמשכת אליו לגופו...
אל פנין ידיו..
היה מעביר בי את תחושת ההתרגשות
והריגוש שאליו כה נכספת
ואני יודעת שכן..
אני רואה ממולי גבר נאה
גוף חסון חזק
פנים נאות
אבל...כלום לא זע אצלי
שום תחושה
שום כלום
כאילו כמו אח לי
אח שלי
והוא כן...מכרכר סביבי
מחמיא
מעריץ
מפנק
נותן את נשמתו..לי
לזאת שמבחוץ מראה שהכול כשורה
כמעט הכול כשורה
אבל בלב אני לא שלו
בגוף אני לא שלו
כלום ממני לא שלו יותר
רק ממשיכה לחיות איתו
כאילו הכול מושלם
והמסיכה הדוקה חזק לפניי
פן תיפול

לפני 14 שנים. 25 במרץ 2010 בשעה 19:13

מסביבי רעש
צחוקים
ילדים
מוקפת במשפחה
לכאורה הכול מואר באור
הכול מאושר
הכול טוב
ואני בכול כול הרעש ההמולה
המשפחה שמסביבי
לבד
לבד
מרגישה לבד
כאילו מבקשת לעצמי..
לברוח מכולם
מכולם
לחיות לבד
העיניים עצובות
מביטה במשפחתי
שיחות צחוקים
ורק השפתיים צוחקות
נפתחות לצדדים בחיוך מאולץ
אבל..אני לא עם אף אחד
אני בקושי עם עצמי
מבקשת לעצמי להיות רק עם עצמי לבד בעולם
לבד
להתרחק
לחשוב
לנסות
להתנסות
לחוות
לחוש
אך חלומות לחוד
מציאות לחוד
מחכה לרגעים שהשאר לבד
להכנס למחשב
לאינטרנט
שם אהבתי נמצאת
אהבה שרק סבל בצידה
אהבה שלא ידעה אהבה
והדרך קשה
יאוש
יאוש
והלב רוצה לצעוק
לפרוץ בבכי
מבקשת לעצמי
את השלווה
שלוות הנפש שהייתה
וכבר לא תהייה...לעולם

לפני 14 שנים. 23 במרץ 2010 בשעה 21:08

אין לי כלום אליך בעלי
כלום
כלום
כלום אני צועקת בקול
כלוםםםםםםםםםםםםםםםםםם
כלוםםםםםםםםםםםםםםםם
הלב שלי רייק אלייך
הלב שלי מרוקן ממך
יבש
אין רגש
איו אהבה
איו תחושה
מדבר
רק חיה איתך
כאילו חיה איתך
כאילו חיה
גם לא לצידך
שום דבר בך לא מעניין אותי
שום דבר בך כבר לא מסקרן אותי
לא מגרה לא מרגש לא מסעיר
הכול מת לי בלב
ואתה ישן לצידי בכול לילה
מחפש את אהבתי
את חום גופי
מגע
וכולי מרוקנת ממך
ללא יכולת לחוש שוב את מגע ידייך
את אהבתך
חיה איתך בעלי
כאילו חיה
רק הכר עליה ראשי מונחת בכול לילה
חשה בבדידותי הנוראה
בעצבות ליבי
בדמעות עצב
גרון חנוק מבכי
בכי חרישי שלא תשמע
חיה לצידך בעלי..אך לא איתך בכלל..

לפני 14 שנים. 30 בינואר 2010 בשעה 23:22

רוצה לשכוח אותך
לשכוח אותך מזכרונותיי
רוצה לתלוש אותך מליבי
לעקור אותך מנישמתי
רוצה לשכוח לשכוח ממך
לדעת שאין זכר ממך
אין פירור
או שאריות ממך
רוצה שתלך ממני
לך לעד
לנצח
לקבור הכול....
דממה..שקט.....אין כאב...........

לפני 14 שנים. 30 בינואר 2010 בשעה 23:14

עייפתי מלאהוב
עייפתי מלכואב
עייפתי מלתגעגע
עייפתי מלבכות
עייפתי מלחכות
עייפתי מלצפות
עייפתי מלרצות
עייפתי מלתת
עייפתי מלהתחנף
עייפתי מללקק
עייפתי מלהתחנחנן
עייפתי להתחנן
עייפתי מהמון דברים
ובעיקר עייפתי ממך.........................אדוני