תם ונשלם :)

מביטה בו מלמטה
מביטה בו
באדון שאותו כול כך אוהבת
מביטה בו
בלב אוהב
בלב מלא באהבה
מביטה בו
במבט שיודע שלעולם לא יהיה שלי
במבט לזמן שאול
מבט לשעות גנובות
מביטה להנאות משותפות
מבט לעינוגים סוערים
מבט ..מביטה בך אהובי
מבט שלי יקר
לו רק ידעת ..
כמה מבט בך...יקר לי
לעד ישמר מבטך
חקוק בליבי
בזכרוני
מבט קשוח
לו רק ידעת
כמה כאב יש
בלבבי
כמה דמעות נשפכות
לתוך הכר
דמעות חמות
ניגרות
ברצף
אחת אחרי השניה
כמה אני אוהבת אותך
אוי אהבה
כמה היא כואבת
דוקרת בלב
כמו סכין
נעיצה אחר נעיצה
והכאב גובר
אי אי אי
כואב לי
הלב

הכרנו לפני שנתיים בצט תפוז
התחברנו למסינגר
התכתבנו
שוחחנו הרבה בפון..
לא אהבתי
לא התחברתי אליו
ביקשתי שלא יתקשר אליי יותר
המשיך להתקשר שיחה אחר שיחה
ניתקתי..לא עניתי..מאום לא עזר לי..
הבטיח לי שחייב לזיין אותי
אמרתי לו...אין מצב..אין מצב
לא הניח לי..התקשר מחסום
הטריד..הציק..
לעיתים צוטטתי בתפוז..ונכנס אליי בניק אחר..
ולא זיהיתי שזה הוא..שינה פרטים..
ותמיד איכשהוא הצלחתי לעלות עליו..
הפעם לא הצלחתי..."הכרנו בצט"..שוחחנו העברנו פרטים
הכול הלך כמו שרציתי..לא חשבתי על הידיד המחזר
הוא לא עלה בראשי..אף לא לשניה..
החלטנו לקבוע ולהפגש..
שוחחנו בפון..הקול נשמע נפלא סקסי חם
בבוקר התעוררתי מרוגשת לקראת המפגש עם "המחזר"..
התקלחתי..לבנים סקסיים..בגדים נאים..איפור..בושם..יצאתי למקום המפגש..
שיחת טלפון...משהו מוכר..שחזר אליי..
שואלת אותו..שימך...(_)...אומר לי אני האדון בשבילך..
הקול חזר אליי..משהו בי..היה בטוח שזה קולו של המחזר..
ובדחף בלתי מוסבר מתקדמת לקראתו..לקראת הרכב..
פותחת את הדלת...שואלת אותו...אתה...המחזר נכון...אומר לי כן...
נפלתי בפח...
לא נותן לי שהות...נוסע...
אני חצי מחייכת חצי כועסת..
אומרת לו..אני מצדיעה לך..הצלחת להפיל אותי בפח..
אומר לי ..אני חייב לזיין אותך..
ואני בראש שלי..איך לצאת מהמפגש איתו...בשלום..
נוסע מהר..מקום צדדי שקט...
שולף את הזין שלו..ומבקש שאמצוץ לו..לא מסוגלת...רק מלטפת..
דוחף את הראש שלי...
ואז..רעש..אומר לי ..יש מישהו..מתרוממת...בחור צעיר בסביבה..
הלב שלי נפל...ראיתי חשבתי שהכול מתוכנן...איתו..
ביקשתי ממנו...סע סע מהר...
לא האמנתי שישמע לי... נסע מהר..
אמר לאן..אני חייב לזיין אותך..
הפעם אמרתי..אני אסדר אותו..
אמרתי נסע למקום בטוח יותר שקט יותר..
כיוונתי אותו...עד שהגעתי למקום בטוח שאני יכולה לרדת מהרכב...
אמרתי לו..עצור כאן...אמר לי...מה לעצור...יש אנשים כאן....
פתחתי מהר את הדלת...הוצאתי רגל..ואמרתי לו..
שמע...לא מתאים לי..להיות איתך..ראית אותי...אני אותך...
מבחינתי הסיפור איתך..כאן התחיל כאן הסתיים...
וירדתי מהר מהרכב...
מקווה שיניח לי...
לצט לא נכנסת...יותר..

אני מתגעגעת לאמא שלי
אני מתגעגעת אליה הרבה
חושבת עליה
יש פעמים שנזכרת שלא התקשרתי אליה
לא שוחחתי איתה בפון
ניזכרת בימי צעירותה
בקשיים שעברה
בסבל שחוותה
אהבתי אותה מעומק ליבי
אהבה חזקה
מתוך נישמתי
תקופות שהיינו ביחד
תקופות שהתרחקתי מעט ממנה
אהבה שלי אלייה...שאבה ממני המון כוחות נפשיים
אהבתי אותה יותר מבעלי
והוא ידע זאת
בשנים לפני פטירתה הקשר היה רופף
היינו שונות
ודומות
לא הבנתי אותה אז...כשבגרה...כשהזדקנה...
רק אחרי מותה...
שנים אחרי...
כן מבינה..אותך אמא שלי

היה לנו מפגש נפלא
סוער וחושני
דרכך לומדת מתנסה
באדון שונה
הורגלתי רק לתת
ואיתך לומדת שאפשר גם לקבל
נתתי נתת נתנו ביחד
היה סקס נפלא
מלא בעוצמה
מלא ברגש הדדי
מלא בנתינה הדדית
אהבתי
אהבתי
אהבתי
אין כמוך...נתינה הדדית

הוא האדון שלי
ואדון שלה
ואדון שלה של שלה של שלה
הוא אדון של "הרבה"
כשכול אחת חושבת שהוא האדון "שלה"

חבורה של צעירים הצטרפה אל חברי הקיבוץ
כולם נערים שובבים
בנות עם מכנסונים קצרים
כול אחד וחדרו
ואני כנערת קיבוץ
משפחתי אימצה אל חיקה בחור מתוק
פלוני שמו
הייתה ביננו משיכה..זה הורגש בסביבה..
הרבה ליחשושים..
העיניים תמיד ברקו להן...עת ראיתיו...והוא אותי..
אהבה נעורים ללא מילים...ללא מגע כול שהוא...
ילדים תמימים..שהתמימות עדיין הייתה קיימת..
לימים נטשתי את הקיבוץ...הייתי בת יחידה להוריי...
הוריי נפטרו..
ואני יצאתי לחפש את חיי בחוץ..בעיר תל אביב..
נישאתי..ילדתי ילדים..עברתי דירות...ערים..
באחד הערבים..בצאתי לקניות עם בעלי...ראיתי את חברתי..
והיא סיפרה לי ולבעלי...שהתפרסמה מודעה ..שבחור בשם פלוני...
מחפש בחורה בשם פלונית...בת קיבוץ..ותיאורה...והיא שיערה שזאת אני..
המודעה פורסמה בעתון...ידוע בארצנו...
ביקשתי ממנה את הפון שמצורף...
שאלתי את בעלי אם להתקשר..בעלי אמר שכן..שאבדוק מה הבחור רוצה
הוא סמך עלי...זה עוד לפני שפקחתי ופזלתי לעבר בחורים אחרים...עדיין נשארתי תמימה..
לקח לי חודשיים עד שהתקשרתי..חששתי מאוד...ניחשתי במי מדובר...לפי שמו...
בוקר אחד החלטתי שהיום מתקשרת...פונה לטלפון צבורי...הרגשתי יותר בטוחה ומוגנת בצבורי...מחייגת...כולי התרגשות...פי יבש...רועדת...מרימים את האפרכסת...ומעבר נשמע קול מוכר...קול שלא השתנה ברבות השנים...היי..מה שלומך...כך היתחלתי את השיחה...הוא לא זיהה את קולי...שואל מי המדברת...משיבה לו...ואומרת את שמי...נישמתו נעתקה...שתיקה...שתיקה מתמשכת...בחור שני עולה על הקו...ואומר..שתיכף יתאושש וישוחח איתי...המתנתי 5 ד...הוא עלה לשיחה שוב...בקולו עדיין נשמעה ההתרגשות...סיפר שחיפש אותי בכול מקום אפשרי...שאהב אותי...חלם אותי שנים...רצה אותי...וכשלא מצא אותי...נישא...ילדים משפחה...ואז..חזר לחפש אחריי...שוחחנו..ביקש שאבוא אליו..אמרתי לו אני נשואה באושר לא מעוניינת בשום קשר..אמר לי...בואי עם בעלך...אמרתי לו ...לא...איחלתי לו בהצלחה...וסיימתי את השיחה...ידעתי את מקום עבודתו..הוא אמר לי בשיחה...בעל נכס מוכר במרכז...ידוע...חלפו להן 3 שנים..וברבות השנים גיליתי את עולם האינטרנט...ועימו את הפרי הגנוב...הבגידות...וכשהתחלתי לצוטט להכיר להפגש...נזכרתי בו..והחלטתי שהגיע הזמן להפגש ולראות אותו...חלפו להן שנים רבות...והייתי סקרנית לראותו...אזרתי אומצ..הייתי כבר יותר אמיצה ונחושה מהפעם הראשונה ששוחחנו..עם ניסיון בבגידות..לא ידעתי מה כיוונו...החלטתי לנסות...חייגתי אליו...ישר זיהה את קולי...שיחה חמה מתוקה..אמרתי לו שאני בסביבה...אמר לי בא לך להפגש..אמרתי סבבה..יצאנו לדרך..קבענו מקום מפגש...הוא חיכה לי..פתחתי את הרכב...הבחור השתנה ללא הכר...רק עומק עיניו הסגירו שהוא אכן הבחור מהקיבוץ..גם אני השתנתי...שוחחנו..נסענו למקום שקט...העלנו זכרונות...סיפר סיפרתי..גלשנו מנושא לנושא...היה מרתק ומעניין...קבענו מפגש נוסף...שוב ברכב...שיחה..ובלי הרבה מילים...ביקש שאמצוץ את פטמותיו..אמר שזה מגרה אותי...בעודי רוכנת על פטמותיו..פי ולשוני עסוקים...ואני מרגישה חבטה על ישבני..ועוד חבטה..ועוד חבטה..חבטות כאלה טרם חויתי...התחת שלי כאב..שרף..עדיין לבושים...רצה שאמצוץ לו...ואז אמר לי....תראי איזו מתנה אלוהים נתן לי....הפשיל את מכנסיו..תחתוניו...וראיתי את המתנה הזערורית זערורית...בין רגליו...לא אמרתי מילה...כדי שלא יפגע..ליטפתי..ולקחתי את מה שאפשר לתוך פי...ומצצתי...לא היה הרבה...ובין מציצה למציצה חובט על ישבני..זה גירה אותי ואהבתי...עד שהשפריץ לתוך הפה שלי....ביחד עם חבטות חזקות...הוריד אותי לא רחוק מביתי...חזרתי עם כאב עצום בגללו...איבר שפחות מאצבע כשעומד לו...חסתי עליו...וכאב בתחת...בערב..בעודי פושטת מעליי את בגדיי..תחתוניי...(טוב שהייתי לבד בבית)חשכו עיניי...ישבניי...פלחיי ישבניי...באמצע..בצדדים..לכול אורכו ורוחבו...התחת שלי נצבע בכול צבעי הקשת...ירוק כחול סגול..אדום בורדדו...ואני אשכנזיה לבנה כשלג...מה אעשה...איך אסתיר מבעלי..איך..לא מצאתי עיצה..לא פתרון...בדרכים לא דרכים ..שלא היו קלות...הצלחתי להסתיר את ישבני הצבוע מבעלי במשך חודש וחצי שלם...חודש וחצי של פחד יום יומי...של פחד שסודי התגלה...של פחד אימיים...צלחתי את החודש וחצי בשלום...לא עוד...שיעור לחיים...ללא סימנים...זה הגבול הראשון..שאומרת בשיחה עם אדון...אף לא סימן אחד...די לי....עם הבחור הקשר נשמר בשיחות בפון..סיפרתי לו על מעלליו על ישבני...נפגשנו מעת לעת שוב...הפעם ללא סימנים...אט אט הקשר נמוג...דרכו למדתי מה הן סימנים...שיעור חשוב לאישה נשואה...חבר נעורים...תודה

סיפור אמיתי
שעת ליילה
יום חורפי
גשם זלעפות
יוצאת מבית חברי ברווקותי
מושבניק חתיך חסון גבוה
אל עבר התחנה..
לחזור לקיבוץ
למשפחתי חבריי
מתיישבת באוטובוס
האוטובוס יוצא לדרכו...נוסע
מתבוננת מעבר לחלון...טעיתי בתחנה
יורדת תחנה אחרי...מאוד רחוקה
גשם..חושך...פחד אימים...וילדה בת 14
צועדת לעבר התחנה המיועדת...
שתביא אותי אל יעדי...אל הקיבוץ...אל משפחתי
הפוגה בגשם...רצה..חושך..
הפחד משתלט על כול חלקה בכול גופי..
מביטה לצדדים...לא רגועה
רואה את התחנה מרחוק..
את האוטובוס האחרון...פספסתי..
מה אעשה...מקום חשוך...בודד..
אין רחש ..אין אדם עובר...ולא מכונית...
חושבת לעצמי...מה אעשה..
אולי אניח את ראשי וארדם על הספסל..
בזמנו...אין פלא...אין מרכז קניות קרוב..
שקט..שקט..פחד אלוהים..
לפתע..מהכיוון הנגדי...אורות מבצבצים...
קמה במהירות...לא לפספס...
מרחוק..מהחשיכה..רואה רק פנסים דלוקים...
בלי מחשבה..קודמת...
נעמדת באמצע הכביש...ממש באמצע...
מפשקת את שניי ידיי....לאות עזרה...
גשם החל...כולי רטובה...
חריקת בלמים...הרכב נעצר...
איזה מזל היה לי....
שמחה ומאושרת...חלון נפתח...
בבקשה קחו אותי לקיבוץ..
הכירו את המקום..
זוג צעיר..ילדים במכונית...(מזל שלי)
עולה לרכב רטובה...
מביאים אותי למקום חפצי בבטחה ובשלום..
היגעתי לחוף מבטחים...אל משפחתי
אל ביתי...
חוויה שעד היום חרוטה לי עמוק בנשמה..בלב..
תחושת הפחד...החוסר אונים...ההסתכנות...לעמוד כך בכביש
והמזל שלי..שעברו אנשים טובים...והחזירו אותי לביתי
והלקח שנלמד..והועבר הלאה....לבנותיי...
יחי...פון...הידד..לפון...

בלילה כשכולם היו ישנים
ואני לצידם של אחיי ואחיותיי
בבית סבי וסבתי
בעודנו ילדים
אהבתי ליילל ולהשמיע יללות של חתולה קטנה
מיאו מיאו מיאו
שקט שרר בבית
כולם ישנים
ורק הנחירות של הסבא נשמעו
פכי פכה פוככ פךךך
הישמעתי את יללת החתולה מיאו מיאו
בקול עדין ודק...שדמה לייללה של חתולה אמיתית
אף אחד לא זע וקם משנתו
הימשכתי ביללותיי...מיאו מיאו מיאו
הפעם חזקות יותר
וארוכות יותר
מיייייייייייאווווווו מייייייייייייייאוווווווווווווווווווו מייאווווווווווווווו
סבי התעורר...
מיד הפסקתי...והמשכתי לישון...
הדליק את האור....והתחיל לחפש
הסבתא בעקבותיו...
לא מצאו כלום...חזרו לשנתם...ונרדמו...
ואני שוב...מייאו מייאו מייאו בקול שקט ועדין
שוב מתעוררים מחפשים לא מוצאים
חוזרים לישון...
בבוקר כשכולם התעוררו...
הסבא והסבתא סיפרו לשכנים על יללותייה של חתולה מסתורית בלילות
ואני פצחתי בקול....מייאו מייאו מייאו....ממש כמו חתולה אמיתית...
הסבא והסבתא סובבו ראשם...ואז הבינו ...את מעשה הקונדסי שלי
נענשתי קשות......מיאו מייאו מייאו מייאו מייאווווווווווו מיייייייייייייייייייייייאו

אדון..או אדונים

בא לי לשתף את כולם
ואשמח לשמוע תגובות
יש לי חברה נשואה
כמוני היא גם שפחה
לה יש אדון
מאוהבת בו עד לב השמים
ולי יש את אדוני
מחליפות חוויות
מספרות סיפורים
פעם כועסות
ותמיד משלימות
וכך מצליחות להעביר את הימים בכייף
השבוע חברתי המאוהבת שטחה בפניי בעיה
היא מאוהבת באדון שלה
הם ביחד כמעט שנה
והוא רוצה להפגיש אותה עם אדונים אחרים
אדון אחד בכול פעם
בזמן שהיא ממש לא מעוניינת בכך
האם עליה לציית לאדון שלה?
או לעמוד על שלה?
אני ייעצתי לה ..לא להסכים
כי זה גובל בסרסרות
מה דעתכם חבריי הכלוב?